אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פרצוף''' הוא [[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות.
'''פרצוף''' בקבלה הינו ביטוי ל[[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות.


ישנם שלוש מדרגות שונות בבניתה של ספירה: [[נקודה]], [[ספירה]], ובאופן המיטבי–פרצוף. "נקודה" הוא בחינת ה[[עשייה]] שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת ב[[אבי"ע]]. "פרצוף" הוא קשר עם [[עשר ספירות]] וכל ספירה שלימה מ[[אבי"ע]]. פרצוף המלכות נבנה מחדש על ידי התפילה שבכל יום.<!-- דברי הרב אביחצירא ב'מחשוף הלבן' על פרשת ויקרא (א) -->
ישנן שלוש מדרגות שונות בבניתה של ספירה: [[נקודה]], [[ספירה]], ובאופן המיטבי–פרצוף. "נקודה" הוא בחינת ה[[עשייה]] שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת ב[[אבי"ע]]. "פרצוף" הוא קשר עם [[עשר ספירות]] וכל ספירה שלימה מ[[אבי"ע]]. פרצוף המלכות, למשל, נבנה מחדש על ידי התפילה שבכל יום.<!-- דברי הרב אביחצירא ב'מחשוף הלבן' על פרשת ויקרא (א) -->


== הפרצופים ב[[עולם האצילות]] ==
== הפרצופים ב[[עולם האצילות]] ==
=== ששה פרצופי אצילות ===
=== ששה פרצופי אצילות ===
[[עולם האצילות]] מוכלל מששה פרצופים: [[עתיק יומין]] (ע"י), [[אריך אנפין]] (א"א), אבא ואמא (ביחד - או"א), [[זעיר אנפין]] (ז"א) ו[[נוקבא]] דז"א (נוק').
[[עולם האצילות]] מוכלל מששה פרצופים: [[עתיק יומין]] (ע"י), [[אריך אנפין]] (א"א), [[אבא]] ו[[אמא]] (ביחד - או"א), [[זעיר אנפין]] (ז"א) ו[[נוקבא]] דז"א (נוק').


פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש ה[[נאצל]]ים.
פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש ה[[נאצל]]ים.
שורה 29: שורה 29:
*[[אריך אנפין]]
*[[אריך אנפין]]
*[[זעיר אנפין]]
*[[זעיר אנפין]]
 
*[[עתיק יומין]]
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114
*'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114