תנחום דונין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''תנחום דונין''' ([[תרס"ח]]-[[כ"ג אדר]] [[תשמ"ה]]) היה מגזע חסידי חב"ד, איש חינוך, ועסקן בולט בקהילה החרדית ב[[חיפה]]. | הרב '''תנחום דונין''' ([[תרס"ח]]-[[כ"ג אדר]] [[תשמ"ה]]) היה מגזע חסידי חב"ד, איש חינוך, ועסקן בולט בקהילה החרדית ב[[חיפה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[פאהאר]] שברוסיה הלבנה בשנת [[תרס"ח]] לאביו ר' ראובן דונין, מגזע חסידי חב"ד עד לדורו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בגיל ארבעה חודשים התייתם מאמו, וגדל בבית סבו החסיד ר' שלמה דאנין מפאהאר. | בגיל ארבעה חודשים התייתם מאמו, וגדל בבית סבו החסיד ר' שלמה דאנין מפאהאר. | ||
בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת [[תר"פ]] והשתקעו | בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת [[תר"פ]] והשתקעו ב[[חיפה]]. | ||
זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית | זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית ל[[ירושלים]], ונכנס ללמוד בישיבת עץ חיים, שם התקרב למשגיח הצדיק הירושלמי ר' [[אריה לוין]] שגידל אותו כבנו{{הערה|בין השאר הבטיח לו ר' אריה כשביטא את הערכתו שישתדך עמו, ואכן נכדו של ר' אריה לוין, בנו בכורו של חתנו הגרי"ש אלישיב, התחתן עם בתו של ר' תנחום.}}. | ||
כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה. | כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה. | ||
על אף שלמד בישיבות לא חב"דיות, נותר דבק במנהגי ונוסח חב"ד, וכאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ לבקר בארץ הקודש, זכה לפגוש בו ולהיכנס | על אף שלמד בישיבות לא חב"דיות, נותר דבק במנהגי ונוסח חב"ד, וכאשר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש|לבקר בארץ הקודש]], זכה לפגוש בו ולהיכנס ל[[יחידות]], כשאדמו"ר הריי"צ אף מסר לו פתק מסויים שתוכנו אינו ידוע. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פייגא רייזל בת הרב שמואל בן ציון קגן, ר"מ בישיבת סלבודקה. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פייגא רייזל בת הרב שמואל בן ציון קגן, ר"מ בישיבת סלבודקה. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
במקביל, הקים את תלמוד התורה 'תנחומא' בחיפה, מוסד שהתקיים עד לחקיקת חוק חינוך חובה ממשלתי. | במקביל, הקים את תלמוד התורה 'תנחומא' בחיפה, מוסד שהתקיים עד לחקיקת חוק חינוך חובה ממשלתי. | ||
לאורך חייו ביקר פעם אחת אצל הרבי, לאחר שבנו ר' ראובן דונין התרחק והתקרב והפך לחסיד חב"ד, נסע מספר פעמים לרבי, וכאשר ניסה אביו להניאו מנסיעה נוספת, הבטיח לו שאם הוא יוותר על רצונו לנסוע הוא ייסע במקומו, ואכן קיים את הבטחתו ונסע לרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]]. | לאורך חייו ביקר פעם אחת אצל [[הרבי]], לאחר שבנו ר' [[ראובן דונין]] התרחק והתקרב והפך לחסיד חב"ד, נסע מספר פעמים לרבי, וכאשר ניסה אביו להניאו מנסיעה נוספת, הבטיח לו שאם הוא יוותר על רצונו לנסוע הוא ייסע במקומו, ואכן קיים את הבטחתו ונסע לרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]]. | ||
לצד פועלו החינוכי, נמנה על ראשי העסקנים של הקהילה החרדית בעיר, ופעל בשורת נושאים בהצלחה, ביניהם קיום חוף רחצה נפרד, השבתת הכרמלית בתי חרושת ומפעלים והשוק הסיטונאי בשבתות ובחגים, רכישת והפעלת צופרים להכרזה על כניסת השבת, ועוד. | לצד פועלו החינוכי, נמנה על ראשי העסקנים של הקהילה החרדית בעיר, ופעל בשורת נושאים בהצלחה, ביניהם קיום חוף רחצה נפרד, השבתת הכרמלית בתי חרושת ומפעלים והשוק הסיטונאי בשבתות ובחגים, רכישת והפעלת צופרים להכרזה על כניסת השבת, ועוד. | ||
כאשר עיריית חיפה סגרה את | כאשר עיריית חיפה סגרה את ה[[מקווה]] לטובת שיפוצים, הקים מקווה פרטי בחצר ביתו ששימש את התושבים במשך שנתיים עד לפתיחתו המחודשת של המקווה העירוני. | ||
לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו. | לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו. | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
*בנו, המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]] | *בנו, המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]] | ||
*בנו, ר' [[אברהם דונין]] | *בנו, ר' [[אברהם דונין]] | ||
*בתו מרת זהבה גולדה | *בתו, מרת זהבה גולדה{{הערה|נפטרה ח אלול תשפ"ג}} רעיית ר' [[יצחק מרקוביץ]]. | ||
* בתו, מרת פרומה אלישיב{{הערה|נפטרה ב כסלו תשע"ה}}. | |||
*חתנו, הרב [[יוסף אברהמ'ס]] | *חתנו, הרב [[יוסף אברהמ'ס]] | ||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
{{מיון רגיל:דונין, תנחום}} | {{מיון רגיל:דונין, תנחום}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024
הרב תנחום דונין (תרס"ח-כ"ג אדר תשמ"ה) היה מגזע חסידי חב"ד, איש חינוך, ועסקן בולט בקהילה החרדית בחיפה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפאהאר שברוסיה הלבנה בשנת תרס"ח לאביו ר' ראובן דונין, מגזע חסידי חב"ד עד לדורו של אדמו"ר הזקן.
בגיל ארבעה חודשים התייתם מאמו, וגדל בבית סבו החסיד ר' שלמה דאנין מפאהאר.
בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת תר"פ והשתקעו בחיפה.
זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית לירושלים, ונכנס ללמוד בישיבת עץ חיים, שם התקרב למשגיח הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין שגידל אותו כבנו[1].
כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה.
על אף שלמד בישיבות לא חב"דיות, נותר דבק במנהגי ונוסח חב"ד, וכאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ לבקר בארץ הקודש, זכה לפגוש בו ולהיכנס ליחידות, כשאדמו"ר הריי"צ אף מסר לו פתק מסויים שתוכנו אינו ידוע.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פייגא רייזל בת הרב שמואל בן ציון קגן, ר"מ בישיבת סלבודקה.
לאחר חתונתו נקרא על ידי הרב רובמן לשמש לצידו בצוות החינוכי של ישיבת תפארת ישראל, והוא החל לשמש כר"מ וכמשגיח רוחני, וזכה לקשרים קרובים עם גדולי ראשי הישיבות ובעלי המוסר בארץ ישראל באותם שנים, שאף היו מבקרים אותו בביתו, וזכה להשפיע על מאות תלמידים באופן עמוק.
במקביל, הקים את תלמוד התורה 'תנחומא' בחיפה, מוסד שהתקיים עד לחקיקת חוק חינוך חובה ממשלתי.
לאורך חייו ביקר פעם אחת אצל הרבי, לאחר שבנו ר' ראובן דונין התרחק והתקרב והפך לחסיד חב"ד, נסע מספר פעמים לרבי, וכאשר ניסה אביו להניאו מנסיעה נוספת, הבטיח לו שאם הוא יוותר על רצונו לנסוע הוא ייסע במקומו, ואכן קיים את הבטחתו ונסע לרבי, וזכה להיכנס ליחידות.
לצד פועלו החינוכי, נמנה על ראשי העסקנים של הקהילה החרדית בעיר, ופעל בשורת נושאים בהצלחה, ביניהם קיום חוף רחצה נפרד, השבתת הכרמלית בתי חרושת ומפעלים והשוק הסיטונאי בשבתות ובחגים, רכישת והפעלת צופרים להכרזה על כניסת השבת, ועוד.
כאשר עיריית חיפה סגרה את המקווה לטובת שיפוצים, הקים מקווה פרטי בחצר ביתו ששימש את התושבים במשך שנתיים עד לפתיחתו המחודשת של המקווה העירוני.
לאחר פרישתו לגמלאות, ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו.
נפטר בשבת קודש כ"ג אדר תשמ"ה בעיצומה של אמירת תהילים[2].
הלוייתו נערכה במוצאי שבת והשתתפו בה רבים מתושביה החרדים של חיפה, ביניהם האדמו"ר מסערט ויז'ינץ[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, המשפיע החסידי ר' ראובן דונין
- בנו, ר' אברהם דונין
- בתו, מרת זהבה גולדה[4] רעיית ר' יצחק מרקוביץ.
- בתו, מרת פרומה אלישיב[5].
- חתנו, הרב יוסף אברהמ'ס