חיים יצחק בונין: הבדלים בין גרסאות בדף
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיים יצחק בונין''' ([[תרל"ה]] | '''חיים יצחק בונין''' ([[תרל"ה]]-[[תש"ג]]) היה חסיד חב"ד, משורר וסופר, חבר תנועת "המזרחי". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:43269 1 600 0.png|ממוזער|הספר "משנת חב"ד"]] | [[קובץ:43269 1 600 0.png|ממוזער|הספר "משנת חב"ד"]] | ||
נולד ב[[הומיל]] ב[[ו' שבט]] [[תרל"ה]] במשפחה חב"דית להוריו ר' אברהם בונין שהיה למדן וסוחר אמיד. | |||
כנער, למד בישיבת מיר בזמן שר' חיים ליב טיקוצינסקי שימש בה כראש הישיבה. | |||
בצעירותו היה [[חסידי חב"ד-קאפוסט|חסיד קאפוסט]] ומידי שנה נסע ל[[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] האדמו"ר מקאפוסט. לאחר פטירתו עבר ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ונהיה לחסיד של [[אדמו"ר הריי"צ]]. באירופה ניסה לעסוק במסחר ונדד בין ערים שונים ולבסוף היגר ל[[ארצות הברית]] אולם שם הוחזר בחזרה לאירופה. | |||
בשנת [[תרס"ו]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. | |||
לאחר שחזר ל[[רוסיה]] החל ללמוד השכלה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] אולם בעקבות סירובו להיבחן בשבת הוא הפסיק ללמוד. | לאחר שחזר ל[[רוסיה]] החל ללמוד השכלה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] אולם בעקבות סירובו להיבחן בשבת הוא הפסיק ללמוד. | ||
| שורה 13: | שורה 20: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*"אישים שהכרתי: הלל זיידמן", מוסד הרב קוק, ירושלים [[תש"ל]] עמודים 174-183 | *"אישים שהכרתי: [[הלל זיידמן]]", מוסד הרב קוק, ירושלים [[תש"ל]] עמודים 174-183 | ||
*[moreshet.bidspirit.com/?lang=he&fromPortal=1#catalog~152~198~80842 משנה חב"ד], [[תרצ"ג]] | *[moreshet.bidspirit.com/?lang=he&fromPortal=1#catalog~152~198~80842 משנה חב"ד], [[תרצ"ג]] | ||
| שורה 21: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:סופרים]] | [[קטגוריה:סופרים]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:36, 18 באפריל 2023
חיים יצחק בונין (תרל"ה-תש"ג) היה חסיד חב"ד, משורר וסופר, חבר תנועת "המזרחי".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בהומיל בו' שבט תרל"ה במשפחה חב"דית להוריו ר' אברהם בונין שהיה למדן וסוחר אמיד.
כנער, למד בישיבת מיר בזמן שר' חיים ליב טיקוצינסקי שימש בה כראש הישיבה.
בצעירותו היה חסיד קאפוסט ומידי שנה נסע לרבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט. לאחר פטירתו עבר לחב"ד ליובאוויטש ונהיה לחסיד של אדמו"ר הריי"צ. באירופה ניסה לעסוק במסחר ונדד בין ערים שונים ולבסוף היגר לארצות הברית אולם שם הוחזר בחזרה לאירופה.
בשנת תרס"ו הוסמך לרבנות.
לאחר שחזר לרוסיה החל ללמוד השכלה בהוראת אדמו"ר הריי"צ אולם בעקבות סירובו להיבחן בשבת הוא הפסיק ללמוד.
אחרי מלחמת עולם הראשונה הוא עבר לפולין, בשנת תרע"ג הוא החל לפרסם מאמרים שונים על חב"ד, בשנת תרע"ז הוא הדפיס חוברת ללימוד בבתי ספר היהודים.
בונין היה ציוני נלהב וחבר בתנועת "המזרחי", אולם על אף זאת עמד בקשרים עם אדמו"ר הריי"צ והיה לחסיד מקושר של אדמו"ר הריי"צ.[1]
אחד ממשימות חייו של בונין היה כתיבת הספר "משנת חב"ד", את הספר התחיל בונין לכתוב בשנת תרפ"ח, הוא יצר קשר עם רבנים וסופרים רבים בשביל כתיבת הספר, ביניהם היה הסופר הלל צייטלין, הלל זלטפולסקי ועוד, במהלך כתיבת הספר הוא התייעץ עם אדמו"ר הריי"צ. בשנת תרצ"ג הוציא את החלק הראשון של "משנת חב"ד". בשנת תרצ"ט פרצה מלחמת עולם השנייה, בונין שהיה בגטו המשיך לכתוב, בשנת תש"ג הוא נרצח ע"י הנאצים וכתביו אבדו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אישים שהכרתי: הלל זיידמן", מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל עמודים 174-183
- [moreshet.bidspirit.com/?lang=he&fromPortal=1#catalog~152~198~80842 משנה חב"ד], תרצ"ג