כתר לי זעיר – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''כַּתַּר לִי זְעֵיר''' הוא ביטוי המובא רבות בספרי חסידות כהסבר והוכחה לאחת המשמעויות של בחינת ה[[כתר]] שהוא מלשון המתנה ושתיקה.
'''כַּתַּר לִי זְעֵיר''' הוא ביטוי המובא רבות בספרי חסידות כהסבר והוכחה לאחת המשמעויות של בחינת ה[[כתר]] שהוא מלשון המתנה ושתיקה.


לשון הפסוק המלא הוא: "וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ, כִּי עוֹד לֶאֱ-לוֹהַּ מִלִּים"{{הערה|איוב לו, ב.}}.
לשון הפסוק המלא הוא: "וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר: כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ, כִּי עוֹד לֶאֱ-לוֹהַּ מִלִּים"{{הערה|איוב לו, ב.}}, והתרגום המילולי שלו הוא: "המתן לי מעט ואראה לך, כי יש לי דיבורים נוספים (לאלוקים)".


==ביאור הלשון==
==ביאור הלשון==
שורה 8: שורה 8:
כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.
כמענה על כך אליהוא בן ברכאל, שהיה הצעיר מכולם, משיב להם בדברי תוכחה ארוכים הנמשכים על פני ארבעה פרקים, כשלאחריהם מופיעים הפסוקים "ויוסף אליהו(א) ויאמר כתר לי זעיר", כאשר אליהוא פונה לאיוב ואומר לו שלא יחשוב שסיים את דבריו ויתחיל לענות לו, אלא ימתין מעט שישלים את דבריו כי לו דברים נוספים לומר לו{{הערה|פירוש המצודת דוד, ועל דרך זה פירש האבן עזרא.}}.


לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמא רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.
לפי פירוש רש"י על הפסוק, הפסוק כולו נאמר בלשון ארמי, אך הדבר לא מקובל על כל פרשני המקרא, וכך לדוגמה רבי משה קמחי מבאר שכוונת אליהוא לומר לאיוב: תכבד אותי ותן לי לסיים את דברי לפני שתענה לי{{הערה|"תן כתר ותפארת לי שלא תענני", כלומר כתר מלשון גדולה וכבוד, שהוא מבקש מאיוב שיכבד אותו וימתין בסבלנות עד שיסיים את דבריו.}}.


במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה".
במצודת ציון מוסבר שכתר הוא "ענין המתנה".