רוחות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
(←ראו גם) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רוחות העולם''' הם ששת הקצוות (מזרח | '''רוחות העולם''' הם ששת הקצוות ([[מזרח]] ו[[מערב]], [[צפון]] ו[[דרום]], מעלה ומטה) המגדירים את מציאות המקום הגשמי. הקצוות הגשמיים נמשכים מעניינם הרוחני, שהוא ששת המידות חסד גבורה וכו'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ב' עמ' שצא.}}. | ||
==''' | ==בחינת המקום היא מהות וגדר העולם== | ||
''' | מקום '''העולם''' אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם '''עצמו'''{{הערה|והיינו, לא '''שורשו''' של העולם כהביטוי [[מקומו של עולם]], אלא הגדר '''שלו''' עצמו.}}. ומפרש [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.}} ש"מקום" הוא [[ו' קצוות|ששת הקצוות]] (ששת המידות דעולם הבריאה{{הערה|שהרי כל גדר מקום וזמן אינם שייכים כלל באצילות, וראה תניא שעהיוה"א פרק ז'.}}), וכדלקמן. | ||
===כללות עניין ששת המידות=== | |||
עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת{{הערה|להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו. והיינו, בשביל להבין עניין שכלי אין צורך בזולת. ואדרבה, הזולת מבלבל ומפריע להעמקה. ולכן כשהיו צריכים הסנהדרין לפסוק בדיני נפשות היו מתבודדים לילה אחד בין הדיון לבין גמר הדין{{הערה|סנהדרין מ' א' במשנה.}}.}}, כל פעולת המידות מתייחסת לזולת, ובאין זולת נאבדת כל פעולת המידה{{הערה|ד"ה איתא במדרש תהילים.}}. ונמצא, שה"מקום" הראשון בו "מדברים" על מציאות "זולת" (מחוץ לאלוקות) הן ששת המידות דבריאה – ולכן הן הן בחינת המקום הרוחני, המהווה שורש לבחינת המקום הגשמי. | |||
וביאור עניינו של מקום רוחני: עניינו של מקום באופן כללי הוא שכל נברא תופס את מקומו, וממילא לא יכולים להיות באותו מקום שני נבראים (שהרי מקום זה כבר "תפוס"). אלא שברוחניות פירוש הדבר שבמקום שנמשכת [[יראה]] לא נמשכת [[אהבה]] וכיו"ב.{{הערה|המאור שבתורה - ביאורי הרי"כ לתניא, בפרק ז' משער היחוד והאמונה.}}. מציאות זו (של מקום רוחני) מתחילה רק ב[[עולם הבריאה]], שורשה הוא במלכות דאצילות{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}}, ואילו המידות ד[[עולם האצילות|אצילות]] הן מופשטות לגמרי אפילו מבחינת מקום רוחני. | |||
===בחינת המקום (הקצוות) שבמידות=== | |||
[[קובץ:קובית רוחות העולם.jpg|שמאל|ממוזער]] | |||
''' | '''[[ספירת הנצח|נצח]] ו[[ספירת ההוד|הוד]]''' הם מעלה ומטה (בהתאמה). מעלה ומטה אינם ההשפעה עצמה אלא רק "איכות השפע", היינו, [[כליות]] יועצות איך להשפיע. '''הנצח''' (ה"מעלה") הוא הגוזר אומר להוריד את השפע, '''וההוד''' (ה"מטה") יעצור את השפע שלא יתפשט כל כך. | ||
'''[[ספירת החסד|חסד]] ו[[ספירת הגבורה|גבורה]]''' הם ימין ושמאל (בהתאמה), שהם דרום וצפון{{הערה|המושגים ימין ושמאל מתייחסים למקום זריחת השמש הנקרא "קדם", מלשון קדימה, לפנים. וממילא ימין הוא דרום ושמאל הוא צפון.}}. '''חסד''' (ימין) הוא אור וחום – והוא שורש לצד דרום שהוא חם. ואילו '''גבורה''' (שבשמאל) היא צמצום והעלם – והיא שורש לצד הצפון הקר. | |||
'''[[ספירת התפארת|תפארת]] ו[[ספירת המלכות|מלכות]]''' הם קדימה ואחורה (בהתאמה), שהם מזרח ומערב. '''מזרח''' הוא תחילת ההשפעה. ההשפעה לזולת היא התכללות של חסד וגבורה, והתכללות זו מתאפשרת בכוחו של קו האמצעי (תפארת), כי בו מאירה בחינת "קדם"{{הערה|בחינת ה"כתר" שלמעלה מהחכמה, המאיר ע"י הדעת במדת התפארת.}} שלמעלה משניהם. '''ומערב''' הוא קבלת השפע (של האורות דאצילות), הנעצרים ונסתרים במקבל שהוא המלכות{{הערה|וכשם שתחילת ההשפעה היא ע"י הקו האמצעי (שלמעלה מימין ושמאל), כך כוחה של המלכות לקבל את השפעת שני ההפכים (חסד וגבורה) הוא ע"י היסוד (שגם הוא בקו האמצעי, וגם בו מאירה הארת הכתר).}}. | |||
וכדרך שהשפע דאצילות נמשך למלכות בשס"ה צינורות השפע{{הערה|שתחילתם בתפארת (מזרח) וסופם במלכות (מערב).}}, כך כללות ההשפעה הגשמית לעולם נמשכת ב[[ראש השנה]], ואחר כך נפרטת לשס"ה (365) ימות השנה. | |||
=== | == לקריאה נוספת == | ||
* [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&pgnum=718 ספר הליקוטים להצ"צ ערך ארבע רוחות]{{היברו בוקס}} | |||
==ראו גם== | |||
לעיתים במילה "מקום" אין הכוונה לגדר ומהות העולם (כדלעיל), אלא לגבי הבחינת שהיא '''שורש''' לעולם. לגבי "מקום" במובן זה ראה בערך [[מקומו של עולם]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*ישראל מנחם מענדל וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מהות המשכיות הזמן ושטח המקום (ב)]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 22 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:20, 12 בנובמבר 2024
רוחות העולם הם ששת הקצוות (מזרח ומערב, צפון ודרום, מעלה ומטה) המגדירים את מציאות המקום הגשמי. הקצוות הגשמיים נמשכים מעניינם הרוחני, שהוא ששת המידות חסד גבורה וכו'[1].
בחינת המקום היא מהות וגדר העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקום העולם אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם עצמו[2]. ומפרש אדמו"ר הזקן[3] ש"מקום" הוא ששת הקצוות (ששת המידות דעולם הבריאה[4]), וכדלקמן.
כללות עניין ששת המידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת[6], כל פעולת המידות מתייחסת לזולת, ובאין זולת נאבדת כל פעולת המידה[7]. ונמצא, שה"מקום" הראשון בו "מדברים" על מציאות "זולת" (מחוץ לאלוקות) הן ששת המידות דבריאה – ולכן הן הן בחינת המקום הרוחני, המהווה שורש לבחינת המקום הגשמי.
וביאור עניינו של מקום רוחני: עניינו של מקום באופן כללי הוא שכל נברא תופס את מקומו, וממילא לא יכולים להיות באותו מקום שני נבראים (שהרי מקום זה כבר "תפוס"). אלא שברוחניות פירוש הדבר שבמקום שנמשכת יראה לא נמשכת אהבה וכיו"ב.[8]. מציאות זו (של מקום רוחני) מתחילה רק בעולם הבריאה, שורשה הוא במלכות דאצילות[9], ואילו המידות דאצילות הן מופשטות לגמרי אפילו מבחינת מקום רוחני.
בחינת המקום (הקצוות) שבמידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נצח והוד הם מעלה ומטה (בהתאמה). מעלה ומטה אינם ההשפעה עצמה אלא רק "איכות השפע", היינו, כליות יועצות איך להשפיע. הנצח (ה"מעלה") הוא הגוזר אומר להוריד את השפע, וההוד (ה"מטה") יעצור את השפע שלא יתפשט כל כך.
חסד וגבורה הם ימין ושמאל (בהתאמה), שהם דרום וצפון[10]. חסד (ימין) הוא אור וחום – והוא שורש לצד דרום שהוא חם. ואילו גבורה (שבשמאל) היא צמצום והעלם – והיא שורש לצד הצפון הקר.
תפארת ומלכות הם קדימה ואחורה (בהתאמה), שהם מזרח ומערב. מזרח הוא תחילת ההשפעה. ההשפעה לזולת היא התכללות של חסד וגבורה, והתכללות זו מתאפשרת בכוחו של קו האמצעי (תפארת), כי בו מאירה בחינת "קדם"[11] שלמעלה משניהם. ומערב הוא קבלת השפע (של האורות דאצילות), הנעצרים ונסתרים במקבל שהוא המלכות[12].
וכדרך שהשפע דאצילות נמשך למלכות בשס"ה צינורות השפע[13], כך כללות ההשפעה הגשמית לעולם נמשכת בראש השנה, ואחר כך נפרטת לשס"ה (365) ימות השנה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעיתים במילה "מקום" אין הכוונה לגדר ומהות העולם (כדלעיל), אלא לגבי הבחינת שהיא שורש לעולם. לגבי "מקום" במובן זה ראה בערך מקומו של עולם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל מנחם מענדל וילהלם, מהות המשכיות הזמן ושטח המקום (ב), קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 22
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ב' עמ' שצא.
- ↑ והיינו, לא שורשו של העולם כהביטוי מקומו של עולם, אלא הגדר שלו עצמו.
- ↑ בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.
- ↑ שהרי כל גדר מקום וזמן אינם שייכים כלל באצילות, וראה תניא שעהיוה"א פרק ז'.
- ↑ סנהדרין מ' א' במשנה.
- ↑ להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו. והיינו, בשביל להבין עניין שכלי אין צורך בזולת. ואדרבה, הזולת מבלבל ומפריע להעמקה. ולכן כשהיו צריכים הסנהדרין לפסוק בדיני נפשות היו מתבודדים לילה אחד בין הדיון לבין גמר הדין[5].
- ↑ ד"ה איתא במדרש תהילים.
- ↑ המאור שבתורה - ביאורי הרי"כ לתניא, בפרק ז' משער היחוד והאמונה.
- ↑ שער היחוד והאמונה פרק ז'.
- ↑ המושגים ימין ושמאל מתייחסים למקום זריחת השמש הנקרא "קדם", מלשון קדימה, לפנים. וממילא ימין הוא דרום ושמאל הוא צפון.
- ↑ בחינת ה"כתר" שלמעלה מהחכמה, המאיר ע"י הדעת במדת התפארת.
- ↑ וכשם שתחילת ההשפעה היא ע"י הקו האמצעי (שלמעלה מימין ושמאל), כך כוחה של המלכות לקבל את השפעת שני ההפכים (חסד וגבורה) הוא ע"י היסוד (שגם הוא בקו האמצעי, וגם בו מאירה הארת הכתר).
- ↑ שתחילתם בתפארת (מזרח) וסופם במלכות (מערב).