שמואל אליהו טאוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
רבי '''שמואל אליהו טאוב''' (מכונה האמרי אש, [[ד' אדר]] [[תרס"ה]] - [[ד' אייר]] [[תשד"מ]]) היה האדמו"ר השלישי של [[חסידות מודזי'ץ]].
רבי '''שמואל אליהו טאוב''' (מכונה האמרי אש, [[ד' אדר]] [[תרס"ה]] - [[ד' אייר]] [[תשד"מ]]) היה האדמו"ר השלישי של [[חסידות מודזי'ץ]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' באדר]] [[תרס"ה]] ב[[לובלין]], לאביו האדמו"ר [[שאול ידידיה אליעזר טאוב]] ממודז'יץ.
נולד ב[[ד' באדר]] [[תרס"ה]] ב[[לובלין]], לאביו האדמו"ר רבי [[שאול ידידיה אלעזר טאוב]] ממודז'יץ.


בשנת [[תרצ"ה]] התלווה אל אביו במסעו ב[[ארץ ישראל]], הוא החליט להישאר בארץ ולהתגורר ב[[תל אביב]].
בשנת [[תרצ"ה]] התלווה אל אביו במסעו ב[[ארץ ישראל]], הוא החליט להישאר בארץ ולהתגורר ב[[תל אביב]].
שורה 13: שורה 13:


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
האדמו"ר היה מגדולי התומכים במבצעי הרבי, חתם על כרוז למען מבצע תפילין. כשנשאל אודות אלו שניסו לערער על קביעת הרבי שאל בנות קטנות לברך את ברכת הדלקת הנרות, תמך בדברי הרבי.
האדמו"ר היה מגדולי התומכים במבצעי הרבי, חתם על כרוז למען מבצע תפילין. כשנשאל אודות אלו שניסו לערער על קביעת הרבי שעל בנות קטנות לברך את ברכת הדלקת הנרות, תמך בדברי הרבי.


השתתף בסים כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]] הראשון, לחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], השתתפף בכנס שנערך בעניין בשנת [[תשמ"ג]] וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.
השתתף בסיום כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]] הראשון, לחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], השתתף בכנס שנערך בעניין בשנת [[תשמ"ג]] וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.


לקראת יום ההולדת השמונים של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]], שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי.
לקראת יום ההולדת השמונים של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]], שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי.

גרסה אחרונה מ־21:01, 16 באפריל 2023

האדמו"ר

רבי שמואל אליהו טאוב (מכונה האמרי אש, ד' אדר תרס"ה - ד' אייר תשד"מ) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודזי'ץ.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בד' באדר תרס"ה בלובלין, לאביו האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ.

בשנת תרצ"ה התלווה אל אביו במסעו בארץ ישראל, הוא החליט להישאר בארץ ולהתגורר בתל אביב.

בשנת תש"ח לאחר פטירת אביו הוכתר לכהן כהאדמו"ר ממודז'יץ.

בשנת תשל"ג צורף למועצת גדול התורה של אגודת ישראל.

כשאר אדמו"רי מודז'יץ היה בעל כישרון מוזיקלי, הוא הלחין מאות ניגונים, חלקם מפורסמים ביותר בעם ישראל.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר היה מגדולי התומכים במבצעי הרבי, חתם על כרוז למען מבצע תפילין. כשנשאל אודות אלו שניסו לערער על קביעת הרבי שעל בנות קטנות לברך את ברכת הדלקת הנרות, תמך בדברי הרבי.

השתתף בסיום כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל הראשון, לחם למען תיקון חוק מיהו יהודי, השתתף בכנס שנערך בעניין בשנת תשמ"ג וחתם על כרוז הקורא לתקן את החוק.

לקראת יום ההולדת השמונים של הרבי בשנת תשמ"ב, שלח לרבי מכתב יחד עם שני אדמו"רים נוספים, בו הם משבחים ומברכים את הרבי.

נפטר בד' באייר תשד"מ. לאחר פטירתו יצא הספר "אמרי אש" הכולל את דברי תורתו. את מקומו מילא בנו רבי ישראל דן טאוב, עד לפטירתו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]