אהבה רבה – הבדלי גרסאות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אהבה ויראה}} | {{אהבה ויראה}} | ||
'''אהבה רבה''' היא הדרגה השנייה מבין הדרגות השונות ב[[אהבת ה']]. ענינה של אהבה רבה היא שהיא אהבה אשר למעלה מהשכל, ולכן אין היא יכול להגיע בעבודה, אלא היא מגיעה מלמעלה. | '''אהבה רבה''' היא הדרגה השנייה מבין הדרגות השונות ב[[אהבת ה']]. ענינה של אהבה רבה היא שהיא אהבה אשר למעלה מהשכל, ולכן אין היא יכול להגיע בעבודה, אלא היא מגיעה מלמעלה. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
אהבה רבה היא דרגה נעלית מאוד ב[[אהבת השם]], ונחשבת למדרגה גבוהה בעקבות היותה אהבה שיהודי מרגיש מתוכו צימאון עז לאלוקות ללא הסבר וללא טעם. ולמדרגה באהבה זו מגיעים רק לאחר שיהודי מתחיל לאהוב את השם בהשגתו כאשר הוא מבין את גודלו של השם ולכן אוהב אותו, וכך הוא עולה מדרגה לדרגה עד שמגיע לתכלית השלימות באהבת השם, וכשמגיע לתכלית השלימות בעקבות השגתו והתבוננותו באלוקות אז מגיעים לבחינת אהבה רבה שאז הוא אוהב את השם בצימאון אדיר ללא טעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה' עמוד קצ"ז.}}. | אהבה רבה היא דרגה נעלית מאוד ב[[אהבת השם]], ונחשבת למדרגה גבוהה בעקבות היותה אהבה שיהודי מרגיש מתוכו צימאון עז לאלוקות ללא הסבר וללא טעם. ולמדרגה באהבה זו מגיעים רק לאחר שיהודי מתחיל לאהוב את השם בהשגתו כאשר הוא מבין את גודלו של השם ולכן אוהב אותו, וכך הוא עולה מדרגה לדרגה עד שמגיע לתכלית השלימות באהבת השם, וכשמגיע לתכלית השלימות בעקבות השגתו והתבוננותו באלוקות אז מגיעים לבחינת אהבה רבה שאז הוא אוהב את השם בצימאון אדיר ללא טעם ודעת{{הערה|שם=א|[[תורת מנחם]], חלק ה' עמוד קצ"ז.}}. | ||
בבחינת אהבה זו לא שייך שינויים כלל{{הערה|שם=ב|לקוטי תורה על פרשת תזריע, כ, ג.}}. הרבי אומר שבדורנו דור ה[[עקבתא דמשיחא]] האהבה שצריך להפעיל כדי שתפעול בנשמות הנמוכות של דורנו היא האהבה רבה ולא מספיק ה[[אהבה זוטא]]{{הערה|שם=מה|תורת מנחם חלק | בבחינת אהבה זו לא שייך שינויים כלל{{הערה|שם=ב|לקוטי תורה על פרשת תזריע, כ, ג.}}. הרבי אומר שבדורנו דור ה[[עקבתא דמשיחא]] האהבה שצריך להפעיל כדי שתפעול בנשמות הנמוכות של דורנו היא האהבה רבה ולא מספיק ה[[אהבה זוטא]]{{הערה|שם=מה|תורת מנחם חלק ט"ז עמוד 176}}. | ||
== | |||
אהבה רבה היא בבחינת [[שם מ"ה]] שהוא אלוקות בלי בירור. ש[[אהבת עולם]] נמשכת מן העולם, שייך בה זה לעומת זה, שיכול להיות באהבה זו בשעת ה[[תפילה]], מכל מקום אחר התפילה עוסק במילי דעלמא. מה שאין כן בבחינת אהבה רבה שהיא מניצוץ אלקות עצמו אין בה זה לעומת זה. | למרות בחינת האהבה רבה ומעלתה עדיין אין אצלה לגמרי [[ביטול]] כי האגם מרגיש את עצמו ו'''הוא''' אוהב את השם, אך בדרגה העליונה יותר [[אהבה בתענוגים]] זהו תכלית ה[[ביטול]]{{הערה|שם=בי}}. | ||
==שורשה== | |||
אהבה רבה היא בבחינת [[שם מ"ה]] שהוא אלוקות בלי בירור. ש[[אהבת עולם]] נמשכת מן העולם, שייך בה זה לעומת זה, שיכול להיות באהבה זו בשעת ה[[תפילה]], מכל מקום אחר התפילה עוסק במילי דעלמא. מה שאין כן בבחינת אהבה רבה שהיא מניצוץ אלקות עצמו אין בה זה לעומת זה. כמו כן בשורשה אהבה רבה היא ב[[ה"א עילאה]] מבחינת [[בינה]]{{הערה|שם=בי|תורת מנחם חלק כ"א עמוד 312}}. | |||
בניגוד ל[[אהבה בתענוגים]] שאין לה יחס כלל ל[[אהבת עולם]], הרי שאהבה רבה יש קשר לאהבת עולם. שאהבה רבה שהוא בבחינת [[שם מ"ה]] מתלבשת ב[[אהבת עולם]] שהוא בבחינת [[שם ב"ן]] לתקנה תיקון שני. אבל [[אהבה בתענוגים]] שהיא בחינת [[שם ע"ב]] אינה מתלבשת כלל לא באהבת עולם ולא באהבה רבה. | בניגוד ל[[אהבה בתענוגים]] שאין לה יחס כלל ל[[אהבת עולם]], הרי שאהבה רבה יש קשר לאהבת עולם. שאהבה רבה שהוא בבחינת [[שם מ"ה]] מתלבשת ב[[אהבת עולם]] שהוא בבחינת [[שם ב"ן]] לתקנה תיקון שני. אבל [[אהבה בתענוגים]] שהיא בחינת [[שם ע"ב]] אינה מתלבשת כלל לא באהבת עולם ולא באהבה רבה. | ||