יעקב ישראל טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (107 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי | |||
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg | |||
|תיאור=מצבת הרב טברסקי | |||
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]] | |||
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]] | |||
}} | |||
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]]. | |||
בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}. | |||
בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה". | |||
לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר {{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]]. | |||
שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק:"טהור, טהור, טהור..." | |||
נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים. | |||
ב[[ | אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]]. | ||
בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]). | |||
ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס. | |||
מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך". | |||
השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו: | |||
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}} | |||
וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס. | |||
" | ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}. | ||
==משפחתו== | |||
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים. | |||
;בנותיו: | |||
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}. | |||
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}. | |||
* ברכה. | |||
* חישע. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52 | |||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:15, 31 במאי 2024
| רבי יעקב ישראל טברסקי | |
|---|---|
 מצבת הרב טברסקי | |
| לידה | תקנ"ה |
| פטירה | י"ג אלול תרל"ו |
הרב יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס (באידיש טשערקאס, תקנ"ה - י"ג אלול תרל"ו) היה בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, והיה נשוי עם בתו של אדמו"ר האמצעי; הרבנית דבורה לאה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקנ"ה לאביו רבי מרדכי מטשרנוביל, כנכד לרבי נחום מצ'רנוביל.
בהיותו תינוק בעריסה, ביקר אדמו"ר הזקן בביתו של הסבא רבי נחום מצ'רנוביל, ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם המגיד ממעזריטש שאמר: שהמלך המשיח יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב המגיד ממעזריטש היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה אדמו"ר הזקן. אמר רבינו הזקן לר' נחום, ": "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."" בתוך כך ניגש אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי[1].
בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של אדמו"ר הזקן בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, ה' בשבט תקע"א שאמר באותה ההזדמנות מאמר חסידות ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".
לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה ליאדי, שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו אדמו"ר הצמח צדק, והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. הרבי סיפר [2] ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות בגילוי אליהו. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות בגילוי אליהו, האיש נחל גם לצום ולהגיד תיקון חצות, לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומיו הוא לא זוכה לגילוי אליהו.
שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר תיקון חצות, שפכו עליו מים והחלו לצעוק:"טהור, טהור, טהור..."
נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב מרדכי דב מהורנסטייפל, שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.
אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. בשבת פרשת ראה תקצ"ו נערכו שמה נישואי בתו הרבנית חנה עם הרב יוסף יצחק בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר הצ"צ, הרב יעקב ישראל והרב מרדכי מטשערנאביל.
בשנת תרכ"א (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב מרדכי דוב שנקרא על שם ר' מרדכי מטשערנאביל ואדמו"ר האמצעי).
בי"ג אלול תרל"ו, נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.
מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל) לעיירת זקנו צ'רקס, ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: "יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, וחסידים לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר". "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".
השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו: ""... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן הסתלקותכם, תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..."."
וכך היה, ביום א' סיוון תרל"ו (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של אדמו"ר האמצעי, וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג אלול תרל"ו הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.
בחודש מנחם אב תשפ"ג גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
- בנותיו
- הרבנית הרבנית חנה. אשת הריי"צ מאוורוטש, חותן אדמו"ר הרש"ב.
- הרבנית שרה פריידל[4].
- הרבנית סטערנא רחל[5].
- ברכה.
- חישע.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות, שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע (זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)).
- ↑ בהתוועדות, י' שבט תשי"ד
- ↑ חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס
- ↑ נישאה לרבי מנחם נחום בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי מרדכי דב מטאמאשפאל.
- ↑ אם רבי מרדכי דב מהורנסטייפל.