טומאה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המושג '''טומאה''' משמש בתורה לשלושה עניינים שונים: '''א.''' לטומאת מגע ומשא{{הערה| | המושג '''טומאה''' משמש בתורה לשלושה עניינים שונים: '''א.''' לטומאת מגע ומשא{{הערה|לדוגמה "נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא וכו'" (ויקרא ה' ב').}}. '''ב.''' [[איסור|לאיסור אכילה]]{{הערה|לדוגמה "ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם" (ויקרא י"א ו').}} '''וג.''' לטומאה היוצאת מגופו של אדם{{הערה|והן [[צרעת|טומאות מצורע]], זב, [[זבה]], [[נידה]] ו[[יולדת]].}}. | ||
בתורת החסידות{{הערה|כפי שיתבאר לקמן בערך זה.}} מבואר שטומאת מגע היא המקיף דקליפות והשתיים האחרות הן פנימיות הרע. | בתורת החסידות{{הערה|כפי שיתבאר לקמן בערך זה.}} מבואר שטומאת מגע היא המקיף דקליפות והשתיים האחרות הן פנימיות הרע. | ||
יש להעיר, שאם כי באופן פרטי '[[סטרא אחרא]]' ו'טומאה' הם שני עניינים שונים{{הערה|[[תניא – פרק ו']]}}: ה'[[סטרא אחרא]]' | יש להעיר, שאם כי באופן פרטי '[[סטרא אחרא]]' ו'טומאה' הם שני עניינים שונים{{הערה|[[תניא – פרק ו']]}}: ה'[[סטרא אחרא]]' כולל גם את ענייני הרשות (קליפת נוגה){{הערה|כי סטרא פירושו צד, ואחרא פירושו אחר. כלומר – '''כל''' מה שאינו קדושה ממש).}}, ואילו "טומאה" משמעותו [[רע|רע גמור]] (שלוש קליפות הטמאות) - אך באופן כללי יותר פעמים רבות משתמשים גם במושג טומאה לענייני רשות, וכל מקום ילמד מעניינו. | ||
==טומאת מגע ומשא== | ==טומאת מגע ומשא== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ג' קליפות הטמאות הן החיות הכוללת של [[שבעים שרים|שבעים השרים]], מהם מקבלים את חיותם כל האיסורים, [[זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים|בעלי החיים הטמאים]] ו[[חוץ לארץ|ארצות הגויים]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א', עמ' קיא.}}. | ג' קליפות הטמאות הן החיות הכוללת של [[שבעים שרים|שבעים השרים]], מהם מקבלים את חיותם כל האיסורים, [[זהירות מהסתכלות בבעלי חיים לא טהורים|בעלי החיים הטמאים]] ו[[חוץ לארץ|ארצות הגויים]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו א', עמ' קיא.}}. | ||
קליפות אלו הן רע גמור ואין בהן טוב כלל, ולכן אין להן עליה לעולם{{הערה|בשונה מקליפת נוגה, שהיא חיות דברים '''המותרים''', | קליפות אלו הן רע גמור ואין בהן טוב כלל, ולכן אין להן עליה לעולם{{הערה|בשונה מקליפת נוגה, שהיא חיות דברים '''המותרים''', שמחד גיסא יכול האדם להורידם לג' קליפות הטמאות אך מאידך גיסא יכול הוא גם להעלותם לקדושה.}} ומובן, שתקנתן היא רק שבירתן וביטולם והעברתן מן העולם.{{ערך מורחב|ערך=[[תניא - פרק ז']]}}. | ||
===אבי"ע דקליפות=== | ===אבי"ע דקליפות=== | ||
כתב הרמ"ז על הזוהר{{הערה|אמור דף צ"ה.}}, שקליפת נוגה היא דוגמת כתר לג' קליפות הטמאות. ומסבירה תורת החסידות{{הערה|אוה"ת ביאורי זהר עמ' רמה ובכמה מקומות.}}, שקליפת נוגה היא בחינת 'אצילות' דקליפה וג' קליפות הטמאות עצמן (רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת{{הערה|הקשר בין שלושת אלו דוקא לאבי"ע מתבאר באוה"ת תצווה עמ' א'תרעז-תרעח.}}) הן בריאה יצירה עשיה דקליפה. והיינו, דכשם שהמשכת חיות הקדושה בעולמות בי"ע אפשרית רק ע"י אצילות (שהיא הממוצע בין האין סוף לנבראים), כך לא יכולות הקליפות הטמאות לקבל חיות אלא ע"י קליפת נוגה. | כתב הרמ"ז על הזוהר{{הערה|אמור דף צ"ה.}}, שקליפת נוגה היא דוגמת כתר לג' קליפות הטמאות. ומסבירה תורת החסידות{{הערה|אוה"ת ביאורי זהר עמ' רמה ובכמה מקומות.}}, שקליפת נוגה היא בחינת 'אצילות' דקליפה וג' קליפות הטמאות עצמן (רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת{{הערה|הקשר בין שלושת אלו דוקא לאבי"ע מתבאר באוה"ת תצווה עמ' א'תרעז-תרעח.}}) הן בריאה יצירה עשיה דקליפה. והיינו, דכשם שהמשכת חיות הקדושה בעולמות בי"ע אפשרית רק ע"י אצילות (שהיא הממוצע בין האין סוף לנבראים), כך לא יכולות הקליפות הטמאות לקבל חיות אלא ע"י קליפת נוגה. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
===שתי הדרגות שבג' קליפות הטמאות=== | ===שתי הדרגות שבג' קליפות הטמאות=== | ||
;רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת{{הערה|יחזקאל א' ד'.}} | ;רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת{{הערה|יחזקאל א' ד'.}} | ||
קליפות אלו | קליפות אלו נמצאות אמנם מתחת ל[[קליפת נוגה|נוגה]] והן רע גמור, אך מכיון שהן קרובות יותר לקדושה קל יותר להכניען. ולכן יש איסורים שקל יותר להשמר מהם כגון איסורי מאכל, [[איסור גזל|גזל]], [[איסור עריות|עריות]] ו[[איסור שפיכת דם|שפיכות דם]]{{הערה|וראה אריכות ההסבר בזה במאמרי אדמו"ר האמצעי חלק י' (במדבר ה') עמ' א'תתעב, ומאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א עמ' רכז.}}. | ||
;נחש שרף ועקרב | ;נחש שרף ועקרב | ||