ווארט – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ מ. רובין העביר את הדף ווארט (לחיים) לשם ווארט |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==הווארט== | ==הווארט== | ||
מקורו של הווארט מרומז בטקס קשרי השידוכים בין יצחק ורבקה בפסוק{{הערה|בראשית כד, נ.}}: "ויען לבן ובתואל מה' יצא הדבר", ו"דבר" הוא לשון "דיבור" - ווארט. | |||
הרבי עורר שאין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד. עם זאת, ניתן למצוא מספר מכתבים יוצאי דופן בהם הרבי עצמו מכנה את החגיגה ואת הפעולה שלה בתואר 'אירוסין', ראו | הרבי עורר שאין לקרוא לווארט בשם "אירוסין" אלא "ווארט", או "תנאים", או "חגיגת שידוכים" וכדומה, שכן ב"ווארט" נעשה אך ורק הסכם בעניינים הגשמיים, ועד החתונה אין שום עניין של אירוסין וקידושין{{הערה|שיחת שבת פרשת תשא תשל"ט. ועוד. עם זאת, ניתן למצוא מספר מכתבים יוצאי דופן בהם הרבי עצמו מכנה את החגיגה ואת הפעולה שלה בתואר 'אירוסין', ראו לדוגמה [https://w3.chabad.org/media/pdf/1142/wHAJ11422197.pdf מכתב ה' מרחשון תשט"ז, נדפס בהוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י"ב כסלו תשפ"א].}}. | ||
===סעודת הווארט=== | ===סעודת הווארט=== | ||
לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה. את מסיבת הווארט יש לערוך בצורה צנועה ומצומצמת | לאחר ההחלטה על השידוך מתאספים יחד שתי המשפחות, משפחת החתן ומשפחת הכלה, יחד עם חברים וידידים, ועושים מסיבה ו[[התוועדות חסידית|התוועדות]] של שמחה. את מסיבת הווארט יש לערוך בצורה צנועה ומצומצמת בגשמיות, עם מעט מוזמנים, ואין לעשות מסיבה המונית הכרוכה בהוצאות רבות{{הערה|לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.}}. | ||
בגשמיות, עם מעט מוזמנים, ואין לעשות מסיבה המונית הכרוכה בהוצאות רבות{{הערה|לקוטי שיחות, חלק יט, עמוד 510.}}. | |||
לדעת אדמו"ר הזקן זו סעודת מצווה, שניתן לצאת ידי חובה במזונות בלבד. | לדעת אדמו"ר הזקן זו סעודת מצווה, שניתן לצאת ידי חובה במזונות בלבד. | ||
| שורה 24: | שורה 23: | ||
בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}. | בעת המסיבה נוהגים לעשות "קנין", על העניינים הגשמיים שבשידוך, כלומר החתן וכן הכלה, כל אחד ואחת לחוד, מרימים סודר, כגון מטפחת הניתנת על ידי הרב אל מול עדי הראיה, אך ההסכם נעשה רק בעל־פה – "מילה" (תרגום של "ווארט" מ[[יידיש]]), ואין עושים תנאים ואין כותבים שטר{{הערה|התקשרות, חוברת ע, ניצוצי רבי. שמחת עולם עמוד 41.}}. | ||
זה שהתחייבויות ההורים | זה שהתחייבויות ההורים חלות על אף שרק סיכמו את ההתחייבויות בפיהם בלבד ללא מעשה קניין, הוא רק כאשר אחרי זה אכן 'עמדו וקידשו' כדברי הגמרא; אך גם טרם שעמדו וקידשו, נהגו לערוך לאחר הדין ודברים בין הצדדים מעשה קניין שמטרתו להביע שהדין ודברים היה רציני ושאכן בכוונת הצדדים להינשא. | ||
מנהג זה מוזכר לראשונה ב'תרומת הדשן'{{הערה|סוף סימן רז.}}: "קיבלו קניין סודר שיינשאו יחד, קרוב הדבר שלא עלה על דעתם מעולם שיגמרו הקידושין על ידי חליפין, אלא קנו זה מזה שלא יחזרו בהן כמו שעושים כמה פעמים שקונים זה מזה על ידי סודר דברים שאין הקניין נתפס עליהן . . אין צריך כלום לקניין אלא עושים אותה כדי להודיע שמה שאמר וקיבל עליו לעשות אינו בדרך שחוק והיתול". וכן כתב ב'בית שמואל'{{הערה|סימן נא ס"ק י.}}: "וצריך לומר הא דעושין קנין במדינת פולין מן בעלי הדברים, אינו אלא לאמת הדברים". | מנהג זה מוזכר לראשונה ב'תרומת הדשן'{{הערה|סוף סימן רז.}}: "קיבלו קניין סודר שיינשאו יחד, קרוב הדבר שלא עלה על דעתם מעולם שיגמרו הקידושין על ידי חליפין, אלא קנו זה מזה שלא יחזרו בהן כמו שעושים כמה פעמים שקונים זה מזה על ידי סודר דברים שאין הקניין נתפס עליהן . . אין צריך כלום לקניין אלא עושים אותה כדי להודיע שמה שאמר וקיבל עליו לעשות אינו בדרך שחוק והיתול". וכן כתב ב'בית שמואל'{{הערה|סימן נא ס"ק י.}}: "וצריך לומר הא דעושין קנין במדינת פולין מן בעלי הדברים, אינו אלא לאמת הדברים". | ||
===שבירת צלחת=== | ===שבירת צלחת=== | ||
ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה העשויה מחרס, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה | ואחר כך אם החתן ואם הכלה שוברות צלחת{{הערה|ראה הנישואין כהלכתן חלק א, עמוד קב. התקשרות ושמחת עולם שם.}} עטופה העשויה מחרס, ואז קוראים "מזל טוב! מזל טוב!" ובקניין זה הם מקבלים על עצמם להינשא זה לזה וקובעים זמן חתונה. | ||
ומהטעמים לשבירה: | ומהטעמים לשבירה: | ||