מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מענדי מעטוף (שיחה | תרומות) (הוספת תוכן, מקור, ועריכה לשונית) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מענדול גאנזבורג.jpg|ממוזער|ר' מענדול גאנזבורג]] | [[קובץ:מענדול גאנזבורג.jpg|ממוזער|ר' מענדול גאנזבורג]] | ||
הרב '''מנחם מענדל הלל גאנזבורג''' (מכונה '''"מענדול"''') ( | הרב '''מנחם מענדל הלל גאנזבורג''' (מכונה '''"מענדול"''') (נולד ב[[י"ז שבט]] [[תש"ח]], 1948) היה ה[[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] וזוגתו בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]). | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. | ||
בהמשך | בהמשך לעבודתו בבית הרבי, הציע את אחיו (שנודע יותר ממנו) ר' [[שלום דובער גנזבורג]] שישמש גם הוא כ[[משב"ק]] בבית הרבי. כיהן בתפקיד לבקשתה של [[הרבנית חיה מושקא]] שיעזור לה בעבודות הבית. במסגרת עבודתו זכה לעזור ל[[הרבי|רבי]] ול[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|רבנית]], ולפעמים אף להגיש ב[[סעודת שבת|סעודות השבת]]. | ||
בשנת [[תשל"ח]] התחתן עם רעייתו מרת מאשא גאנזבורג בתו של הרב [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]] מ[[כפר חב"ד]]. [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ביקשה אישית להיפגש עם הכלה ולהתרשם ממנה לפני החתונה. | בשנת [[תשל"ח]] התחתן עם רעייתו מרת מאשא גאנזבורג בתו של הרב [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]] מ[[כפר חב"ד]]. [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ביקשה אישית להיפגש עם הכלה ולהתרשם ממנה לפני החתונה. | ||
בשבת שבע ברכות שלו, הגיש לסעודת שבת לרבי והרבנית [[דירת הרבי בספרייה|בדירה שבספרייה]], הרבי שאל אותו האם מותר לחתן בשבע ברכות להגיש | בשבת שבע ברכות שלו, הגיש לסעודת שבת לרבי והרבנית [[דירת הרבי בספרייה|בדירה שבספרייה]], הרבי שאל אותו האם מותר לחתן בשבע ברכות להגיש ואמר לו שישאל אצל רב. בין המנות הוא ניגש לרב [[יהודה קלמן מארלו]], שהיה יושב בליל שבת שעות ועסוק בתורה בבית המדרש 770, ושאל את הרב האם מותר לו להגיש אוכל למישהו, בלי לפרש שמדובר להגיש לרבי. הרב הבין במה מדובר וענה שמותר ״אם הוא למד ממנו משהו״. הוא חזר לספריה והמשיך להגיש. אחרי הארוחה שאל אותו הרבי אם הוא שאל אצל רב, וענה לרבי שכן. | ||
ר' מענדל ניחן בחוש טכני מפותח וסייע בעניני בניה בבית הרבי, כגון בניית המעלית וכיוצא בזה. מסופר שפעם אמר לרבנית שאינו יכול לתקן את התנור וצריך לקנות תנור חדש, הרבנית לא רצתה לקנות תנור חדש, כחלק מדרכה "בצניעות לכת", ואמרה לו: "גאנזבורג יש לך ידיים טובות, בטוח תוכל לתקן..." | ר' מענדל ניחן בחוש טכני מפותח וסייע בעניני בניה בבית הרבי, כגון בניית המעלית וכיוצא בזה. מסופר שפעם אמר לרבנית שאינו יכול לתקן את התנור וצריך לקנות תנור חדש, הרבנית לא רצתה לקנות תנור חדש, כחלק מדרכה "בצניעות לכת", ואמרה לו: "גאנזבורג יש לך ידיים טובות, בטוח תוכל לתקן..." | ||
פעם | פעם בעת שהיצע תיקון בבית הרבי ראהו הרבי בעודו עם כובע וחליפה (בהתאם לביתו של הרבי) והעיר שאין זה כל-כך נוח להיות עם כובע וחליפה כל הזמן (יצויין שעקב כך ר' מענדול משתמש בכובע וחליפה רק בעת התפילות)<ref>סופר בהיותו בצפת והתקבל מפי עדים נאמנים</ref> | ||
במשך שנים רבות עבד כמהנדס בנין, בשנת [[תשנ"ב - | פעם מישהו קרא לו בשמו הפרטי בבית הרבי: אמרה הרבנית, בבית הזה לא משתמשים בשם הזה, (כי זה שם זהה לשמו של הרבי). לעיתים היה מביא את ילדיו הקטנים, לבית הרבי על מנת לשמח את הרבנית. | ||
במשך שנים רבות עבד כמהנדס בנין, בשנת [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ג]] עבר אירוע לב, שלאחריו חדל מעבודות פיזיות והתחיל לנהל חשבונות בחנות בגדי ילדים של רעייתו בקראון הייטס. | |||
ר' מענדל ורעייתו ידועים כאנשי צדקה וחסד. | ר' מענדל ורעייתו ידועים כאנשי צדקה וחסד. | ||
גרסה אחרונה מ־17:44, 30 באוקטובר 2024
הרב מנחם מענדל הלל גאנזבורג (מכונה "מענדול") (נולד בי"ז שבט תש"ח, 1948) היה המשמש בקודש בבית הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב שניאור זלמן גאנזבורג וזוגתו בת שבע (בת הרב יעקב ברוך קרסיק).
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
בהמשך לעבודתו בבית הרבי, הציע את אחיו (שנודע יותר ממנו) ר' שלום דובער גנזבורג שישמש גם הוא כמשב"ק בבית הרבי. כיהן בתפקיד לבקשתה של הרבנית חיה מושקא שיעזור לה בעבודות הבית. במסגרת עבודתו זכה לעזור לרבי ולרבנית, ולפעמים אף להגיש בסעודות השבת.
בשנת תשל"ח התחתן עם רעייתו מרת מאשא גאנזבורג בתו של הרב חיים רפאל יצחק בליניצקי מכפר חב"ד. הרבנית חיה מושקא ביקשה אישית להיפגש עם הכלה ולהתרשם ממנה לפני החתונה.
בשבת שבע ברכות שלו, הגיש לסעודת שבת לרבי והרבנית בדירה שבספרייה, הרבי שאל אותו האם מותר לחתן בשבע ברכות להגיש ואמר לו שישאל אצל רב. בין המנות הוא ניגש לרב יהודה קלמן מארלו, שהיה יושב בליל שבת שעות ועסוק בתורה בבית המדרש 770, ושאל את הרב האם מותר לו להגיש אוכל למישהו, בלי לפרש שמדובר להגיש לרבי. הרב הבין במה מדובר וענה שמותר ״אם הוא למד ממנו משהו״. הוא חזר לספריה והמשיך להגיש. אחרי הארוחה שאל אותו הרבי אם הוא שאל אצל רב, וענה לרבי שכן.
ר' מענדל ניחן בחוש טכני מפותח וסייע בעניני בניה בבית הרבי, כגון בניית המעלית וכיוצא בזה. מסופר שפעם אמר לרבנית שאינו יכול לתקן את התנור וצריך לקנות תנור חדש, הרבנית לא רצתה לקנות תנור חדש, כחלק מדרכה "בצניעות לכת", ואמרה לו: "גאנזבורג יש לך ידיים טובות, בטוח תוכל לתקן..."
פעם בעת שהיצע תיקון בבית הרבי ראהו הרבי בעודו עם כובע וחליפה (בהתאם לביתו של הרבי) והעיר שאין זה כל-כך נוח להיות עם כובע וחליפה כל הזמן (יצויין שעקב כך ר' מענדול משתמש בכובע וחליפה רק בעת התפילות)[1]
פעם מישהו קרא לו בשמו הפרטי בבית הרבי: אמרה הרבנית, בבית הזה לא משתמשים בשם הזה, (כי זה שם זהה לשמו של הרבי). לעיתים היה מביא את ילדיו הקטנים, לבית הרבי על מנת לשמח את הרבנית.
במשך שנים רבות עבד כמהנדס בנין, בשנת תשנ"ב - תשנ"ג עבר אירוע לב, שלאחריו חדל מעבודות פיזיות והתחיל לנהל חשבונות בחנות בגדי ילדים של רעייתו בקראון הייטס.
ר' מענדל ורעייתו ידועים כאנשי צדקה וחסד.
רעייתו מרת מאשא נפטרה לאחר מחלה קשה בז' טבת תש"פ.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יואל גאנזבורג - צפת
- בנו, ר' שלום דובער גאנזבורג - קראון הייטס
- בנו, ר' ישראל נח גאנזבורג - נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' שניאור זלמן גאנזבורג - קראון הייטס
- חתנו ר' אהרן לאשאק - מבעלי התפילה בבית הכנסת 770
- חתנו ר' לוי הלוי שוסטרמן - קראון הייטס
- ↑ סופר בהיותו בצפת והתקבל מפי עדים נאמנים