כתר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון]]
+[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|ממוזער|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון]]
-'''כתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לרצות משהו מסויים.}}. ספירת הכתר היא לפי שיטת רוב המקובלים הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]]. לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|הדעת]].
+'''כתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לדבר מסויים.}}. ספירת הכתר היא {{הערה|לפי שיטת רוב המקובלים }} הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]].
+לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|ספירת הדעת]].
 ==עניינה==
 ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר.
-הכתר נקרא רצון העליון, היות וגם ברצון יש שני עניינים: החפץ המבוקש ברצון, והסיבה לרצות ולהתאוות לו. הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות.
+הכתר נקרא רצון העליון, היות וגם ברצון יש שני עניינים:
+החפץ המבוקש ברצון,
+והסיבה לרצות ולהתאוות לו.
+הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות.
 ==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר==
@@ שורה 33: / שורה 38: @@
 ===דעת דעתיק===
-דעת דעתיק הוא בחינת [[ש"ע נהורין]]{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כולל הדעת בתוכו את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני הוא מקור לשבע המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות{{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים.
+דעת דעתיק היא בחינת ש"ע נהורין{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כוללת הדעת בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני היא מהווה מקור לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות{{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים.
 כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא].
+לגבי הקשר של שע"ה נהורין ל[[עבודת השם|עבודת]] ה[[תשובה]] ראו בערך [[מעיל#מכפרים על לשון הרע|מעיל]].
 ==חיצוניות הכתר==
-חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון){{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).}}, יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.
+חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון){{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).}}, יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם [[עקשנות]] ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.
 אך מאחר ורצון השם הוא שיהיה עולם שבו יהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות, מובן שהרצון העליון כולל בתוכו את שורש כל העניינים הנ"ל: נפש האדם, עולמות, תורה ומצוות. שורש התורה הוא [[מוחא סתימאה]], שורש המצוות הוא [[גולגלתא]] ושורש העולמות הוא [[אריך אנפין]].
 ===[[אריך אנפין]]===
-הוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:
+הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:
 מקום הוא מציאות שיש לה שישה צדדים: ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה - ושורשו הם שישה צדדים רוחניים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות.
@@ שורה 49: / שורה 56: @@
 מציאות ממשית של מידות מתחילה בעולם האצילות, אך שורשה גבוה יותר, והיא דרגת אריך אנפין. את ההבדל בין המידות באצילות לשורשן בעתיק ממשילה החסידות להבדל שבין להבה גלויה לבין אש שבגחלת: בגחלת לא ניכר כלל שיש מציאות אש בתוכה, אך כשכמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה, והוא נקרא "העלם הקרוב לגילוי".
-ולכן לספירות שבכתר קוראים 'אריך אנפין' שמשמעותו; "פנים גדולות", מכיוון ששם לא נרגשת מציאות הספירות כמו שהן כשלעצמם, ועל כן מתגלים בהן בגדולה ובהרחבה פניו של הקב"ה, בשונה מהספירות שבאצילות שהן מכונות "זעיר אנפין"; "פנים קטנות", מכיוון שבהן כבר ישנה מציאות של ספירות, וכתוצאה מכך גילוי פניו של הקב"ה בא בהן באופן יותר מוגדר וקטן.
+פירוש שמה של דרגה זו, '''אריך אנפין''', הוא "פנים גדולות". פנים הוא המקום בו מתגלה פנימיותו של האדם (מצב רוחו של האדם, האם הוא שמח או עצב וכיוצא בזה, ניכר בפניו). פניו של "אדם דאצילות" נקראות פנים קטנות, וביחס אליו ה"פנים" של דרגת הכתר נקראות "גדולות". דהיינו, "זעיר אנפין" הן המידות דאצילות שבהן מתגלים המוחין דאצילות, ו"אריך אנפין" הוא חיצוניות הרצון בו מתגלה פנימיותו (עתיק, דרגת התענוג).
 ===מוחא סתימאה===
@@ שורה 92: / שורה 100: @@
 [[קטגוריה:ספירות]]
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[en:Kesser]]