עפעפיים – הבדלי גרסאות

(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

העפעפיים הן ה[[עור]] הנסגר ומכסה את ה[[עיניים]] בעת ה[[שינה]], ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר [[אברים (בגוף)|אברי הגוף]], גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן [[השתלשלות|משתלשלות]].

'''העפעפיים''' הן ה[[עור]] הנסגר ומכסה את ה[[עיניים]] בעת ה[[שינה]], ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר [[אברים (בגוף)|אברי הגוף]], גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן [[השתלשלות|משתלשלות]].

==באדם==

שורה 11:

==בנגלה דתורה==

עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי ~~התהילים~~ המדברים (כביכול) על שנתו של הקב"ה ("עורה למה תישן ה'{{הערה|~~תהילים~~ מ"ד כ"ד.}}", "ויקץ כישן ה'{{הערה|~~תהילים~~ ע"ח ס"ח.}}") – "וכי שינה יש לפניו? ועונה: "אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה{{הערה|סוטה מ"ח א'.}}".

עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי התהלים המדברים (כביכול) על שנתו של הקב"ה ("עורה למה תישן ה'{{הערה|תהלים מ"ד כ"ד.}}", "ויקץ כישן ה'{{הערה|תהלים ע"ח ס"ח.}}") – "וכי שינה יש לפניו? ועונה: "אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה{{הערה|סוטה מ"ח א'.}}".

==בפנימיות עתיק==

לגבי פנימיות עתיק ([[רדל"א]] אומר הזוהר{{הערה|זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי}} כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים - וכל שכן "הראש הלבן" (פנימיות עתיק, עליו נאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא" – שכולו חסדים בלבד). אמר ר' שמעון לר' אבא היכן רמוז דבר זה? ענה לו בדגי הים, שאין כסוי לעיניהם ואין להם גבינים, ואינם ישנים ואינם צריכים שמירה על עיניהם. ואם הם כך - כל שכן עתיקא.

לגבי פנימיות עתיק ([[רדל"א]]) אומר הזוהר{{הערה|זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי}} כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים - וכל שכן "הראש הלבן" (פנימיות עתיק, עליו נאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא" – שכולו חסדים בלבד). אמר ר' שמעון לר' אבא היכן רמוז דבר זה? ענה לו בדגי הים, שאין כסוי לעיניהם ואין להם גבינים, ואינם ישנים ואינם צריכים שמירה על עיניהם. ואם הם כך - כל שכן עתיקא.

~~מסביר זאת~~ אדמו"ר ~~הצ"צ~~{{הערה|אוה"ת שה"ש תק"י ב'}}, ש[[אתערותא דלתתא]] ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים).

[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר זאת{{הערה|אוה"ת שה"ש תק"י ב'}}, ש[[אתערותא דלתתא]] ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים).

==עניינו בעבודת ה'==

עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא{{הערה|מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.}} "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה{{הערה|ישעיה מ' כ"ו.}}", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת{{הערה|~~תהילים~~ ח' ד'.}}" - שצריך להיות במעמד ומצב כזה אשר רק ישא את עיניו יבוא מיד לההכרה והקריאה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}".

עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא{{הערה|מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.}} "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה{{הערה|ישעיה מ' כ"ו.}}", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת{{הערה|תהלים ח' ד'.}}" - שצריך להיות במעמד ומצב כזה אשר רק ישא את עיניו יבוא מיד לההכרה והקריאה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}".

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-העפעפיים הן ה[[עור]] הנסגר ומכסה את ה[[עיניים]] בעת ה[[שינה]], ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר [[אברים (בגוף)|אברי הגוף]], גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן [[השתלשלות|משתלשלות]].
+'''העפעפיים''' הן ה[[עור]] הנסגר ומכסה את ה[[עיניים]] בעת ה[[שינה]], ובלשון ארמית נקראות "גבינין" או "דוקין". ככל שאר [[אברים (בגוף)|אברי הגוף]], גם העפעפיים רומזות על העניינים הנעלים ברוחניות מהם הן [[השתלשלות|משתלשלות]].
 ==באדם==
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==בנגלה דתורה==
-עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי התהילים המדברים (כביכול) על שנתו של הקב"ה ("עורה למה תישן ה'{{הערה|תהילים מ"ד כ"ד.}}", "ויקץ כישן ה'{{הערה|תהילים ע"ח ס"ח.}}") – "וכי שינה יש לפניו? ועונה: "אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה{{הערה|סוטה מ"ח א'.}}".
+עניין השינה למעלה (כביכול) מובא גם בנגלה דתורה. שואלת הגמרא על פסוקי התהלים המדברים (כביכול) על שנתו של הקב"ה ("עורה למה תישן ה'{{הערה|תהלים מ"ד כ"ד.}}", "ויקץ כישן ה'{{הערה|תהלים ע"ח ס"ח.}}") – "וכי שינה יש לפניו? ועונה: "אלא בזמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בנחת ושלוה{{הערה|סוטה מ"ח א'.}}".
 ==בפנימיות עתיק==
-לגבי פנימיות עתיק ([[רדל"א]] אומר הזוהר{{הערה|זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי}} כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים -  וכל שכן "הראש הלבן" (פנימיות עתיק, עליו נאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא" – שכולו חסדים בלבד). אמר ר' שמעון לר' אבא היכן רמוז דבר זה? ענה לו בדגי הים, שאין כסוי לעיניהם ואין להם גבינים, ואינם ישנים ואינם צריכים שמירה על עיניהם. ואם הם כך - כל שכן עתיקא.
+לגבי פנימיות עתיק ([[רדל"א]]) אומר הזוהר{{הערה|זח"ג באדרא רבא נשא קכ"ט ע"ב, בתרגום חופשי}} כל מה שבא מצד החסדים אין כיסוי על עיניו ולא עפעפיים - וכל שכן "הראש הלבן" (פנימיות עתיק, עליו נאמר "לית שמאלה בהאי עתיקא" – שכולו חסדים בלבד). אמר ר' שמעון לר' אבא היכן רמוז דבר זה? ענה לו בדגי הים, שאין כסוי לעיניהם ואין להם גבינים, ואינם ישנים ואינם צריכים שמירה על עיניהם. ואם הם כך - כל שכן עתיקא.
-מסביר זאת אדמו"ר הצ"צ{{הערה|אוה"ת שה"ש תק"י ב'}}, ש[[אתערותא דלתתא]] ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים).
+[[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר זאת{{הערה|אוה"ת שה"ש תק"י ב'}}, ש[[אתערותא דלתתא]] ומעשה התחתונים מגיע רק עד ז' תחתונות דעתיק, ועל כן בבחינה זו (ג"ר דעתיק, שמשם נמשך הטל) אין העוון תופס מקום, ולכן לא שייך שם כלל הסתלקות האורות מחמת מעשה התחתונים – וממילא גם לא שייכת סגירת העיניים (ולכן אין שם עפעפיים).
 ==עניינו בעבודת ה'==
-עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא{{הערה|מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.}} "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה{{הערה|ישעיה מ' כ"ו.}}", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת{{הערה|תהילים ח' ד'.}}" - שצריך להיות במעמד ומצב כזה אשר רק ישא את עיניו יבוא מיד לההכרה והקריאה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}".
+עניין פקיחת העיניים בעבודה הוא{{הערה|מאמרים תשכ"ח, ד"ה בלילה ההוא.}} "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה{{הערה|ישעיה מ' כ"ו.}}", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיךירח וכוכבים אשר כוננת{{הערה|תהלים ח' ד'.}}" - שצריך להיות במעמד ומצב כזה אשר רק ישא את עיניו יבוא מיד לההכרה והקריאה "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}".
 {{הערות שוליים}}