נחום גרשון ברלין: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נחום גרשון ברלין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרב נחום גרשון ברלין]] | [[קובץ:נחום גרשון ברלין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרב נחום גרשון ברלין]] | ||
הגאון החסיד הרב '''נחום גרשון ברלין''' הכהן | הגאון החסיד הרב '''נחום גרשון ברלין''' הכהן ([[תרל"ה]]-[[תרפ"ט]]), היה רב קהילת החסידים ב[[שווינציאן]], ובאחרית ימיו רב בהורודניא שבפלך [[צ'רניגוב]], וגבאי מעות [[כולל חב"ד]]. | ||
בהיותו עוד צעיר לימים הצטיין בבקיאותו ובשכלו הישר. למד ב[[ | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו הרב יעקב ב[[עיירה]] בישניקביץ (פלך ויטבסק) בשנת [[תרל"ה]]. | |||
בהיותו עוד צעיר לימים הצטיין בבקיאותו ובשכלו הישר. למד ב[[ווילנה]] וב[[קובנה]]. בהיותו בן עשרים שנה סמכוהו הרבה מגדולי הדור להורות ולדון. מהם: הגאון הריא"ס מקובנה, בנו הגאון רצ"ה רבינוביץ', הגאון הרב שלמה הכהן מוילנה, הגאון הרב [[משה דנושבסקי]] מ[[סלבודקה]], הגאון הרב [[מאיר נח לוין]] המ"מ דווילנא, רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] האדמו"ר מ[[בברויסק]] והגאון הרב [[יוסף רוזין]] מדבינסק. | |||
התכתב בשו"ת עם הגאון הרב [[יוסף רוזין]] הרוגוצ'ובר, וזכה לקבל ממנו תשובות רבות, שבהם מכנהו בתואר: החכם ובקי הגאון כו'. | התכתב בשו"ת עם הגאון הרב [[יוסף רוזין]] הרוגוצ'ובר, וזכה לקבל ממנו תשובות רבות, שבהם מכנהו בתואר: החכם ובקי הגאון כו'. | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
מלבד גדלו בתורה היה לו ידיעה רבה בקבלה ובחסידות. כן היה לו בכתובים חיבור שו"ת וחידושים בש"ס וחיבור על שו"ע או"ח. נדפסו ממנו הרבה חידושים בקבצים שונים וביחוד בהירחון "תורה מציון". | מלבד גדלו בתורה היה לו ידיעה רבה בקבלה ובחסידות. כן היה לו בכתובים חיבור שו"ת וחידושים בש"ס וחיבור על שו"ע או"ח. נדפסו ממנו הרבה חידושים בקבצים שונים וביחוד בהירחון "תורה מציון". | ||
בשנת [[תרנ"ח|תרנ"ח-ט]] נתקבל לרב בעיר הגנלינה (מחוז [[שווינציאן]]) ובשנת [[תרס"ב]] נתקבל בכבוד לרב קהילת החסידים בעיר | בשנת [[תרנ"ח|תרנ"ח-ט]] נתקבל לרב בעיר הגנלינה (מחוז [[שווינציאן]]) ובשנת [[תרס"ב]] נתקבל בכבוד לרב קהילת החסידים בעיר שווינציאן. | ||
בשווינציאן היה מרביץ תורה ואמר שיעור בגמרא עם פירוש [[רש"י]] ותוספות לפני תלמידי הישיבה. היה הרב האחרון של החסידים בשווינציאן. | בשווינציאן היה מרביץ תורה ואמר שיעור בגמרא עם פירוש [[רש"י]] ותוספות לפני תלמידי הישיבה. היה הרב האחרון של החסידים בשווינציאן. | ||
| שורה 16: | שורה 19: | ||
בשנת [[תר"ע]] נתקבל לרב בעיר [[הורודניא]] (פלך [[צ'רניגוב]]). בהורודניא היה גבאי מעות של [[כולל חב"ד]] [[ירושלים]] ת"ו. | בשנת [[תר"ע]] נתקבל לרב בעיר [[הורודניא]] (פלך [[צ'רניגוב]]). בהורודניא היה גבאי מעות של [[כולל חב"ד]] [[ירושלים]] ת"ו. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | לאחר פטירתו בשנת [[תרפ"ט]] הוציא [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני קהילתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/6027.htm#_ednref332 אגרות קודש כרך טז אגרת ו'כז].}}. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברלין, נחום גרשון}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:00, 19 במרץ 2024
הגאון החסיד הרב נחום גרשון ברלין הכהן (תרל"ה-תרפ"ט), היה רב קהילת החסידים בשווינציאן, ובאחרית ימיו רב בהורודניא שבפלך צ'רניגוב, וגבאי מעות כולל חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב יעקב בעיירה בישניקביץ (פלך ויטבסק) בשנת תרל"ה.
בהיותו עוד צעיר לימים הצטיין בבקיאותו ובשכלו הישר. למד בווילנה ובקובנה. בהיותו בן עשרים שנה סמכוהו הרבה מגדולי הדור להורות ולדון. מהם: הגאון הריא"ס מקובנה, בנו הגאון רצ"ה רבינוביץ', הגאון הרב שלמה הכהן מוילנה, הגאון הרב משה דנושבסקי מסלבודקה, הגאון הרב מאיר נח לוין המ"מ דווילנא, רבי שמריהו נח שניאורסון האדמו"ר מבברויסק והגאון הרב יוסף רוזין מדבינסק.
התכתב בשו"ת עם הגאון הרב יוסף רוזין הרוגוצ'ובר, וזכה לקבל ממנו תשובות רבות, שבהם מכנהו בתואר: החכם ובקי הגאון כו'.
היה חתן הרב מרדכי שליט, המכונה ר' מאטיל לאצקווער, רב ומו"צ בקובנה בפרור הר-ירוק, יליד ראסיין ונו"נ לר' יהודה אב"ד פאקראי.
מלבד גדלו בתורה היה לו ידיעה רבה בקבלה ובחסידות. כן היה לו בכתובים חיבור שו"ת וחידושים בש"ס וחיבור על שו"ע או"ח. נדפסו ממנו הרבה חידושים בקבצים שונים וביחוד בהירחון "תורה מציון".
בשנת תרנ"ח-ט נתקבל לרב בעיר הגנלינה (מחוז שווינציאן) ובשנת תרס"ב נתקבל בכבוד לרב קהילת החסידים בעיר שווינציאן.
בשווינציאן היה מרביץ תורה ואמר שיעור בגמרא עם פירוש רש"י ותוספות לפני תלמידי הישיבה. היה הרב האחרון של החסידים בשווינציאן.
בשנת תר"ע נתקבל לרב בעיר הורודניא (פלך צ'רניגוב). בהורודניא היה גבאי מעות של כולל חב"ד ירושלים ת"ו.
לאחר פטירתו בשנת תרפ"ט הוציא אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני קהילתו[1].