מרים הנביאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מִרְיָם הנביאה''' היא בת [[עמרם]] ו[[יוכבד]] מ[[שבט לוי]], אחות [[אהרון הכהן]] ו[[משה רבינו]]. נמנית על שבע ה[[נביא|נביאות]] שקמו לישראל. בגלות מצריים הייתה מן המיילדות העבריות שהצילו את תינוקי ישראל, בניגוד לציווי [[פרעה]]. שמרה על משה וסייעה בהצלתו כאשר אימו יוכבד נאלצה להשאירו ביאור. לאחר יציאת מצרים, קיבלו בני ישראל מים מבאר ניסית שניתנה להם בזכותה - באר מרים.
+{{קשר חב"די}}
+'''מרים הנביאה''' היא בת [[עמרם]] ו[[יוכבד]] מ[[שבט לוי]], אחות [[אהרון הכהן]] ו[[משה רבינו]]. נמנית על שבע ה[[נביא|נביאות]] שקמו לישראל. בגלות מצריים הייתה מן המיילדות העבריות שהצילו את תינוקי ישראל, בניגוד לציווי [[פרעה]]. שמרה על משה וסייעה בהצלתו כאשר אימו יוכבד נאלצה להשאירו ביאור. לאחר יציאת מצרים, קיבלו בני ישראל מים מבאר ניסית שניתנה להם בזכותה - באר מרים.
 נולדה ב'שס"א{{הערה|סדר הדורות}}.
 נפטרה י'{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תל}} ניסן{{הערה|חומש במדבר פרק כ}} ב'תפ"ח{{הערה|סדר הדורות}}.
@@ שורה 15: / שורה 16: @@
 ==שירת מרים==
-[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
+[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הג' חוי כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
 שירת מרים מתוארת בתורה במילים הבאות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:{{הערה|פסוקים כ' וכ"א בפרק ט"ו בחומש שמות}}.
@@ שורה 26: / שורה 27: @@
 ==הדיבור במשה==
-{{להשלים}}
+בפרשת [[בהעלותך]] מסופר{{הערה|במדבר יב, טז.}} שמרים שמעה כי אחיה משה פרש מאשתו ציפורה, והיא דיברה נגד משה באזני [[אהרן]]. ה' החשיב זאת כ[[לשון הרע]] והעניש אותה ב[[צרעת]]. משה התפלל להחלמתה "א-ל נא רפא נא לה", אך היא עדיין הוצרכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה וכל העם חיכה לה עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן.
+זכירת מעשה מרים נכלל ב[[שש הזכירות]], בהקשר של הזהירות מלשון הרע.
 ==באר מרים==
-{{להשלים}}
+בפרשת [[חוקת]] מסופר שכשהגיעו בני ישראל לקדש שבמדבר צין, נפטרה מרים והעם צמא למים:
+{{ציטוט|וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן|במדבר כ, א-ב.}}
+רש"י מסביר שזאת כיון שבכל זמן שמרים הייתה בחיים, היה עם העם בארה של מרים, אך משנפטרה, הסתלקה הבאר. בהמשך לכך, ציווה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים, שם הם אמורים לדבר אל הסלע לפני כל העדה והסלע יתן מים. אך במקום לדבר אל הסלע, משה היכה בסלע פעמיים והסלע החל להוציא מים. ה' אמר למשה ואהרן שכיון שהם לא קידשו את שמו של הקב"ה לעיני כל ישראל, הם לא יכנסו לארץ ישראל. התורה קוראת למים "מי מריבה".
 בגמרא מובא: "אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים{{הערה|בבלי שבת לה א}}".
@@ שורה 41: / שורה 49: @@
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:נביאים]]
 [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
+[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
+[[קטגוריה:נשים]]
+[[קטגוריה:שבע נביאות]]