מיץ ענבים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
ברכתו של מיץ הענבים | ברכתו של מיץ הענבים היא "בורא פרי הגפן", בשונה ממיצים של פירות אחרים, שברכתם "שהכל"{{הערה|עיין ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/18/202/10.htm#_ftnref_11697 שו"ע אדה"ז או"ח רב, י.] סדר ברכת הנהנין א, ב.}} ואפילו במבושל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/18/204/7.htm שו"ע אדה"ז או"ח רד, ז.]}}. בברכתו נפטרים כל שאר המשקים{{הערה|סדר ברכת הנהנין א, כא.}}. לאחריו מברכים מעין שלוש על הגפן ועל פרי הגפן{{הערה|סדר ברכת הנהנין א, ז.}}. | ||
ישנן דעות שונות ב[[הלכה]] לגבי השאלה האם מיץ ענבים יכול להיות תחליף ליין במצוות הטעונות [[כוס של ברכה]]. | ישנן דעות שונות ב[[הלכה]] לגבי השאלה האם מיץ ענבים יכול להיות תחליף ליין במצוות הטעונות [[כוס של ברכה]]. | ||
בגמרא מובא היתר לקדש על 'יין מגיתו' שהוא למעשה מיץ ענבים שנסחט זה עתה בגת{{הערה|בבא בתרא צז, ב.}}, וכך נפסק ב[[שולחן ערוך]]: "יין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום ומכל מקום מצוה מן המובחר ביין ישן שהוא משובח יותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/272/2.htm שו"ע אדה"ז ערב, ב.]}}". | בגמרא מובא היתר [[קידוש|לקדש]] על 'יין מגיתו' שהוא למעשה מיץ ענבים שנסחט זה עתה בגת{{הערה|בבא בתרא צז, ב.}}, וכך נפסק ב[[שולחן ערוך]]: "יין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום ומכל מקום מצוה מן המובחר ביין ישן שהוא משובח יותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/272/2.htm שו"ע אדה"ז ערב, ב.]}}". | ||
מיץ ענבים חייב [[כשרות]]. אם נגע הגוי לפני הבישול של המיץ, הוא נאסר מדין של [[יין נסך]] או [[סתם יינם]]{{הערה|שו"ע יו"ד סי' קכ"ג סי"ז וסכ"ב - כ"ג.}}. | מיץ ענבים חייב [[כשרות]]. אם נגע הגוי לפני הבישול של המיץ, הוא נאסר מדין של [[יין נסך]] או [[סתם יינם]]{{הערה|שו"ע יו"ד סי' קכ"ג סי"ז וסכ"ב - כ"ג.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==המנהג בחב"ד== | ==המנהג בחב"ד== | ||
לכתחילה אין מקיימים את מצות | לכתחילה אין מקיימים את מצות ה[[קידוש]] ומצוות שתיית [[ארבע כוסות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/472/21.htm שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סכ"א.]}} במיץ ענבים, אלא צריך דווקא ב[[יין]] (לגברים מעל גיל מצוות). מסופר שבליל [[שמיני עצרת תשל"ח]], אחרי האירוע הלבבי הציעו הרופאים לרבי שיקדש על מיץ ענבים, סירב הרבי, באומרו: "קידוש מאכט מען אויף וויין" (=קידוש עושים על יין){{הערה|כפר חב"ד גיליון 497, ובקונטרס 'ר"ח-כסלו'.}}. | ||
לחולה ששאל כיצד לקיים מצוות ד' כוסות הציע הרבי לסחוט מיץ מענבים מבושלים{{הערה|אג"ק חי"ט עמ' ריג, ולקוטי שיחות כרך לב עמ' 197.}}. | לחולה ששאל כיצד לקיים מצוות ד' כוסות הציע הרבי לסחוט מיץ מענבים מבושלים{{הערה|אג"ק חי"ט עמ' ריג, ולקוטי שיחות כרך לב עמ' 197.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]] השתמשו במיץ ענבים סחוט לד' כוסות כאשר לא הצליחו להשיג יין שנעשה בהידור כרצונם{{הערה|'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-סיון עמ' קלט.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי מלך המשיח]] השתמשו במיץ ענבים סחוט לד' כוסות כאשר לא הצליחו להשיג יין שנעשה בהידור כרצונם{{הערה|'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-סיון עמ' קלט.}}. | ||
==ראה גם== | |||
*[[יין]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:39, 9 באוגוסט 2023
מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין. מניעת תהליך התסיסה היא באמצעות פסטור (הרתחה). בימי קדם טרם המצאת הפסטור, ניתן היה לשתות מיץ ענבים בסמוך לבציר ודריכת הענבים בגת.
יש להבדיל בין מיץ ענבים המופק מענבים, למיץ בטעם ענבים שבבסיסו עשוי ממים.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכתו של מיץ הענבים היא "בורא פרי הגפן", בשונה ממיצים של פירות אחרים, שברכתם "שהכל"[1] ואפילו במבושל[2]. בברכתו נפטרים כל שאר המשקים[3]. לאחריו מברכים מעין שלוש על הגפן ועל פרי הגפן[4].
ישנן דעות שונות בהלכה לגבי השאלה האם מיץ ענבים יכול להיות תחליף ליין במצוות הטעונות כוס של ברכה.
בגמרא מובא היתר לקדש על 'יין מגיתו' שהוא למעשה מיץ ענבים שנסחט זה עתה בגת[5], וכך נפסק בשולחן ערוך: "יין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום ומכל מקום מצוה מן המובחר ביין ישן שהוא משובח יותר[6]".
מיץ ענבים חייב כשרות. אם נגע הגוי לפני הבישול של המיץ, הוא נאסר מדין של יין נסך או סתם יינם[7].
בתשעת הימים לא שותים יין, כולל מיץ ענבים.
המנהג בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לכתחילה אין מקיימים את מצות הקידוש ומצוות שתיית ארבע כוסות[8] במיץ ענבים, אלא צריך דווקא ביין (לגברים מעל גיל מצוות). מסופר שבליל שמיני עצרת תשל"ח, אחרי האירוע הלבבי הציעו הרופאים לרבי שיקדש על מיץ ענבים, סירב הרבי, באומרו: "קידוש מאכט מען אויף וויין" (=קידוש עושים על יין)[9].
לחולה ששאל כיצד לקיים מצוות ד' כוסות הציע הרבי לסחוט מיץ מענבים מבושלים[10].
אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח השתמשו במיץ ענבים סחוט לד' כוסות כאשר לא הצליחו להשיג יין שנעשה בהידור כרצונם[11].
ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ עיין בשו"ע אדה"ז או"ח רב, י. סדר ברכת הנהנין א, ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח רד, ז.
- ↑ סדר ברכת הנהנין א, כא.
- ↑ סדר ברכת הנהנין א, ז.
- ↑ בבא בתרא צז, ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז ערב, ב.
- ↑ שו"ע יו"ד סי' קכ"ג סי"ז וסכ"ב - כ"ג.
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סכ"א.
- ↑ כפר חב"ד גיליון 497, ובקונטרס 'ר"ח-כסלו'.
- ↑ אג"ק חי"ט עמ' ריג, ולקוטי שיחות כרך לב עמ' 197.
- ↑ 'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-סיון עמ' קלט.