פרץ חן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (74 גרסאות ביניים של 41 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|פרץ חן}} | |||
הרב '''פרץ חן''' ([[תקנ"ז]] - [[כ"ו אייר]] [[תרמ"ג]]) נולד ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[אלחנן חן]]. נודע כאחד מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[חב"ד]] אשר זכה לראות ששה מנשיאי חב"ד, מ[[אדמו"ר הזקן]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]], בעודו ילד זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת היותו זקן זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] בהיותו ילד, והיה רבה של העיר [[נעוועל]] | |||
==תולדות חיים== | |||
לאחר מכן | בצעירותו גר בעיר סמיליאן וכונה אז בשם ר' פרץ [[סמיליאן]], לאחר מכן היה רב בעיר [[נעוועל]], ולאחר מכן כיהן כזמן מה כרב בעיר [[בישנקוביץ]], ונקרא אז פרץ נעוולע'ר או פרץ בעשענקוביצע'ר. מכיון שבעירו [[בישינקוביץ]] היה גם את החסיד המפורסם רבי [[אהרן מבייעשינקוויץ]], שררה ביניהם תמיד מחלוקת בנוגע לנשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שלא נפסקה עד שהוא הוכתר לרבה של נעוויל. | ||
לאחר מכן כהן כרב בעיר [[טשערניגוב]]. | |||
==התקשרותו לרבותינו נשיאינו== | |||
היה [[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש ל[[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן כשנפטר אדמו"ר האמצעי, התעקש ר' פרץ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שיקבל על עצמו את עול הנשיאות, כשקיבל על עצמו את הנשיאות התקשר אליו בלב ונפש, לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] על קבלת נשיאותו על ידי ה[[חסיד|חסידים]]. | |||
לאחר מכן חילקו ביניהם זקני החסידים את מדינת [[רוסיה]] הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' פרץ לקח - נוסף על מקום מגורו [[נעוול]] - את כל הסביבה ואת [[פולוצק]] וסביבותיה. | |||
==רבנותו== | |||
כיהן כרב בעיר בעשענקוביץ' על פי הוראת [[אדמו"ר האמצעי]], כששלח אותו לשם אדמו"ר האמצעי, אמר לו, ללמוד סימן מסוים בשו"ע בעיון. לאחר מכן סיפר ר' פרץ, שלימוד זה מאד הועיל לו, כאשר ר' אהרן יפה שהיה גאון גדול אשר גר באותה ה[[עיירה]] התפעל מאד מתשובה מסוימת של ר' פרץ בהלכה שמקורה היה מאותו הסימן. | |||
בשנת [[תרכ"ו]] עבר לכהן כרב בצ'רניגוב על פי עצת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שם כיהן עד פטירתו. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | על מינויו כרב שם מסופר אשר בעיר צ'רניגוב, גר ר' [[משה מאריאנוב]] מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] שהיה נודע כגאון גדול ותקיף מאד בדעתו הוא אף לא קיבל את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, אך משום מה לפליאת כולם, הוא מאד כיבד את ר' פרץ. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ברבות השנים גילה שהסיבה לכבוד שחלק לר' פרץ היא שכשזכה לשהות במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] סמוך לפטירתו, שמע מפי קודשו אומר: פרץ סמיליאן איז א פיינער יונגערמאן (פרץ סמיליאן הינו אברך נאה), לאחר שנים הבין שהכוונה לר' פרץ חן. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ==פטירתו== | ||
נפטר ב[[שבת]] קודש [[כ"ו אייר]] בשנת [[תרמ"ג]]. | |||
==צאצאיו== | |||
בניו היו מגדולי החסידים. | |||
*בנו הרב [[מאיר חן]]. | |||
*בנו הרב [[משה לייב ליין (חן)]]. | |||
*בנו הרב אברהם אהרן חן. | |||
*בנו [[דוד צבי חן|הרד"ץ חן]]. | |||
*בתו מרת חנה אשת אחיו{{הערה|בתו נישאה לאחיו.}}, ר' זלמן חן. | |||
הקים אחריו שולשלת מפוארת של חסידים בדורות שונים. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]] | |||
*'''רב חרוץ ואוהב''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 83-88 . | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 101-110. | |||
*חנניה זוהר, '''ר' פרץ חן''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 73 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/17-06-2021-18-02-43-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-112.pdf "על הכתפיים שלי"]''', פנינים מחייו בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 3 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: חן פרץ}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חן פרץ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|חן פרץ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חן פרץ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן פרץ]] | |||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק|חן פרץ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']] | |||
גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024
המונח "פרץ חן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרץ חן (פירושונים).
הרב פרץ חן (תקנ"ז - כ"ו אייר תרמ"ג) נולד ברוסיה לאביו הרב אלחנן חן. נודע כאחד מגדולי חסידי חב"ד אשר זכה לראות ששה מנשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר הריי"צ, בעודו ילד זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת היותו זקן זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בהיותו ילד, והיה רבה של העיר נעוועל
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצעירותו גר בעיר סמיליאן וכונה אז בשם ר' פרץ סמיליאן, לאחר מכן היה רב בעיר נעוועל, ולאחר מכן כיהן כזמן מה כרב בעיר בישנקוביץ, ונקרא אז פרץ נעוולע'ר או פרץ בעשענקוביצע'ר. מכיון שבעירו בישינקוביץ היה גם את החסיד המפורסם רבי אהרן מבייעשינקוויץ, שררה ביניהם תמיד מחלוקת בנוגע לנשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שלא נפסקה עד שהוא הוכתר לרבה של נעוויל.
לאחר מכן כהן כרב בעיר טשערניגוב.
התקשרותו לרבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מקושר בלב ונפש לאדמו"ר האמצעי ולאחר מכן כשנפטר אדמו"ר האמצעי, התעקש ר' פרץ אצל אדמו"ר הצמח צדק שיקבל על עצמו את עול הנשיאות, כשקיבל על עצמו את הנשיאות התקשר אליו בלב ונפש, לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו לאדמו"ר המהר"ש על קבלת נשיאותו על ידי החסידים.
לאחר מכן חילקו ביניהם זקני החסידים את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח. ר' פרץ לקח - נוסף על מקום מגורו נעוול - את כל הסביבה ואת פולוצק וסביבותיה.
רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיהן כרב בעיר בעשענקוביץ' על פי הוראת אדמו"ר האמצעי, כששלח אותו לשם אדמו"ר האמצעי, אמר לו, ללמוד סימן מסוים בשו"ע בעיון. לאחר מכן סיפר ר' פרץ, שלימוד זה מאד הועיל לו, כאשר ר' אהרן יפה שהיה גאון גדול אשר גר באותה העיירה התפעל מאד מתשובה מסוימת של ר' פרץ בהלכה שמקורה היה מאותו הסימן.
בשנת תרכ"ו עבר לכהן כרב בצ'רניגוב על פי עצת אדמו"ר הצמח צדק שם כיהן עד פטירתו.
על מינויו כרב שם מסופר אשר בעיר צ'רניגוב, גר ר' משה מאריאנוב מחסידי אדמו"ר האמצעי שהיה נודע כגאון גדול ותקיף מאד בדעתו הוא אף לא קיבל את אדמו"ר הצמח צדק לרבי, אך משום מה לפליאת כולם, הוא מאד כיבד את ר' פרץ. ברבות השנים גילה שהסיבה לכבוד שחלק לר' פרץ היא שכשזכה לשהות במחיצת אדמו"ר האמצעי סמוך לפטירתו, שמע מפי קודשו אומר: פרץ סמיליאן איז א פיינער יונגערמאן (פרץ סמיליאן הינו אברך נאה), לאחר שנים הבין שהכוונה לר' פרץ חן.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטר בשבת קודש כ"ו אייר בשנת תרמ"ג.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו היו מגדולי החסידים.
- בנו הרב מאיר חן.
- בנו הרב משה לייב ליין (חן).
- בנו הרב אברהם אהרן חן.
- בנו הרד"ץ חן.
- בתו מרת חנה אשת אחיו[1], ר' זלמן חן.
הקים אחריו שולשלת מפוארת של חסידים בדורות שונים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
- רב חרוץ ואוהב, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 83-88 .
- ספר חסידים הראשונים ע' 101-110.
- חנניה זוהר, ר' פרץ חן, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 73
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "על הכתפיים שלי", פנינים מחייו בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 3
הערות שוליים
- ↑ בתו נישאה לאחיו.