יעקב דב כ"ץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==לידתו ושנות בחרותו== | ==לידתו ושנות בחרותו== | ||
נולד ב[[עיירה]] שוויירזה שב[[פולין]] לאביו הרב שלמה זלמן צבי. כנער צעיר עבר את [[מלחמת העולם השנייה]] ובמשך כל השנים האלו עבר [[יסורים]] רבים. לאחר [[השואה]] הגיע למחנה העקורים פוקינג שבגרמניה. במחנה התרכזו 40,000 נפשות, מתוכם כמאות מחסידי חב"ד שרובם יוצאי [[סמרקנד]] אשר הגיעו במשך החודשים [[תמוז]] [[אב]] [[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית. במקום נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]]. בראש הישיבה עמד הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], וה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]] שהקים את הישיבה והוא נודע כאחד מגדולי הלמדנים בישיבה. | נולד ב[[עיירה]] שוויירזה שב[[פולין]] לאביו הרב שלמה זלמן צבי{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/11_063.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. כנער צעיר עבר את [[מלחמת העולם השנייה]] ובמשך כל השנים האלו עבר [[יסורים]] רבים. לאחר [[השואה]] הגיע למחנה העקורים פוקינג שבגרמניה. במחנה התרכזו 40,000 נפשות, מתוכם כמאות מחסידי חב"ד שרובם יוצאי [[סמרקנד]] אשר הגיעו במשך החודשים [[תמוז]] [[אב]] [[אלול]] [[תש"ו]] על ידי הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית. במקום נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]]. בראש הישיבה עמד הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], וה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]] שהקים את הישיבה והוא נודע כאחד מגדולי הלמדנים בישיבה. | ||
==העלייה לארץ== | ==העלייה לארץ== | ||
כעבור כשנתיים, חלק מהבחורים נסעו ל[[צרפת]] והישיבה התאחדה עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וחלק מהבחורים עלו לארץ ישראל. אביו ר' שלמה זלמן התלבט לאן לנסוע, לאחר שהישיבה בפוקינג הלכה והתדלדלה, וגם המחנה כולו כמעט התרוקן מיושביו. הוא שאל את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם לנסוע לצרפת או לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קצר, נתקבל המענה: {{ציטוטון|נכון לנסוע לארץ הקודש, ויעזרנו השם יתברך בנסיעה כשורה, בהסתדרות טובה ופרנסה בהרחבה, ובנו התלמיד מר יעקב דוב שי' יצליח בלימודו בהנהגה ישרה על פי דרכי החסידות ב[[גשמיות]] וברוחניות}}. ואכן בני המשפחה עלו לארץ והרב כץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], במחיצת המשפיעים המפורסמים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והרב [[חיים שאול ברוק]]. | כעבור כשנתיים, חלק מהבחורים נסעו ל[[צרפת]] והישיבה התאחדה עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], וחלק מהבחורים עלו לארץ ישראל. אביו ר' שלמה זלמן התלבט לאן לנסוע, לאחר שהישיבה בפוקינג הלכה והתדלדלה, וגם המחנה כולו כמעט התרוקן מיושביו. הוא שאל את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם לנסוע לצרפת או לעלות ל[[ארץ ישראל]]. כעבור זמן קצר, נתקבל המענה: {{ציטוטון|נכון לנסוע לארץ הקודש, ויעזרנו השם יתברך בנסיעה כשורה, בהסתדרות טובה ופרנסה בהרחבה, ובנו התלמיד מר יעקב דוב שי' יצליח בלימודו בהנהגה ישרה על פי דרכי החסידות ב[[גשמיות]] וברוחניות}}. ואכן בני המשפחה עלו לארץ והרב כץ נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], במחיצת המשפיעים המפורסמים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], והרב [[חיים שאול ברוק]]. | ||
כעבור שנתיים כשהישיבה עברה ל[[לוד]], עבר גם הוא עמה יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לאחר שהמשפיע הרב חיים שאול ברוק נשאר עם תלמידי הישיבה הקטנה ב[[תל אביב]]. באותם ימים נקשר ביותר לרבי [[ברוך שמעון | כעבור שנתיים כשהישיבה עברה ל[[לוד]], עבר גם הוא עמה יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לאחר שהמשפיע הרב חיים שאול ברוק נשאר עם תלמידי הישיבה הקטנה ב[[תל אביב]]. באותם ימים נקשר ביותר לרבי [[ברוך שמעון שניאורסון]], ששימש כראש הישיבה ושהה בה חצי שבוע ברציפות מדי שבוע. | ||
באותם ימים, עברו הבחורים מבוגרים ללמוד בחצרו של הרבי בקראון הייטס, לכן כתב בשנת [[תשי"ב]] לרבי על רצונו לנסוע ללמוד גם כן עמם ב[[770]], אבל הרבי ענה לו בנוסח הבא: {{ציטוטון|כדאי שילמד לעת עתה בישיבה בלוד, ויתעסק גם כן בעבודה בחינוך הכשר בהשפעה על ילדי בני ישראל אשר בארץ הקודש לקרב לבם לאביהם שבשמים, ויקויים בו הבטחת רבינו הזקן בתורה אור בתחילתו אשר על ידי מצות ה[[צדקה]] נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. בברכת הצלחה בלימודו בתומכי תמימים}}. | באותם ימים, עברו הבחורים מבוגרים ללמוד בחצרו של הרבי בקראון הייטס, לכן כתב בשנת [[תשי"ב]] לרבי על רצונו לנסוע ללמוד גם כן עמם ב[[770]], אבל הרבי ענה לו בנוסח הבא: {{ציטוטון|כדאי שילמד לעת עתה בישיבה בלוד, ויתעסק גם כן בעבודה בחינוך הכשר בהשפעה על ילדי בני ישראל אשר בארץ הקודש לקרב לבם לאביהם שבשמים, ויקויים בו הבטחת רבינו הזקן בתורה אור בתחילתו אשר על ידי מצות ה[[צדקה]] נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. בברכת הצלחה בלימודו בתומכי תמימים}}. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו, מרת אסתר מלכה דינה | *רעייתו, מרת אסתר מלכה דינה{{הערה|בתו הבכורה של הרב מנחם יחיאל מיכל גולדברג וחיה מרים טשארנע , סופר סת"ם בר אוריין מאנשי שכונת 'בית ישראל' בירושלים. נולדה בי"ב כסלו תרצ"ד, ונפטרה ליל שבת כ"ד תמוז תשע"ו.}}. | ||
*בנו, הרב [[שמואל כ"ץ]] - [[שליח]] הרבי | * חמיו, הרב מנחם יחיאל מיכל גולדברג - נפטר ט"ז כסלו תש"מ. | ||
* חמותו, מרת חיה מרים טשארנע גולדברג - נפטרה ה' סיון תשל"ב. | |||
*גיסו{{הערה|בעל אחותו.}}, הרב [[משה בייטש]] - שוחט חסיד חב"ד, בוגר ישיבות תומכי תמימים בפולין, שנמנה על ראשוני המתיישבים בכפר חב"ד. | |||
*גיסו{{הערה|אח אשתו.}}, ר' אריה מרדכי גולדברג - נפטר ג' תמוז תשע"ט. | |||
*גיסתו{{הערה|אחות אשתו.}} מרת חנה גיטל, רעיית הרב [[יוסף יהודא מרטון]] - נפטרה ב' טבת תשל"א בדמי ימייה. | |||
*גיסתו{{הערה|אחות אשתו.}} מרת פעסיא לאה, רעיית הרב יהושע ליפש (בן ר' [[יוסף יהודה ליפש]]) - נפטרה י"ח שבט תשמ"ב. | |||
*גיסתו{{הערה|אחות אשתו.}} מרת רבקה דבורה, רעיית הרב [[אהרן הלפרין]] - משגיח כשרות ועירובין, חבר הנהלת תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד וראש כולל "הדר התמימים" בבת ים | |||
*בנו, הרב [[שמואל כ"ץ]] - [[שליח]] הרבי ב[[שיקגו]], אילינוי | |||
*בתו, מרת חנה מישקין | *בתו, מרת חנה מישקין | ||
*בתו, מרת בת שבע אשת הרב [[יוסף יצחק דערען]] - פיטסבורג, פנסילבניה | *בתו, מרת בת שבע אשת הרב [[יוסף יצחק דערען]] - פיטסבורג, פנסילבניה | ||
| שורה 35: | שורה 42: | ||
* [http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf אחד מהשיעורים שלו בישיבה מתוך ספר הפילפולים כרך כ"ג], COL | * [http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf אחד מהשיעורים שלו בישיבה מתוך ספר הפילפולים כרך כ"ג], COL | ||
==הערות שוליים== | |||
{{מיון רגיל:כץ, יעקב דב}} | {{מיון רגיל:כץ, יעקב דב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||