זלמן זזמר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (56 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד | החסיד ר' '''זלמן זעזמער''' היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ"ג]]. | |||
שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר. | שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר. | ||
התחלת הקשר שלו | התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל"ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר"א]] מ[[וילנא]]. | ||
==הסיבות שגרמו לנסיעתו | ==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו"ר הזקן== | ||
בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך. | בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך. | ||
הסיבה הראשונה: בהיותו | הסיבה הראשונה: בהיותו ב[[וילנא]] ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל [[מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות". | ||
המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, | המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו. | ||
הסיבה השנייה: בשנת | הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ"ג]] נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן. | ||
הסיבה השלישית והמכרעת: | הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת [[פרשת זכור]], יחד עם החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה]] וכעס על '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן. | ||
פנה | פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: "מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}. | ||
==אצל | ==אצל אדמו"ר הזקן== | ||
ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו"ר הזקן]], ובשנת [[תקמ"ד]] נתקבל לחדר שלישי{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"}} מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים. | |||
תשוקתו של | תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות. | ||
את גדלות | את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור". | ||
עובדה זו | עובדה זו ש[[אדמו"ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך. | ||
ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו. | |||
אחד | אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]]. | ||
==במחיצת האדמו"ר האמצעי== | ==במחיצת האדמו"ר האמצעי== | ||
לאחר הסתלקות | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ר' זלמן אל [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
באחת משיחותיו מספר הרבי | באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי"צ]] אודות ר' זלמן: | ||
"החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו"[[בעל מוחין]]" בעצם מהותו. | |||
"כאשר [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר (הרש"ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער". | |||
ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו ב[[תורת החסידות]] למשך שעות ארוכות. | |||
==רבנותו== | ==רבנותו== | ||
זעזמיר | זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד. | ||
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד. | |||
==פטירתו== | |||
על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו"ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים ל[[אדמו"ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו. | |||
אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק. | |||
לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום". | |||
עוד אמר לפני [[הסתלקות]]ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מחשבה]] דיבור ומעשה של כל רגע ורגע. | |||
== | ==צאצאיו== | ||
משפחת חסדן החב"דית מביילורוסיה מיוחסת לרב זלמן זעזמער. | |||
מצאצאיו: | |||
* ר' [[יהודה לייב חסדן]] | |||
* ר' [[זלמן חסדן]] | |||
* ר' [[שמואל חסדן]] | |||
* ר' [[ישראל חסדן]] | |||
* ר' [[דוד יצחק חסדן]] | |||
== לקריאה נוספת == | |||
{{בית|י. סופר|דעו לכם הנני שליח של הרבי!|309|38-42|תשס"א}} | |||
{{בית|י. סופר|החסיד שהיה דוגמה חיה למנהיגותו של אדמו"ר האמצעי|312|44-47|תשס"א}} | |||
*[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/93-iyar-5780-5.pdf derher Reb Zalman Zezmer] (באנגלית) | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 87-90. | |||
*חנניה זוהר, '''ר' זלמן זעזמער''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 22 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער] | |||
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]' | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:זזמר, זלמן}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024
החסיד ר' זלמן זעזמער היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר וילנא לערך בשנת תקכ"ג.
שמו "ר' זלמן זעזמער" הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.
התחלת הקשר שלו לתורת החסידות החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו בעיירה פלוצק אצל הגאון הישיש רבי אלימלך שאול מפולוצק. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת תקל"ט - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו חסיד, ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל הבעל שם טוב ותלמידו הרב המגיד ממזריטש. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות בעבודת השם על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל הגר"א מוילנא.
הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן, ושלוש סיבות היו לכך.
הסיבה הראשונה: בהיותו בוילנא ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל מוחין' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו"ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' מאיר רפאל'ס - שהיה מחשובי העיר וילנא - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו התוועדויות. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר "שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות".
המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע לליאזנא. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו.
הסיבה השנייה: בשנת תקמ"ג נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן.
הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת פרשת זכור, יחד עם החסיד ר' בנימין קלעצקער. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא שנאה וכעס על 'עמלק' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן.
פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: "מה רע עשה לך עמלק יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן[1].
אצל אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן הגיע לליאזנא אל אדמו"ר הזקן, ובשנת תקמ"ד נתקבל לחדר שלישי[2] מהחדרים של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים.
תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מאדמו"ר הזקן הייתה עצומה ולא ידעה גבולות.
את גדלות המוחין של ר' זלמן מתאר אדמו"ר הריי"צ: "החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו"ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור".
עובדה זו שאדמו"ר הזקן הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו"ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש"ך.
ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו טלית כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.
אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' הלל מפאריטש.
במחיצת האדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר ר' זלמן אל אדמו"ר האמצעי.
באחת משיחותיו מספר הרבי הריי"צ אודות ר' זלמן:
"החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו"ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה 'משכיל' בטבע ו"בעל מוחין" בעצם מהותו.
"כאשר אאמו"ר (הרש"ב) היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער".
ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו בתורת החסידות למשך שעות ארוכות.
רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת בליטא בין הערים וילנא וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר דענעבורג (דווינסק). שם סבל מהמתנגדים שרדפוהו בשל היותו חסיד.
בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש"ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שהמתנגדים הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פטירתו סיפר המשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן: פעם אמר אדמו"ר האמצעי מאמר ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, "לא שמעתי כאן חדשות". כשהגיעו הדברים לאדמו"ר האמצעי הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? לסיביר אגלה אותו.
אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו לסיביר נסתלק.
לפני הסתלקותו אמר: "הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות". תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: "הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום".
עוד אמר לפני הסתלקותו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל המחשבה דיבור ומעשה של כל רגע ורגע.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחת חסדן החב"דית מביילורוסיה מיוחסת לרב זלמן זעזמער.
מצאצאיו:
- ר' יהודה לייב חסדן
- ר' זלמן חסדן
- ר' שמואל חסדן
- ר' ישראל חסדן
- ר' דוד יצחק חסדן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- י. סופר, דעו לכם הנני שליח של הרבי!, שבועון בית משיח, גיליון 309 עמוד 38-42 (תשס"א)
- י. סופר, החסיד שהיה דוגמה חיה למנהיגותו של אדמו"ר האמצעי, שבועון בית משיח, גיליון 312 עמוד 44-47 (תשס"א)
- derher Reb Zalman Zezmer (באנגלית)
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 87-90.
- חנניה זוהר, ר' זלמן זעזמער, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 22
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מפי המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
- ↑ ברשימות היומן עמוד שז "כמדומני בחדר ב'"