איסר ינובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''איסר ינובסקי''' (?-[[ | הרב '''איסר ינובסקי''' (?-[[תרס"ח]]) היה רב העיירה [[קריבוי רוג]] שבפלך חרסון, בעל מנגן חסידי, ודודו זקנו של הרבי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשנת תרמ"ט קיבל הצעת רבנות בעיירת המרפא יאלטא שבצרפת, ואדמו"ר הרש"ב שביקר במקום ב[[מסע יאלטא]] המפורסם, השיב שכיון שיש טעמים לחיוב ולשלילה, אינו רוצה לומר דעתו בזה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ג' אגרת תקסה.}}, ובשל כך ירדה ההצעה מהפרק ובני הזוג נותרו בניקולייב. | בשנת תרמ"ט קיבל הצעת רבנות בעיירת המרפא יאלטא שבצרפת, ואדמו"ר הרש"ב שביקר במקום ב[[מסע יאלטא]] המפורסם, השיב שכיון שיש טעמים לחיוב ולשלילה, אינו רוצה לומר דעתו בזה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ג' אגרת תקסה.}}, ובשל כך ירדה ההצעה מהפרק ובני הזוג נותרו בניקולייב. | ||
בשנת [[תרנ"ב]] אדמו"ר הרש"ב הציע מיוזמתו שיסע לקבל משרת רבנות בהאדיטש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת נו.}}, אך מפני סיבות שונות גם הצעה זו לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר בשנת תרנ"ד התמנה לרבה של האדיטש הרב [[יוסף אליעזר פרידמן]], ואילו ר' איסר עצמו התקבל לשמש ברבנות העיירה | בשנת [[תרנ"ב]] אדמו"ר הרש"ב הציע מיוזמתו שיסע לקבל משרת רבנות בהאדיטש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת נו.}}, אך מפני סיבות שונות גם הצעה זו לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר בשנת תרנ"ד התמנה לרבה של האדיטש הרב [[יוסף אליעזר פרידמן]], ואילו ר' איסר עצמו התקבל לשמש ברבנות העיירה [[קריבוי רוג]] שבפלך חרסון, סמוך לניקולייב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/151.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' אגרת א'קנא] ובהערות שם. ראשי פרקים מתולדות המחבר, בראש הספר 'קב נקי' (נכתב על ידי הרבי).}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו 'קול מצלצל' ושר בקול רם, ופעם כשניגן ניגון בפני אדמו"ר הרש"ב, לאחר שסיימו לנגן אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "צריך להיות 'קול דממה דקה', וכשזה ב'דממה', הרי זה במילא 'דקה'{{הערה|ספר השיחות בלשון הקודש תש"ד-תש"ה עמוד יז.}}. | אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו 'קול מצלצל' ושר בקול רם, ופעם כשניגן ניגון בפני אדמו"ר הרש"ב, לאחר שסיימו לנגן אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "צריך להיות 'קול דממה דקה', וכשזה ב'דממה', הרי זה במילא 'דקה'{{הערה|ספר השיחות בלשון הקודש תש"ד-תש"ה עמוד יז.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
נודע כבעל מנגן וב'ליקוטי רשימות' שב[[ספר הניגונים]]{{הערה|חלק ג' עמוד לט אות סה.}} מופיע שבליובאוויטש היו חסידים שהיו מביאים תמיד ניגונים חדשים, והוא מוזכר בראש חסידים אלו. | נודע כבעל מנגן וב'ליקוטי רשימות' שב[[ספר הניגונים]]{{הערה|חלק ג' עמוד לט אות סה.}} מופיע שבליובאוויטש היו חסידים שהיו מביאים תמיד ניגונים חדשים, והוא מוזכר בראש חסידים אלו. | ||
בשנת [[תרס"ו]] נפל למשכב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' אגרת תתקלב.}} וכעבור שנתיים נפטר בקיצור ימים בשנת [[תרס"ח]], ואדמו"ר הרש"ב ביקש מחותנו ר' אשר גרוסמן באם יוכל להעביר אליו את כתבי החסידות שהשתמרו בעזבונו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' אגרת א'רז.}}. | |||
כממלאי מקומו שימשו הרב [[מנחם מענדל לייב לוקשין]] והרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
{{מיון רגיל:ינובסקי, איסר}} | {{מיון רגיל:ינובסקי, איסר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]] | [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:15, 29 באוקטובר 2023
הרב איסר ינובסקי (?-תרס"ח) היה רב העיירה קריבוי רוג שבפלך חרסון, בעל מנגן חסידי, ודודו זקנו של הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בניקולייב לאביו הרב ישראל לייב ינובסקי.
בהגיעו לגיל נישואין (בסביבות שנת תרמ"ח), התחתן עם רעייתו, בתו הגדולה של הרב אשר גרוסמן מניקולייב.
בשנת תרמ"ט קיבל הצעת רבנות בעיירת המרפא יאלטא שבצרפת, ואדמו"ר הרש"ב שביקר במקום במסע יאלטא המפורסם, השיב שכיון שיש טעמים לחיוב ולשלילה, אינו רוצה לומר דעתו בזה[1], ובשל כך ירדה ההצעה מהפרק ובני הזוג נותרו בניקולייב.
בשנת תרנ"ב אדמו"ר הרש"ב הציע מיוזמתו שיסע לקבל משרת רבנות בהאדיטש[2], אך מפני סיבות שונות גם הצעה זו לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר בשנת תרנ"ד התמנה לרבה של האדיטש הרב יוסף אליעזר פרידמן, ואילו ר' איסר עצמו התקבל לשמש ברבנות העיירה קריבוי רוג שבפלך חרסון, סמוך לניקולייב[3].
אדמו"ר הריי"צ סיפר שהיה לו 'קול מצלצל' ושר בקול רם, ופעם כשניגן ניגון בפני אדמו"ר הרש"ב, לאחר שסיימו לנגן אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "צריך להיות 'קול דממה דקה', וכשזה ב'דממה', הרי זה במילא 'דקה'[4].
נודע כבעל מנגן וב'ליקוטי רשימות' שבספר הניגונים[5] מופיע שבליובאוויטש היו חסידים שהיו מביאים תמיד ניגונים חדשים, והוא מוזכר בראש חסידים אלו.
בשנת תרס"ו נפל למשכב[6] וכעבור שנתיים נפטר בקיצור ימים בשנת תרס"ח, ואדמו"ר הרש"ב ביקש מחותנו ר' אשר גרוסמן באם יוכל להעביר אליו את כתבי החסידות שהשתמרו בעזבונו[7].
כממלאי מקומו שימשו הרב מנחם מענדל לייב לוקשין והרב אלכסנדר סנדר יודאסין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אברהם דוד ינובסקי
הערות שוליים
- ↑ אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ג' אגרת תקסה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת נו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' אגרת א'קנא ובהערות שם. ראשי פרקים מתולדות המחבר, בראש הספר 'קב נקי' (נכתב על ידי הרבי).
- ↑ ספר השיחות בלשון הקודש תש"ד-תש"ה עמוד יז.
- ↑ חלק ג' עמוד לט אות סה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' אגרת תתקלב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' אגרת א'רז.