ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (22 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ניעזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של רבי ישראל נח שניאורסון בעיירה ניעז'ין כיום (מויקיפדיה)]] | |||
נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. | נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. | ||
[[נישואין|נשא]] את בת דודתו | [[נישואין|נשא]] את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]. לאחר שנפטרה בגיל צעירה [[נישואין|נשא]] את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי [[נישואין|נשא]] את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק. | ||
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]. | באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. | אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. | ||
בזווג | בזווג רביעי [[נישואין|נשא]] את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע{{הערה|בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).}} (חישא) בת דודו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
===נשיאותו=== | ===נשיאותו=== | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן". | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן". | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו | היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו{{הערה| ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.}}: | ||
מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]]: | |||
* בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות ב[[סוראז']], נולד בשנת תקצ"ד{{הערה|הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.}}. | |||
* בתו, פרלה דבורה{{הערה|עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.}}, אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו {{הערה|מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.}}. | |||
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה: | |||
* הרבנית אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון]] נולדה בערך בשנת תר"ז. | |||
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר{{הערה|עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד}} עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו: | |||
* בתו, הרבנית שטערנא{{הערה|בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.}} אשת [[הרז"א]], נולדה בערך בשנת תרי"ח. | |||
* בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט{{הערה|חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל}}. | |||
* בתו, | |||
* בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]). | * בנו, רבי [[אברהם שניאורסון]] (י"א סיון [[תר"כ]], - ב' חשון [[תרצ"ח]]). | ||
מזווג | |||
* בנו, רבי משה | מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]]: | ||
* בנו, רבי משה (ב' סיון [[תרכ"ט]] -). | |||
* בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -). | * בתו, פיגא (ח' אדר [[תרל"א]] -). | ||
* בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -). | * בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר [[תרל"ב]] -). | ||
| שורה 38: | שורה 42: | ||
* בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -). | * בתו, מלכה (י"ב מנחם אב [[תרל"ד]] -). | ||
* בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -). | * בתו, מנוחה רחל (ב' אלול [[תרל"ה]] -). | ||
* בנו, רבי יעקב יוסף, לא | * בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך [[תרל"ט]] - ){{הערה|לא הוזכר בין ילדי מהרי"ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ"מ משלהי תר"נ מובא שהיה אז נער בן י"א שנה.}}. | ||
* בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]). | * בנו, זוסיא ([[תרמ"א]] - ו' שבט [[תרמ"ב]]). | ||
* בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן. | * בנו, רבי [[מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] - רבה האחרון של ניזי'ן. | ||
| שורה 51: | שורה 55: | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|שניאורסון ישראל נח]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד|שניאורסון ישראל נח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024
אדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של אדמו"ר הצמח צדק שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את חצר חסידות חב"ד - ניעז'ין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקע"ה לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של הבעל שם טוב ושל סבו, רבי נח אלטשולר.
נשא את בת דודתו הרבנית פריידא, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של הרב יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי). לאחר שנפטרה בגיל צעירה נשא את הרבנית זלאטא בזוו"ש. וכפי הנראה בזווג שלישי נשא את הרבנית נחמה דינה שהיה אחותה של הרב ר' עקיבא רטנר זצ"ל ממינסק.
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד בליובאוויטש. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה במרירות.
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.
בזווג רביעי נשא את נכדה אחרת של סבו, הרבנית חנה חיקע[1] (חישא) בת דודו הרב מנחם נחום בן אדמו"ר האמצעי.
נשיאותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".
ביחד עם גיסו (הרב לוי יצחק שניאורסאהן) עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב.
הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נהג בניעזין בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו בי"ז ניסן תרמ"ג ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין באוהל סבו אדמו"ר האמצעי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה לו הרבה ילדים ומכמה זווגים, קשה לברר בבירור מי נולד ממי, להלן רשימה מכל ילדיו שידועים לנו[2]:
מזוו"ר עם הרבנית פריידא בת הרב יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי):
- בנו, הרב שניאור דובער - כיהן ברבנות בסוראז', נולד בשנת תקצ"ד[3].
- בתו, פרלה דבורה[4], אשת בן דודה ר' שניאור זלמנסון, נולדה בשנת תקצ"ו [5].
במסמכי אנ"ל משנת תרי"א כתוב ששם אשתו בזוו"ש היה זלאטא, בתו מזווג זה:
- הרבנית אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח שניאורסון נולדה בערך בשנת תר"ז.
לא ממש ברור אבל כפי הנראה היה לו זווג שלישי עם הרבנית נחמה דינה אחות ר' עקיבא רטנר[6] עמה היו לו עוד שלושה ילדים הידועים לנו:
- בתו, הרבנית שטערנא[7] אשת הרז"א, נולדה בערך בשנת תרי"ח.
- בתו, שיינא שיינברג, אשת ר' צבי הירש פאליק שיינברג, נולדה בערך בשנת תרי"ט[8].
- בנו, רבי אברהם שניאורסון (י"א סיון תר"כ, - ב' חשון תרצ"ח).
מזווג הרביעי שלו עם הרבנית חנה חיקע (חישא) בת הרה"ק ר' מנחם נחום:
- בנו, רבי משה (ב' סיון תרכ"ט -).
- בתו, פיגא (ח' אדר תרל"א -).
- בתו, שפרה (ב' דר"ח אייר תרל"ב -).
- בנו, דוד (ב' סיון תרל"ג -).
- בתו, מלכה (י"ב מנחם אב תרל"ד -).
- בתו, מנוחה רחל (ב' אלול תרל"ה -).
- בנו, רבי יעקב יוסף, (לערך תרל"ט - )[9].
- בנו, זוסיא (תרמ"א - ו' שבט תרמ"ב).
- בנו, רבי מנחם נחום שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק) - רבה האחרון של ניזי'ן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' ישראל נח מניעז'ין, בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 619 פרשת נשוא תשפ"א (אנגלית)
| הקודם: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
אדמו"רי ניעז'ין תקע"ה - י"ז ניסן תרמ"ג |
הבא: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
- ↑ בלקו"ד ח"א ע' לב כתוב חנה חיקע, ובתולדות משפחת הרב מליאדי ע' 61 כתוב חנה חישא (חיקא).
- ↑ ע"פ מאמרו של ר' מיכאל רון בהיכל הבעש"ט גליון כד, העו"ב אהלי תורה גליון א'קא ע' 117 ועוד.
- ↑ הקריאה והקדושה גליון חשון תש"ב, ובמסמכי אנ"ל (אג"ק אדמו"ר הצ"צ עמוד קכא). במכתב מאת בנו רמ"מ שניאורסאן (שנכתב בערך בשנת תר"נ), קורא לר' שניאור דוב הבכור, ועדיין מתגורר אז בניעזין.
- ↑ עיין אג"ק כ"ק אדמו"ר חלק ג אגרת תקפח.
- ↑ מסמכי אנ"ל, ברשימת תושבי הכפר נאסאווקא (שעל יד ניעזין) משנת תרס"ו נמצא רשום בנם ר' (יוסף) בונם שניאורסאן שהיה אז בן נ"ח שנים, ומשם משמע שנולד בערך בשנת תר"ח, וא"כ צ"ל שאמו נולדה לכה"פ בשנת תקצ"ד ועצ"ע.
- ↑ עיין בגליון "נחלת צבי" קובץ יו"ד, אלול תשנ"ד
- ↑ בספר הצאצאים כתוב שהיא הייתה בתה של הרבנית חנה חישא אבל ככל הנראה הייתה בערך בגילה של בעלה הרז"א שנולד בשנת תרי"ח, וגם יש להעיר ששם אחת מבנותיה הייתה דינה, ככל הנראה על שם אמו הרבנית נחמה דינה.
- ↑ חתונתה הייתה בניעזין בט"ו כסלו תרל"ז, ושם מפורש שהחתן היה בן י"ח שנים וכפי הנראה היא הייתה בערך באותה גיל
- ↑ לא הוזכר בין ילדי מהרי"ן במסמכי העיר ניעזין. בלוח היום יום מובא ברשימת בני המהרי"ן בין ר' משה לר' נחום. ובמכתב מאת אחיינו רמ"מ משלהי תר"נ מובא שהיה אז נער בן י"א שנה.