להתראות (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המעבר שבין [[קידושין|קידושי האשה]] לנישואיה נעשה ב'''חופה''', ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד".
[[קובץ:תמונה של חופה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של חופה]]
המעבר בין [[קידושין|קידושי האשה]] לנישואיה נעשה ב'''חופה''', ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד".


במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}.
במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}.
שורה 10: שורה 11:


==מנהגנו==
==מנהגנו==
[[חתונת אדמו"ר שליט"א|חופת הרבי]] הייתה בלילה לאחר צאת הכוכבים{{הערה|ימי מלך חלק א, עמוד 303.}}.
[[חתונת אדמו"ר שליט"א|חופת הרבי]] הייתה בלילה לאחר צאת הכוכבים{{הערה|ימי מלך חלק א, עמוד 303.}}.


שורה 24: שורה 24:


===מקום החופה===
===מקום החופה===
את החופה עושים תחת כיפת השמים, לסימן שירבו זרעם ככוכבי השמים. גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.}}.
את החופה עושים תחת כיפת השמים, לסימן שירבו זרעם ככוכבי השמים. גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.}}.


שורה 31: שורה 30:
מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "[[ארבע בבות]]".
מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "[[ארבע בבות]]".


יש הנוהגים שהכהנים וההורים יברכו את החתן והכלה. ואחר־כך שרים "מי יאדיר כו', הוא יברך כו'".
יש הנוהגים שה[[כהנים]] וההורים יברכו את החתן והכלה אך הרבי התנגד ל[[ברכת כהנים|ברכת הכהנים]] במעמד החופה{{הערה|מפי ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ספר המזכיר.}}.
 
מנהג [[אנ"ש]] להקרין וידאו של הרבי במהלך החופה.
 
אחר־כך שרים "מי אדיר כו', הוא יברך כו'".  


הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"[[שבע ברכות]]" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח{{הערה|באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג [[הרבי]].}}.
הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"[[שבע ברכות]]" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח{{הערה|באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג [[הרבי]].}}.
שורה 63: שורה 66:
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[en:Chuppah]]