נברא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מה עם הארמון? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
נברא | '''נברא''' זה שם תואר לכל דבר שאיננו אלוקות, אלא הוא מציאות או עניין בפני עצמו מנותק ונפרד (כביכול) מאלוקות. | ||
== מהו "נברא" == | |||
"נברא" זה התוצאה שנוצרת מתהליך הבריאה. משמעות של בריאה היא יצירת דבר חדש לגמרי, שלא היה קיים לפני זה כלל וכלל (הדבר החדש שנעשה נקרא "נברא"). פעולת הבריאה הינה פעולה שיכולה להיעשות אך ורק על ידי הקב"ה בעצמו, רק הוא יכול ליצור ולברא דבר מאפיסה מוחלטת, שלא היה לפני זה כלל וכלל. משא"כ בני האדם (וכן שאר היצורים) אינם יכולים לברוא דבר חדש לגמרי מאפס ממש, אלא רק לקחת דברים שכבר נבראו על ידי הקב"ה ולעשות בהם שינויים (לדוגמא: לשנות את צורת המתכת לצורת כלי, וכיו"ב). | |||
תהליך הבריאה נקרא בתורת החסידות בשם בריאת "יש מאין". דהיינו, שנברא מציאות (יש) מתוך שום דבר ואפיסה מוחלטת (אין). משא"כ השינויים שבני האדם עושים שנקראים "יש מיש". | |||
אולם נאמר ש[[נשמות ישראל]] הם "אלוקות שנעשה נברא". בספרי [[אדמו"ר הזקן]] מתוארים הנבראים כבחינת זיו ו[[אור]] לגבי ה[[שמש]]. | |||
== התחדשותם מהבורא בכל רגע == | == התחדשותם מהבורא בכל רגע == | ||
הנברא חייב להתחדש בכל רגע | הנברא חייב להתחדש בכל רגע על ידי ה' יתברך, שכן אין לנברא שום חיות ממקור עצמי שהרי "אין עוד מלבדו", ורק הבורא בכוחו האין סופי הוא המהוום, בניגוד לכלי הנעשה על ידי אומן שמציאות הכלי (אף בהיותו חומר בלא צורה) מאפשרת את עשייתו לכלי. | ||
== פעולתם בבורא == | |||
הנבראים מצד עצמם אינם יכולים לפעול מאומה בבורא, וכלשון הפסוק "אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו"{{הערה|1=איוב לה, ו.}}. אולם, מצד רצונו יתברך על ידי קיום מצוות ולהיפך - עשיית עבירות - ח"ו, הרי פועלים המשכה וגילוי שמו יתברך בעולם. | |||
== ביטול הנבראים בעולמות העליונים == | |||
אף בעולמות הנעלים ביותר, כגון ב[[עולם הבריאה]], שבו ישנם [[מלאכים]] האומרים [[קדושה|קדוש]] פעם באלפיים שנה, ובין זמן לזמן הרי הם בביטול נעלה ביותר, הרי אף [[מלאכים]] אלו (וכל שכן נבראים נמוכים יותר) יש בהם בחינת מציאות כלשהי המעלימה ומסתרת על אלוקות. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:40, 23 באוגוסט 2022
נברא זה שם תואר לכל דבר שאיננו אלוקות, אלא הוא מציאות או עניין בפני עצמו מנותק ונפרד (כביכול) מאלוקות.
מהו "נברא"[עריכה | עריכת קוד מקור]
"נברא" זה התוצאה שנוצרת מתהליך הבריאה. משמעות של בריאה היא יצירת דבר חדש לגמרי, שלא היה קיים לפני זה כלל וכלל (הדבר החדש שנעשה נקרא "נברא"). פעולת הבריאה הינה פעולה שיכולה להיעשות אך ורק על ידי הקב"ה בעצמו, רק הוא יכול ליצור ולברא דבר מאפיסה מוחלטת, שלא היה לפני זה כלל וכלל. משא"כ בני האדם (וכן שאר היצורים) אינם יכולים לברוא דבר חדש לגמרי מאפס ממש, אלא רק לקחת דברים שכבר נבראו על ידי הקב"ה ולעשות בהם שינויים (לדוגמא: לשנות את צורת המתכת לצורת כלי, וכיו"ב).
תהליך הבריאה נקרא בתורת החסידות בשם בריאת "יש מאין". דהיינו, שנברא מציאות (יש) מתוך שום דבר ואפיסה מוחלטת (אין). משא"כ השינויים שבני האדם עושים שנקראים "יש מיש".
אולם נאמר שנשמות ישראל הם "אלוקות שנעשה נברא". בספרי אדמו"ר הזקן מתוארים הנבראים כבחינת זיו ואור לגבי השמש.
התחדשותם מהבורא בכל רגע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנברא חייב להתחדש בכל רגע על ידי ה' יתברך, שכן אין לנברא שום חיות ממקור עצמי שהרי "אין עוד מלבדו", ורק הבורא בכוחו האין סופי הוא המהוום, בניגוד לכלי הנעשה על ידי אומן שמציאות הכלי (אף בהיותו חומר בלא צורה) מאפשרת את עשייתו לכלי.
פעולתם בבורא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנבראים מצד עצמם אינם יכולים לפעול מאומה בבורא, וכלשון הפסוק "אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו"[1]. אולם, מצד רצונו יתברך על ידי קיום מצוות ולהיפך - עשיית עבירות - ח"ו, הרי פועלים המשכה וגילוי שמו יתברך בעולם.
ביטול הנבראים בעולמות העליונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף בעולמות הנעלים ביותר, כגון בעולם הבריאה, שבו ישנם מלאכים האומרים קדוש פעם באלפיים שנה, ובין זמן לזמן הרי הם בביטול נעלה ביותר, הרי אף מלאכים אלו (וכל שכן נבראים נמוכים יותר) יש בהם בחינת מציאות כלשהי המעלימה ומסתרת על אלוקות.
הערות שוליים
- ↑ איוב לה, ו.