אריה לייב זיבוב – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־14:54, 28 בינואר 2025

מכתב המהרי"ן מניעז'ין לרב זיבוב: "לאהובי ידידי הרב המופלג הוותי וחסיד החריף כו' מוהר"א ליב נ"י"

הרב אריה לייב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, נקרא גם ר' ליב האמלער/סמילוואצער, תקע"א - כ"ט אייר תרמ"ז) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק וכיהן כמרא דאתרא של עיירות רבות ביניהם הומיל הארקי ודווינסק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תקע"א לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר.

בצעירותו היה מהיושבים בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק ונסמך על ידו להוראה בהיותו בגיל שבע עשרה בלבד.

לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק, ואחר כך התמנה כאב בית דין בסמילוביץ' שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.

בשנת תרכ"ב הרב משולם זלמן ניימרק עבר מהארקי לסטארדוב, ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר 'שבעים תמרים'.

בשנת תרכ"ה התמנה כרבה של דווינסק, שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרמ"ז.

נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כשד"ר לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו המהרי"ן מניעז'ין

התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור.

נפטר בערב ראש חודש סיון, בכ"ט אייר תרמ"ז.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב חיים שמעון דב זיבוב
בנו, שלמה. בקרמנטשוק. ידוע פולמוס בעניין מפעל מצות מכונה שבבעלותו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהושע מונדשיין, הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה
מנחם מענדל קסטל, פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו הרז"א י"א אייר התשע"ד (11.05.2014)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:זיוואוו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[המהרי"ן מניעז'ין]] לרב זיבוב: {{ציטוטון|לאהובי ידידי הרב המופלג הוותי וחסיד החריף כו' מוהר"א ליב נ"י}}]]
-הרב '''אריה לייב זיבוב''' (בכתיב יידי: '''זיוואוו''', נקרא גם ר' ליב סמילוואצער, [[תקע"א]] - [[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]].
+הרב '''אריה לייב זיבוב''' (בכתיב יידי: '''זיוואוו''', נקרא גם ר' ליב האמלער/סמילוואצער, [[תקע"א]] - [[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]].
 ==תולדות חיים==
 נולד בשנת [[תקע"א]] לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת [[מאזיר]].
-בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד.
+בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שבע עשרה בלבד.
 לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==משפחתו==
-*בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב ה[[עיירה]] הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב [[אברהם דוד לוואווט]], האדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ה[[הוצאה לאור]].
+*בנו, הרב [[חיים שמעון דב זיבוב]]
+*בנו, שלמה. בקרמנטשוק. ידוע פולמוס בעניין מפעל מצות מכונה שבבעלותו.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 34: / שורה 35: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:אישים בהומיל]]