קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר [[הצמח צדק]] במלבוש משי לבן אותו לבש בזמן קבלת הנשיאות]] | [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר [[הצמח צדק]] במלבוש משי לבן אותו לבש בזמן קבלת הנשיאות]] | ||
'''קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק''' החלה עם [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי|הסתלקות חותנו]], [[אדמו"ר האמצעי]]. בתחילה אמנם סרב [[הצמח צדק]] לקבל על עצמו את הנשיאות בגלוי ואמר שהוא רק חותנו של | '''קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק''' החלה עם [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי|הסתלקות חותנו]], [[אדמו"ר האמצעי]]. בתחילה אמנם סרב [[הצמח צדק]] לקבל על עצמו את הנשיאות בגלוי ואמר שהוא רק חותנו של אדמו"ר האמצעי ויש אחרים שקודמים לו, כגון רבי [[חיים אברהם שניאורי]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]] או בניו של אדמו"ר האמצעי. אך לבסוף לאחר שנה וחצי מהסתלקות אדמו"ר האמצעי, בערב [[חג השבועות]] של שנת [[תקפ"ט]], קיבל על עצמו אדמו"ר [[הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד{{הערה|אם כי בספר קיצור תולדות חב"ד (עמ' 121) נכתב שיש מקורות שנכתב בהם שהצמח צדק קבל את הנשיאות בין השנים [[תקפ"ח]], [[תק"צ]], ו[[תקצ"א]]}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
עוד בחיי סבו [[אדמו"ר הזקן]], וכן לאחר הסתלקותו בתקופת חמיו [[אדמו"ר האמצעי]], נטל [[אדמו"ר הצמח צדק]] חלק פעיל בהדרכת החסידים, והיה מתוועד עימם פעמים רבות{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/38.htm ספר השיחות תש"ו ע' 38] ובהנסמן שם.}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהתוועדויות אלו של הצמח צדק גילו אצל החסידים פנימיות המוחין ופנימיות הלב{{הערה|ספר השיחות ת"ש [המתורגם], ע' קסח.}}. | עוד בחיי סבו [[אדמו"ר הזקן]], וכן לאחר הסתלקותו בתקופת חמיו [[אדמו"ר האמצעי]], נטל [[אדמו"ר הצמח צדק]] חלק פעיל בהדרכת החסידים, והיה מתוועד עימם פעמים רבות{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/38.htm ספר השיחות תש"ו ע' 38] ובהנסמן שם.}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהתוועדויות אלו של הצמח צדק גילו אצל החסידים פנימיות המוחין ופנימיות הלב{{הערה|ספר השיחות ת"ש [המתורגם], ע' קסח.}}. | ||
כבר משנת [[תקפ"ג]] לערך (חמש שנים לפני הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי) היה ידוע בחב"ד שיש "שני מלכים בכתר אחד" - שגם הצמח צדק הוא במדרגה של [[רבי]] ומשמש כמעט במקביל לאדמו"ר האמצעי, אך דבר זה לא ניכר כלל על הצמח צדק, וכבר אז ידעו החסידים שהוא המתאים ביותר להחליף את אדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=שיחות|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תש"ב]] עמ' 97}}. | כבר משנת [[תקפ"ג]] לערך (חמש שנים לפני הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי) היה ידוע בחב"ד שיש "שני מלכים בכתר אחד" - שגם הצמח צדק הוא במדרגה של [[רבי]] ומשמש כמעט במקביל לאדמו"ר האמצעי, אך דבר זה לא ניכר כלל על הצמח צדק, וכבר אז ידעו החסידים שהוא המתאים ביותר להחליף את אדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=שיחות|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תש"ב]] עמ' 97}}. | ||
בהקשר לכך מסופר שבשנת [[תקפ"ה]] נסע אחד מהחסידים שהיה עוד חסיד של אדמו"ר הזקן ל[[האדיטש]] להשתטח על ציונו. לאחר מכן נסע החסיד ל[[ליובאוויטש]]. באותו זמן התגלה אדמו"ר הזקן לאדמו"ר האמצעי ובמקביל גם לאדמו"ר הצמח צדק בחיזיון ב[[לילה]], ובין השאר אמר להם שאותו חסיד הפציר יותר מידי כשהיה בציונו, ואדמו"ר האמצעי והצמח צדק לא דברו על-כך אחד עם השני. וכשהגיע החסיד | בהקשר לכך מסופר שבשנת [[תקפ"ה]] נסע אחד מהחסידים שהיה עוד חסיד של אדמו"ר הזקן ל[[האדיטש]] להשתטח על ציונו. לאחר מכן נסע החסיד ל[[ליובאוויטש]]. באותו זמן התגלה אדמו"ר הזקן לאדמו"ר האמצעי ובמקביל גם לאדמו"ר הצמח צדק בחיזיון ב[[לילה]], ובין השאר אמר להם שאותו חסיד הפציר יותר מידי כשהיה בציונו, ואדמו"ר האמצעי והצמח צדק לא דברו על-כך אחד עם השני. וכשהגיע החסיד לליובאוויטש ונכנס לאדמו"ר האמצעי, כשנכנס אליו סיפר לו אדמו"ר האמצעי את מה שאמר לו אדמו"ר הזקן. לאחר שגמר לדבר עם אדמו"ר האמצעי נכנס לדבר עם הצמח צדק, והצמח צדק גם סיפר לו על מה שאדמו"ר הזקן אמר לו בהקשר להשתטחותו על ציונו, והחסיד התפעל והבין שיש בזה אות משמים{{הערה|שם=תולדות|ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' פרק שישי, עמ' 72 - 74}}. | ||
מסופר שכחודשיים לפני [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי|הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי]], בימים הנוראים של שנת [[תקפ"ח]] הוא נכנס ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]], ויצא ממנו כשמצב רוחו מרומם. ואמר לחסידים {{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרני מהרבנות}}, החסידים שהיו בטוחים שכוונת אדמו"ר האמצעי היא שהוא רוצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], ושאלו את אדמו"ר האמצעי: מי ינהיג אותם אחרי שיפטר מהרבנות? אדמו"ר האמצעי השיב להם: {{ציטוטון|הלא עמכם חתני <small>[הצמח צדק]</small> והוא יהיה לכם לרועה נאמן}}{{הערה|שם=קיצור|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 119-120}}. | מסופר שכחודשיים לפני [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי|הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי]], בימים הנוראים של שנת [[תקפ"ח]] הוא נכנס ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]], ויצא ממנו כשמצב רוחו מרומם. ואמר לחסידים {{ציטוטון|פעלתי אצל אבי שיפטרני מהרבנות}}, החסידים שהיו בטוחים שכוונת אדמו"ר האמצעי היא שהוא רוצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], ושאלו את אדמו"ר האמצעי: מי ינהיג אותם אחרי שיפטר מהרבנות? אדמו"ר האמצעי השיב להם: {{ציטוטון|הלא עמכם חתני <small>[הצמח צדק]</small> והוא יהיה לכם לרועה נאמן}}{{הערה|שם=קיצור|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 119-120}}. | ||
מכך ועוד ראו החסידים שרצונו של אדמו"ר האמצעי הוא שחתנו, הצמח צדק, הוא זה שיחליף אותו בנשיאות ולא בניו. | מכך ועוד ראו החסידים שרצונו של אדמו"ר האמצעי הוא שחתנו, הצמח צדק, הוא זה שיחליף אותו בנשיאות ולא בניו. | ||
==בקשות החסידים והתנגדות הצמח צדק== | ==בקשות החסידים והתנגדות הצמח צדק== | ||
ביום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ"ח]] [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי|הסתלק אדמו"ר האמצעי]]. זמן מה לאחר הסתלקותו כונסה אסיפה של [[זקני החסידים]] שהורכבה משמונה עשר חסידים ידועים ובעלי שם. ביניהם: ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], ר' [[יצחק משה מיאסי]], ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן מצ'רניגוב]], ועוד. באסיפה הוחלט להטיל את הנהגת חסידות חב"ד בידי חתנו של אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר [[הצמח צדק]] שכאמור כבר בשנת [[תקפ"ה]] היה מקובל אצל ה[[חסידים]] שאדמו"ר הצמח צדק הוא זה שימשיך את אדמו"ר האמצעי בנשיאות חב"ד. | ביום רביעי, [[ט' כסלו]] [[תקפ"ח]] [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי|הסתלק אדמו"ר האמצעי]]. זמן מה לאחר הסתלקותו כונסה אסיפה של [[זקני החסידים]] שהורכבה משמונה עשר חסידים ידועים ובעלי שם. ביניהם: ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], ר' [[יצחק משה מיאסי]], ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן מצ'רניגוב]], ועוד. באסיפה הוחלט להטיל את הנהגת חסידות חב"ד בידי חתנו של אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר [[הצמח צדק]] שכאמור כבר בשנת [[תקפ"ה]] היה מקובל אצל ה[[חסידים]] שאדמו"ר הצמח צדק הוא זה שימשיך את אדמו"ר האמצעי בנשיאות חב"ד. | ||
כשהסתיימה האספה פורסמו החלטותיה בכל עיירות הסביבה ובכל ריכוזי חב"ד בכרוז שבו נכתב ש{{ציטוטון|נזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר, הוא כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד למזל טוב ולאריכות ימים ושנים ברוחניות ובגשמיות..}} לאחר פרסום הכרוז כונסה משלחת של [[זקני החסידים]] והגישו את הכרוז לפני אדמו"ר הצמח צדק ובקשו ממנו לקבל את הנשיאות, אך הצמח צדק סירב לכך{{הערה|שם=תולדות}}. | כשהסתיימה האספה פורסמו החלטותיה בכל עיירות הסביבה ובכל ריכוזי חב"ד בכרוז שבו נכתב ש{{ציטוטון|נזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר, הוא כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד למזל טוב ולאריכות ימים ושנים ברוחניות ובגשמיות..}} לאחר פרסום הכרוז כונסה משלחת של [[זקני החסידים]] והגישו את הכרוז לפני אדמו"ר הצמח צדק ובקשו ממנו לקבל את הנשיאות, אך הצמח צדק סירב לכך{{הערה|שם=תולדות}}. אף על פי שאדמו"ר הצמח צדק לא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי, היה אומר [[חסידות]], ואף היה מקבל חסידים ל[[יחידות]], אך רק בשביל לקבל עצות בעבודת השם{{הערה|שם=קיצור}}. | ||
בין השאר הצמח צדק טען שהוא לא רוצה להתמנות כרבי כיון שיש קודמים לו בנשיאות חב"ד, כגון בנו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים אברהם שניאורי]], או בניו של אדמו"ר האמצעי - רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ורבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]]. | בין השאר הצמח צדק טען שהוא לא רוצה להתמנות כרבי כיון שיש קודמים לו בנשיאות חב"ד, כגון בנו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים אברהם שניאורי]], או בניו של אדמו"ר האמצעי - רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ורבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]]. | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
כחודש אחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], ב[[חודש שבט]] [[תקע"ג]], התגלה אדמו"ר הזקן אל אדמו"ר הצמח צדק ואמר לו דרוש על הפסוק "אישה כי תזריע"{{הערה|שם=תורה|ויקרא, י"ב, ב'}}: ש"אישה כי תזריע" זאת אימו של הצמח צדק, ואילו "אישה מזרעת תחילה" זה הוא בעצמו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 121}}. הצמח צדק השאיר זאת בליבו ולא הבין עדיין למה כוונתו של אדמו"ר הזקן. | כחודש אחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], ב[[חודש שבט]] [[תקע"ג]], התגלה אדמו"ר הזקן אל אדמו"ר הצמח צדק ואמר לו דרוש על הפסוק "אישה כי תזריע"{{הערה|שם=תורה|ויקרא, י"ב, ב'}}: ש"אישה כי תזריע" זאת אימו של הצמח צדק, ואילו "אישה מזרעת תחילה" זה הוא בעצמו{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, עמ' 121}}. הצמח צדק השאיר זאת בליבו ולא הבין עדיין למה כוונתו של אדמו"ר הזקן. | ||
לקראת [[חג השבועות]] של שנת [[תקפ"ט]] באו לאדמו"ר הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] הרבה מזקני החסידים - ביניהם החסידים ר' [[אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]], ועוד - והפצירו שוב באדמו"ר הצמח צדק שיקבל על-עצמו את הנשיאות. אך גם אז כמו בפעמים הקודמות התנגד לכך הצמח צדק. | לקראת [[חג השבועות]] של שנת [[תקפ"ט]] באו לאדמו"ר הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] הרבה מזקני החסידים - ביניהם החסידים ר' [[אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן]], ועוד - והפצירו שוב באדמו"ר הצמח צדק שיקבל על-עצמו את הנשיאות. אך גם אז כמו בפעמים הקודמות התנגד לכך הצמח צדק. | ||
בערב שבועות אסף החסיד ר' פרץ חן מצ'רניגוב קבוצה של חסידים ואמר להם ש[[הקב"ה]] נתן לו עצה איך לגרום לצמח צדק לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד. בשביל זה ביקשו אותה קבוצת חסידים בראשות ר' פרץ חן להיכנס ל[[יחידות]] אל הצמח צדק{{הערה|כאמור הצמח צדק קבל בימים האלה ליחידות למרות שלא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי}}. כשהיו בחדרו של הצמח צדק אמר ר' פרץ ש"יש לו הוכחה שעל-פי דין תורה הצמח צדק חייב לקבל על-עצמו את הנשיאות" ולאחרי זה חזר על הדרוש שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ל[[צמח צדק]] בשנת [[תקע"ג]] על הפסוק "אישה כי תזריע". כששמע את זה אדמו"ר הצמח צדק לא עשה כלום אלא רק ישב על מקומו במשך זמן רב והיה אחוז בדבקות, לאחר שגמר בהתבבוננות הכריז הצמח צדק שהוא נאות לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד{{הערה|שם=קיצור}}. | בערב שבועות אסף החסיד ר' פרץ חן מצ'רניגוב קבוצה של חסידים ואמר להם ש[[הקב"ה]] נתן לו עצה איך לגרום לצמח צדק לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד. בשביל זה ביקשו אותה קבוצת חסידים בראשות ר' פרץ חן להיכנס ל[[יחידות]] אל הצמח צדק{{הערה|כאמור הצמח צדק קבל בימים האלה ליחידות למרות שלא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי}}. כשהיו בחדרו של הצמח צדק אמר ר' פרץ ש"יש לו הוכחה שעל-פי דין תורה הצמח צדק חייב לקבל על-עצמו את הנשיאות" ולאחרי זה חזר על הדרוש שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ל[[צמח צדק]] בשנת [[תקע"ג]] על הפסוק "אישה כי תזריע". כששמע את זה אדמו"ר הצמח צדק לא עשה כלום אלא רק ישב על מקומו במשך זמן רב והיה אחוז בדבקות, לאחר שגמר בהתבבוננות הכריז הצמח צדק שהוא נאות לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד{{הערה|שם=קיצור}}. |
גרסה אחרונה מ־23:19, 8 באוגוסט 2024
קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק החלה עם הסתלקות חותנו, אדמו"ר האמצעי. בתחילה אמנם סרב הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות בגלוי ואמר שהוא רק חותנו של אדמו"ר האמצעי ויש אחרים שקודמים לו, כגון רבי חיים אברהם שניאורי בנו של אדמו"ר הזקן או בניו של אדמו"ר האמצעי. אך לבסוף לאחר שנה וחצי מהסתלקות אדמו"ר האמצעי, בערב חג השבועות של שנת תקפ"ט, קיבל על עצמו אדמו"ר הצמח צדק את נשיאות חב"ד[1].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכן לאחר הסתלקותו בתקופת חמיו אדמו"ר האמצעי, נטל אדמו"ר הצמח צדק חלק פעיל בהדרכת החסידים, והיה מתוועד עימם פעמים רבות[2]. אדמו"ר הרש"ב התבטא שהתוועדויות אלו של הצמח צדק גילו אצל החסידים פנימיות המוחין ופנימיות הלב[3].
כבר משנת תקפ"ג לערך (חמש שנים לפני הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי) היה ידוע בחב"ד שיש "שני מלכים בכתר אחד" - שגם הצמח צדק הוא במדרגה של רבי ומשמש כמעט במקביל לאדמו"ר האמצעי, אך דבר זה לא ניכר כלל על הצמח צדק, וכבר אז ידעו החסידים שהוא המתאים ביותר להחליף את אדמו"ר האמצעי[4].
בהקשר לכך מסופר שבשנת תקפ"ה נסע אחד מהחסידים שהיה עוד חסיד של אדמו"ר הזקן להאדיטש להשתטח על ציונו. לאחר מכן נסע החסיד לליובאוויטש. באותו זמן התגלה אדמו"ר הזקן לאדמו"ר האמצעי ובמקביל גם לאדמו"ר הצמח צדק בחיזיון בלילה, ובין השאר אמר להם שאותו חסיד הפציר יותר מידי כשהיה בציונו, ואדמו"ר האמצעי והצמח צדק לא דברו על-כך אחד עם השני. וכשהגיע החסיד לליובאוויטש ונכנס לאדמו"ר האמצעי, כשנכנס אליו סיפר לו אדמו"ר האמצעי את מה שאמר לו אדמו"ר הזקן. לאחר שגמר לדבר עם אדמו"ר האמצעי נכנס לדבר עם הצמח צדק, והצמח צדק גם סיפר לו על מה שאדמו"ר הזקן אמר לו בהקשר להשתטחותו על ציונו, והחסיד התפעל והבין שיש בזה אות משמים[5].
מסופר שכחודשיים לפני הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי, בימים הנוראים של שנת תקפ"ח הוא נכנס לאוהל אדמו"ר הזקן, ויצא ממנו כשמצב רוחו מרומם. ואמר לחסידים "פעלתי אצל אבי שיפטרני מהרבנות", החסידים שהיו בטוחים שכוונת אדמו"ר האמצעי היא שהוא רוצה לעלות לארץ ישראל, ושאלו את אדמו"ר האמצעי: מי ינהיג אותם אחרי שיפטר מהרבנות? אדמו"ר האמצעי השיב להם: "הלא עמכם חתני [הצמח צדק] והוא יהיה לכם לרועה נאמן"[6].
מכך ועוד ראו החסידים שרצונו של אדמו"ר האמצעי הוא שחתנו, הצמח צדק, הוא זה שיחליף אותו בנשיאות ולא בניו.
בקשות החסידים והתנגדות הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום רביעי, ט' כסלו תקפ"ח הסתלק אדמו"ר האמצעי. זמן מה לאחר הסתלקותו כונסה אסיפה של זקני החסידים שהורכבה משמונה עשר חסידים ידועים ובעלי שם. ביניהם: ר' הלל מפאריטש, ר' יצחק אייזיק מוויטבסק, ר' יצחק משה מיאסי, ר' פרץ חן מצ'רניגוב, ועוד. באסיפה הוחלט להטיל את הנהגת חסידות חב"ד בידי חתנו של אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק שכאמור כבר בשנת תקפ"ה היה מקובל אצל החסידים שאדמו"ר הצמח צדק הוא זה שימשיך את אדמו"ר האמצעי בנשיאות חב"ד.
כשהסתיימה האספה פורסמו החלטותיה בכל עיירות הסביבה ובכל ריכוזי חב"ד בכרוז שבו נכתב ש"נזר עטרת הנשיאות הושם על ראש כבוד קדושת אדמו"ר, הוא כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו רבם ונשיאם של כל עדת חסידי חב"ד למזל טוב ולאריכות ימים ושנים ברוחניות ובגשמיות.." לאחר פרסום הכרוז כונסה משלחת של זקני החסידים והגישו את הכרוז לפני אדמו"ר הצמח צדק ובקשו ממנו לקבל את הנשיאות, אך הצמח צדק סירב לכך[5]. אף על פי שאדמו"ר הצמח צדק לא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי, היה אומר חסידות, ואף היה מקבל חסידים ליחידות, אך רק בשביל לקבל עצות בעבודת השם[6].
בין השאר הצמח צדק טען שהוא לא רוצה להתמנות כרבי כיון שיש קודמים לו בנשיאות חב"ד, כגון בנו של אדמו"ר הזקן רבי חיים אברהם שניאורי, או בניו של אדמו"ר האמצעי - רבי מנחם נחום ורבי ברוך.
קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כחודש אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, בחודש שבט תקע"ג, התגלה אדמו"ר הזקן אל אדמו"ר הצמח צדק ואמר לו דרוש על הפסוק "אישה כי תזריע"[7]: ש"אישה כי תזריע" זאת אימו של הצמח צדק, ואילו "אישה מזרעת תחילה" זה הוא בעצמו[8]. הצמח צדק השאיר זאת בליבו ולא הבין עדיין למה כוונתו של אדמו"ר הזקן.
לקראת חג השבועות של שנת תקפ"ט באו לאדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש הרבה מזקני החסידים - ביניהם החסידים ר' אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' פרץ חן, ועוד - והפצירו שוב באדמו"ר הצמח צדק שיקבל על-עצמו את הנשיאות. אך גם אז כמו בפעמים הקודמות התנגד לכך הצמח צדק.
בערב שבועות אסף החסיד ר' פרץ חן מצ'רניגוב קבוצה של חסידים ואמר להם שהקב"ה נתן לו עצה איך לגרום לצמח צדק לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד. בשביל זה ביקשו אותה קבוצת חסידים בראשות ר' פרץ חן להיכנס ליחידות אל הצמח צדק[9]. כשהיו בחדרו של הצמח צדק אמר ר' פרץ ש"יש לו הוכחה שעל-פי דין תורה הצמח צדק חייב לקבל על-עצמו את הנשיאות" ולאחרי זה חזר על הדרוש שאמר אדמו"ר הזקן לצמח צדק בשנת תקע"ג על הפסוק "אישה כי תזריע". כששמע את זה אדמו"ר הצמח צדק לא עשה כלום אלא רק ישב על מקומו במשך זמן רב והיה אחוז בדבקות, לאחר שגמר בהתבבוננות הכריז הצמח צדק שהוא נאות לקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד[6].
לאחר שהצמח צדק הכריז כי הוא מקבל על-עצמו את נשיאות חב"ד הוא לבש מלבוש משי לבן ונכנס לבית כנסת הגדול בליובאוויטש, וחזר על מאמר החסידות ד"ה "על שלשה דברים העולם עומד"[10]. זה היה מעמד קבלת הנשיאות הרשמי של אדמו"ר הצמח צדק.
מסופר שאף אחרי שאדמו"ר הצמח צדק קיבל על עצמו את נשיאות חב"ד, בנו, רבי יהודה לייב שניאורסון (המהרי"ל) לא קיבל על עצמו את נשיאותו והיה מקושר לאדמו"ר האמצעי. רק בשנת תר"ג בעקבות דיבורו התקיף של אדמו"ר הצמח צדק בועידת הרבנים קבל על עצמו את נשיאותו של אביו הצמח צדק[11]. על כך אמר הצמח צדק לאשתו הרבנית כשחזר לביתו "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו יהודה לייב נהיה החסיד שלי"[12].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמואל קראוס, קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק, שבועון בית משיח גליון 40 עמוד 12
הערות שוליים
- ↑ אם כי בספר קיצור תולדות חב"ד (עמ' 121) נכתב שיש מקורות שנכתב בהם שהצמח צדק קבל את הנשיאות בין השנים תקפ"ח, תק"צ, ותקצ"א
- ↑ ראה ספר השיחות תש"ו ע' 38 ובהנסמן שם.
- ↑ ספר השיחות ת"ש [המתורגם], ע' קסח.
- ↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) תש"ב עמ' 97
- ↑ 5.0 5.1 ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' פרק שישי, עמ' 72 - 74
- ↑ 6.0 6.1 6.2 קיצור תולדות חב"ד, עמ' 119-120
- ↑ ויקרא, י"ב, ב'
- ↑ קיצור תולדות חב"ד, עמ' 121
- ↑ כאמור הצמח צדק קבל בימים האלה ליחידות למרות שלא קיבל על-עצמו את נשיאות חב"ד בגלוי
- ↑ בנוגע לסיפור המיוחד אודות אמירת מאמר זה דוקא, ראה בהרחבה בספר השיחות תש"ו ע' 25, ובמקומות שצויינו בהערה 22 שם.
- ↑ היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, עמ' קנ"ד קנ"ה
- ↑ בית רבי חלק ג' פרק ח', פרלוב עמ' קס"ב