קהת וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של 46.19.85.214) תגית: שחזור |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קהת וייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וייס]] | [[קובץ:קהת וייס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וייס]] | ||
הרב '''קהת ווייס''' ([[ז' סיון]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ב אדר]] [[תש"ס]]) היה המנהל הראשון של מחנה הקיץ החב"די הראשון לילדים '[[קעמפ גן ישראל]]', שכיהן גם כשליח הרבי בפיטסבורג, שבפנסילבניה במשך 30 שנים, וסגן מנהל ישיבת '[[אחי תמימים פיטסבורג]]' ורב קהילת 'ישראל הצעיר' בעיר. | הרב '''קהת ווייס''' ([[ז' סיון]] [[תרצ"ג]] – [[כ"ב אדר]] [[תש"ס]]) היה המנהל הראשון של מחנה הקיץ החב"די הראשון לילדים '[[קעמפ גן ישראל]]', שכיהן גם כשליח הרבי בפיטסבורג, שבפנסילבניה במשך 30 שנים, וסגן מנהל ישיבת '[[אחי תמימים פיטסבורג]]' ורב קהילת 'ישראל הצעיר' בעיר. |
גרסה אחרונה מ־17:52, 22 בנובמבר 2022
הרב קהת ווייס (ז' סיון תרצ"ג – כ"ב אדר תש"ס) היה המנהל הראשון של מחנה הקיץ החב"די הראשון לילדים 'קעמפ גן ישראל', שכיהן גם כשליח הרבי בפיטסבורג, שבפנסילבניה במשך 30 שנים, וסגן מנהל ישיבת 'אחי תמימים פיטסבורג' ורב קהילת 'ישראל הצעיר' בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפיטסבורג שבפנסליבניה בחג השבועות תרצ"ג, להוריו יחזקיהו שמואל ואסתר וייס.
כאשר נפתח בעיר הסניף של רשת ישיבות 'אחי תמימים', היה מהתלמידים הראשונים שהצטרפו לישיבה, ובהיותו בגיל 12 בשנת תש"ה נסע לפגוש לראשונה את אדמו"ר הריי"צ ונשאר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
בהמלצת ובהתערבות הרבי, נישא בשנת תשט"ו לרעייתו מרים בתו של ר' משה דובינסקי, והרבי שימש כמסדר קידושין בחופה.
קעמפ גן ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשט"ז עם פתיחתו של מחנה הקיץ החב"די 'קעמפ גן ישראל' ביקש הרבי שיצרפו להנהלה אדם נשוי ואחראי, והנהלת הקעמפ בחרה ברב וייס שנמנה על מייסדיו ומנהליו של הקעמפ בשנותיו הראשונות.
כאשר ביקר הרבי במחנה, ניהל את הסיור לפמליית הרבי, וזכה ללוות אותה במהלך הסיור בקעמפ.
בשליחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ב נשלח על ידי הרבי לעיר הולדתו פיטסבורג, על מנת לעזור לר' שלום פוזנר בניהול סניף ישיבת 'אחי תמימים'.
בשנת תשכ"ה נבצר מפעילות ציבורית במשך זמן ארוך בעקבות תאונת דרכים קשה שהיה מעורב בה, והרבי הורה לומר עליו 'מי שברך' במניין התפילה המרכזי ב-770, ולהניח לו תפילין על אף שהוא שוכב מחוסר הכרה.
לאחר שהחלים, נכנס ליחידות אישית אצל הרבי, שם הורה לו הרבי שהיות שפספס את המנהג ללמוד מסכת סוטה בימי ספירת העומר, עליו להשלים זאת על ידי כך שילמד את המסכת יחד עם פירוש נוסף.
במקביל לעיסוקיו בישיבה, פעל להפצת יהדות בין תושבי העיר, הקים גמ"ח שהלווה סכומי כסף גדולים ללא ריבית, והקים מערכת כשרות קטנה שפתחה בפני רבים את האפשרות לשמור על סטנדרט גבוה יותר בשמירה על כשרות המאכלים שלהם.
בשנותיו האחרונות חלה במחלה חשוכת מרפא, ובכ"ב אדר[דרושה הבהרה] תש"ס נפטר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יהודה בנימין וייס - שליח הרבי בנורט קרוליינה
- בנו, הרב שמעון ברוך בן ציון וייס
- בתו מרת גולדה, רעיית הרב אברהם ליטווין - שליח ראשי של הרבי במדינת קנטקי
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- The Life and Legacy of Rabbi Kehos Weiss - חייו ומורשתו של הרב וייס, בהוצאת המשפחה, תשע"ג