נחשון בן עמינדב: הבדלים בין גרסאות בדף

(ביטול גרסה 551518 של 213.151.49.107 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''נחשון בן עמינדב''' היה נשיא [[שבט יהודה]], ואחד מהצאצאים המפורסמים שלו הוא [[דוד המלך]]. נחשון קפץ ראשון לים סוף, בעת [[קריעת ים סוף]].
'''נחשון בן עמינדב''' היה נשיא [[שבט יהודה]], אחד מצאצאיו המפורסמים הוא [[דוד המלך]]. נחשון היה זה שקפץ ראשון לים סוף, בעת [[קריעת ים סוף]].


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
שורה 6: שורה 6:


האיזכור הראשון של נחשון בן עמינדב ב[[תורה]] הוא: "ויקח [[אהרן]] את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה''{{הערה|[[שמות]] ו, כג.}}.
האיזכור הראשון של נחשון בן עמינדב ב[[תורה]] הוא: "ויקח [[אהרן]] את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה''{{הערה|[[שמות]] ו, כג.}}.
מעלת המסירות נפש של נחשון{{הערה|
 
===בנס קריעת ים סוף===
שבעה ימים לאחר ש[[בני ישראל]] [[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]], התרחשה [[קריעת ים סוף]]. [[הקב"ה]] הורה ל[[משה רבינו]] "דבר אל בני ישראל ויסעו"{{הערה|[[שמות]] י"ד, ט"ו.}} לכיוון ארץ ישראל.
 
כאשר [[יהודי|בני-ישראל]] עמדו מול ים סוף וראה את המצריים מאחוריו, החלה התלבטות מה נכון לעשות. נחשון ראה זאת ונכנס אל הים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר, פרק מב.}}. כאשר המים הגיעו לאפו התרחש מעמד [[קריעת ים סוף]] במהלכו נכנסו בני ישראל ביבשה בתוך הים והמצריים נטבעו.
 
=== במדבר ===
נחשון היה נשיא שבט יהודה{{הערה|[[במדבר]], ז', א'}}, והקריב ראשון מבין הנשיאים את [[קרבנות הנשיאים]], ביום חנוכת [[המשכן]], ב[[א' בניסן]].
== בחסידות ==
{{להשלים}}
[[הרבי]] התבטא פעמים רבות במעלת המסירות נפש של נחשון{{הערה|
  שיחת [[יו"ד שבט]] [[תשט"ז]]. שיחת [[ט"ו אייר]] [[תנש"א]] ,ושיחת ש"פ [[פרשת ויקרא|ויקרא]] תנש"א.}}:  
  שיחת [[יו"ד שבט]] [[תשט"ז]]. שיחת [[ט"ו אייר]] [[תנש"א]] ,ושיחת ש"פ [[פרשת ויקרא|ויקרא]] תנש"א.}}:  


בין השאר התבטא הרבי על נחשון בן עמינדב:
בין השאר התבטא{{מקור}} הרבי על נחשון בן עמינדב:


{{ציטוטון|"על-פי ה[[הלכה]], הוא לא היה מחוייב לקפוץ לים. אך נחשון ידע ש[[הקב"ה|בורא העולם]] רוצה ש[[עם ישראל]] יתקדם לסיני, אז הוא קיים זאת... ואם יש ים באמצע – הוא יקפוץ אל הים וימשיך להתקדם לעבר המטרה!". ואף על פי כן נתגלו כל הענינים הכי נעלים דקריעת ים סוף לא רק לאלו שהיו במעמד ומצב נעלה בדוגמת מעמדו ומצבו של נחשון בן עמינדב, אלא גם לאלו שהיו בדרגה שלמטה מזה}}
{{ציטוטון|"על-פי ה[[הלכה]], הוא לא היה מחוייב לקפוץ לים. אך נחשון ידע ש[[הקב"ה|בורא העולם]] רוצה ש[[עם ישראל]] יתקדם לסיני, אז הוא קיים זאת... ואם יש ים באמצע – הוא יקפוץ אל הים וימשיך להתקדם לעבר המטרה!". ואף על פי כן נתגלו כל הענינים הכי נעלים דקריעת ים סוף לא רק לאלו שהיו במעמד ומצב נעלה בדוגמת מעמדו ומצבו של נחשון בן עמינדב, אלא גם לאלו שהיו בדרגה שלמטה מזה}}

גרסה אחרונה מ־06:00, 31 ביולי 2022

נחשון בן עמינדב היה נשיא שבט יהודה, אחד מצאצאיו המפורסמים הוא דוד המלך. נחשון היה זה שקפץ ראשון לים סוף, בעת קריעת ים סוף.

תולדות חייםעריכה

נחשון היה דור חמישי ליהודה בנו של יעקב[1]: יהודה. 1. פרץ. 2. חצרון. 3. רם. 4. עמינדב. 5. נחשון.

האיזכור הראשון של נחשון בן עמינדב בתורה הוא: "ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה[2].

בנס קריעת ים סוףעריכה

שבעה ימים לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים, התרחשה קריעת ים סוף. הקב"ה הורה למשה רבינו "דבר אל בני ישראל ויסעו"[3] לכיוון ארץ ישראל.

כאשר בני-ישראל עמדו מול ים סוף וראה את המצריים מאחוריו, החלה התלבטות מה נכון לעשות. נחשון ראה זאת ונכנס אל הים[4]. כאשר המים הגיעו לאפו התרחש מעמד קריעת ים סוף במהלכו נכנסו בני ישראל ביבשה בתוך הים והמצריים נטבעו.

במדברעריכה

נחשון היה נשיא שבט יהודה[5], והקריב ראשון מבין הנשיאים את קרבנות הנשיאים, ביום חנוכת המשכן, בא' בניסן.

בחסידותעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי התבטא פעמים רבות במעלת המסירות נפש של נחשון[6]:

בין השאר התבטא[דרוש מקור] הרבי על נחשון בן עמינדב:

""על-פי ההלכה, הוא לא היה מחוייב לקפוץ לים. אך נחשון ידע שבורא העולם רוצה שעם ישראל יתקדם לסיני, אז הוא קיים זאת... ואם יש ים באמצע – הוא יקפוץ אל הים וימשיך להתקדם לעבר המטרה!". ואף על פי כן נתגלו כל הענינים הכי נעלים דקריעת ים סוף לא רק לאלו שהיו במעמד ומצב נעלה בדוגמת מעמדו ומצבו של נחשון בן עמינדב, אלא גם לאלו שהיו בדרגה שלמטה מזה"

הערות שוליים

  1. דברי הימים א', פרק ב', א' - י'.
  2. שמות ו, כג.
  3. שמות י"ד, ט"ו.
  4. פרקי דרבי אליעזר, פרק מב.
  5. במדבר, ז', א'
  6. שיחת יו"ד שבט תשט"ז. שיחת ט"ו אייר תנש"א ,ושיחת ש"פ ויקרא תנש"א.