שמואל חיים קובלקין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קובלקין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב קובלקין]] | |||
הרב '''שמואל חיים קובלקין''' ([[תר"נ]] – [[ח' טבת]] [[תש"ה]]) היה מיקירי קהילת חב"ד בירושלים, איש חסד שהיה מסור ל[[עבודת התפילה]], ונמנה על מקושרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | הרב '''שמואל חיים קובלקין''' ([[תר"נ]] – [[ח' טבת]] [[תש"ה]]) היה מיקירי קהילת חב"ד בירושלים, איש חסד שהיה מסור ל[[עבודת התפילה]], ונמנה על מקושרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
גרסה אחרונה מ־21:43, 23 במאי 2024
הרב שמואל חיים קובלקין (תר"נ – ח' טבת תש"ה) היה מיקירי קהילת חב"ד בירושלים, איש חסד שהיה מסור לעבודת התפילה, ונמנה על מקושרי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
תולדות חייםעריכה
הרב שמואל חיים קובלקין נולד בשנת תר"נ בעיר מוגילוב לאביו ר' אברהם קובלקין ולאמו מרת באשע.
בעודו בחור התקשר לרבותינו נשיאינו, וכאשר גויס לצבא הרוסי הקפיד ללכת עם ציציותיו בחוץ כמנהג החסידים, דבר שעורר עליו את זעם המפקד הממונה עליו, אך הוא דבק בכך בתוקף גם כאשר הועמד למשפט ובסופו של דבר קיבל אישור להמשיך בכך.
בשל הקשיים השונים להקפיד על שמירת התורה ומצוות בצבא הרוסי, ערק מהצבא כעבור זמן מסויים ונכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב לבקש את עצתו וברכתו, והרבי הורה לו לזרוק את המדים והרובה לנהר ולעלות לארץ ישראל, ואכן הוא קיים את עצת אדמו"ר הרש"ב ועלה לארץ ישראל דרך מצרים.
בשנת תרע"ט הגיע לארץ הקודש, בה התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת יהודית בתו של החסיד ר' בנימין זאב (וולף) וולנער. לאחר שנולדו להם ארבעה ילדים נפטרה רעייתו. כעבור מספר חודשים נישא בשנית לאחותה, מרת יוכבד פעסל, שאף ממנה נולדו לו ארבעה ילדים.
נהג למסור שיעור קבוע בין מנחה לערבית בבית הכנסת של הפרושים 'אוהל יצחק' שבשכונת בתי מחסה, והיה משלב בשיעור בין לימוד עין יעקב ולימוד התניא.
זכה להוקרה מצד גדולי ירושלים, ביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד שהקפיד על מי שכינה אותו בשם 'שמואל חיים' ולא אמר "ר' שמואל חיים", של הרב מפודהייץ שלמד איתו מידי לילה זוהר בקביעות, ושל הראב"ד הרב פנחס עפשטיין, שאיפשר לו למסור את שיעור התניא בבית הכנסת שלו, על אף שנמנה על חוגי המתנגדים.
מידי ערב שבת היה מכין דוד מים חמים גדול לכל תושבי שכונת בית מחסה. בערב הושענא רבה היה מעמיד מים חמים ותקרובת עבור הנותרים ערים כל הלילה לומר את התיקון. היה טורח בכך טירחה רבה, וחוסך עבור כך מפת לחמו, בכדי להתמיד במנהגו הטוב, על אף ההקצבה הזעומה שהייתה נהוגה בארץ הקודש באותן שנים.
בהיותו במיטב שנותיו חש שלא בטוב והובהל לבית הרפואה הדסה הר הצופים שם גילו הרופאים כי הוא סובל מסתימת מעיים, ולאחר שבועיים, במוצאי שבת פרשת ויגש ליל ח' טבת תש"ה נלקח לבית עולמו.
נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים, וככל הנראה בשל מיקום המצבה מעבר לגדר בפינת החלקה, במשך כל השנים שבית העלמין היה תחת שליטת הערבים הוא לא ניזוק כלל, והערבים לא חיללו את המצבה.
משפחתועריכה
- בנו, ר' אלימלך קובלקין
- בנו, ר' מנחם מענדל קובלקין
- בנו אברהם הי"ד נהרג עקדה"ש כ"ח בניסן תשט"ז
- בתו, מרת בתיה באשע, רעיית הרה"ח ר' יוסף זאב רייניץ
בתו מרת יהודית שרה , רעיית ברוך צבי לורנצי
- בתו, מרת מלכה חיה ברכה מלוב - כפר חב"ד
לקריאה נוספתעריכה
- זרק את מדי צבא רוסיה אל הנהר ולבש קאפטן ירושלמי מסורתי, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1304 ע' 40-45
קישורים חיצונייםעריכה
- איש החסד, תשורה מנישואי צאצאיו המשרטטת קווים לדמותו ומאגדת את מכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו, ל"ג בעומר ה'תשע"ט