יהודה כלץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בקסטיליה לאביו ר' שלמה כלץ. | נולד בקסטיליה לאביו ר' שלמה כלץ. | ||
בשנת [[רל"ז]] בעקבות הפרעות שאירעו בתקופה הסמוכה לגירוש ספרד עבר לגרנדה שבאותה עת הייתה בשליטה מוסלמית, שם הקים ישיבה. | בשנת [[ה'רל"ז]] בעקבות הפרעות שאירעו בתקופה הסמוכה לגירוש ספרד עבר לגרנדה שבאותה עת הייתה בשליטה מוסלמית, שם הקים ישיבה. | ||
לאחר חמש שנים, בשנת [[רמ"א]], עבר למלגה, וגם בה ייסד ישיבה, וכעבור חמש שנים בשנת [[רמ"ו]] עבר לעיר הונין שבאלג'יר{{הערה|ככל הנראה בשל התחלת גירוש ספרד.}}, וייסד בה ישיבה בשלישית. | לאחר חמש שנים, בשנת [[ה'רמ"א]], עבר למלגה, וגם בה ייסד ישיבה, וכעבור חמש שנים בשנת [[ה'רמ"ו]] עבר לעיר הונין שבאלג'יר{{הערה|ככל הנראה בשל התחלת גירוש ספרד.}}, וייסד בה ישיבה בשלישית. | ||
כעבור חודשיים בלבד, הצליח תלמידו רבי עלאל בן יוסף בן סידון לשכנע אותו לעבור לתלמסאן לבית אביו, וכאות תודה על העזרה שתלמידו העניק לו, הקדיש לכבודו את חיבורו 'משיח אלמים'. | כעבור חודשיים בלבד, הצליח תלמידו רבי עלאל בן יוסף בן סידון לשכנע אותו לעבור לתלמסאן לבית אביו, וכאות תודה על העזרה שתלמידו העניק לו, הקדיש לכבודו את חיבורו 'משיח אלמים'. | ||
הידיעה המאוחרת ביותר אודותיו היא משנת [[רנ"ג]], ומשם ואילך אין ידיעות נוספות על חייו. | הידיעה המאוחרת ביותר אודותיו היא משנת [[ה'רנ"ג]], ומשם ואילך אין ידיעות נוספות על חייו. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
===ספר המוסר=== | ===ספר המוסר=== | ||
חיבורו המפורסם ביותר הוא ''' [https://hebrewbooks.org/45918 ספר המוסר]''', הכולל 20 פרקים של קיצור עממי מספר מנורת המאור לרבי ישראל אנקווה, רבי יהודה ערך והשמיט את הדיונים ההלכתיים מהספר וכך הפך אותו לנגיש יותר עבור הציבור. הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רצ"ז ולאחריו במנטובה שכ"א, ובקראקא בשנת שנ"ח{{הערה|האחיין שלו רבי משה כלץ כתב הקדמה לספר והוסיף בו הגהות רבות על פי הקבלה. בשנים מאוחרות יותר רבי יצחק בן אליקום מפוזנא חיבר ספר מוסר ב[[אידיש]] בשם "לב טוב" שבו קיצר את הספר, וה[[של"ה]] וה[[רמ"א]] מביאים את הספר עשרות פעמים (ראו | חיבורו המפורסם ביותר הוא ''' [https://hebrewbooks.org/45918 ספר המוסר]''', הכולל 20 פרקים של קיצור עממי מספר מנורת המאור לרבי ישראל אנקווה, רבי יהודה ערך והשמיט את הדיונים ההלכתיים מהספר וכך הפך אותו לנגיש יותר עבור הציבור. הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת רצ"ז ולאחריו במנטובה שכ"א, ובקראקא בשנת שנ"ח{{הערה|האחיין שלו רבי משה כלץ כתב הקדמה לספר והוסיף בו הגהות רבות על פי הקבלה. בשנים מאוחרות יותר רבי יצחק בן אליקום מפוזנא חיבר ספר מוסר ב[[אידיש]] בשם "לב טוב" שבו קיצר את הספר, וה[[של"ה]] וה[[רמ"א]] מביאים את הספר עשרות פעמים (ראו לדוגמה טור אורח חיים סימן כה, דרכי_משה, סעיף קטן ג.}}. | ||
ספר זה מוזכר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק ס"ח, מהדורת לשון הקודש חלק ב' עמוד 31,}} לצד הספר [[ראשית חכמה]], ושם בטעות נכתב בתרגום שהספר מיוחס ל רבי יהודה בלץ. | ספר זה מוזכר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק ס"ח, מהדורת לשון הקודש חלק ב' עמוד 31,}} לצד הספר [[ראשית חכמה]], ושם בטעות נכתב בתרגום שהספר מיוחס ל רבי יהודה בלץ. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
===חיבורים נוספים=== | ===חיבורים נוספים=== | ||
* '''משיח אלמים''' - באור לפירוש [[רש"י]] לתורה | * '''משיח אלמים''' - באור לפירוש [[רש"י]] לתורה | ||
* '''מבוא התלמוד''', חמישים ושמונה [[כללי התלמוד]] אשר עלו לו תוך כדי תלמודו | * '''מבוא התלמוד''', חמישים ושמונה [[כללי התלמוד]] אשר עלו לו תוך כדי תלמודו | ||
*'''פי יהודה''' - נמצא עדיין בכתב יד, דרשות על [[יציאת מצרים]] | *'''פי יהודה''' - נמצא עדיין בכתב יד, דרשות על [[יציאת מצרים]] | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
{{מיון רגיל:כלץ, יהודה}} | {{מיון רגיל:כלץ, יהודה}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||