ישראל מייזל: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ישראל מייזל'''{{הערה|במכתבי רבותינו נשיאינו מאויית לעיתים גם 'מאייזל' 'מאייזיל' או 'מייזיל', וכן במכתבים שונים שקיבל מאויית גם: מייזליש, מאזיל, מיזל, ומייזלס.}} היה ידיד חב"ד, מהעסקנים שפעלו בשיתוף עם אדמו"ר הריי"צ | [[קובץ:ישראל מייזל.jpg|ממוזער|הרב מייזל בתצלום מתקופת עלייתו לארץ הקודש]] | ||
הרב '''ישראל מייזל'''{{הערה|במכתבי רבותינו נשיאינו מאויית לעיתים גם 'מאייזל' 'מאייזיל' או 'מייזיל', וכן במכתבים שונים שקיבל מאויית גם: מייזליש, מאזיל, מיזל, ומייזלס.}} ([[תרע"ח]] - [[י' שבט]] [[תשי"א]]), היה ידיד [[חב"ד]], מהעסקנים שפעלו בשיתוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] הסובייטית, ראש ועד הקהילה ב[[קייב]], ולאחר עלייתו ארצה היה מייסד וגבאי [[בית הכנסת]] הכלל חסידי ברחוב יבנה ב[[תל אביב]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ח]] (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות ב[[וורשה]]. | נולד בשנת [[תרע"ח]] (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות ב[[וורשה]]. | ||
משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב אליהו חיים | משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב אליהו חיים מייזל רבה של לודז'. | ||
מייזל רבה של לודז'. | |||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר התיישבותו בקייב, שלח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמשך השנים הלכה השפעתו וגדלה עד שמונה לתפקיד ראש הקהל בקייב. | לאחר התיישבותו בקייב, שלח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמשך השנים הלכה השפעתו וגדלה עד שמונה לתפקיד ראש הקהל בקייב. | ||
בתקופה זו נמשך לעולמה של חסידות חב"ד, ולצד התעמקותו בכתבי החסידות החל גם לשתף פעולה בעסקנות הכלל וסייע לפעולותיו של אדמו"ר הריי"צ. | בתקופה זו נמשך לעולמה של [[חסידות חב"ד]], ולצד התעמקותו בכתבי החסידות החל גם לשתף פעולה בעסקנות הכלל וסייע לפעולותיו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
שילב על שולחנו תורה וגדולה, והיה מגדולי הסוחרים בקייב, והיה לו עסקים גם עם חצר המלוכה בפטרבורג. לצד שאר מעלותיו, שימש גם כראש ה[[חברא קדישא]] בקייב, והיה [[בעל מנגן]]. | שילב על שולחנו תורה וגדולה, והיה מגדולי הסוחרים בקייב, והיה לו עסקים גם עם חצר המלוכה בפטרבורג. לצד שאר מעלותיו, שימש גם כראש ה[[חברא קדישא]] בקייב, והיה [[בעל מנגן]]. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
*שניאור ברגר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%98.pdf מפעל עזר המצה]''', בתוך שבועון בית משיח | *שניאור ברגר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%98.pdf מפעל עזר המצה]''', בתוך שבועון בית משיח | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מייזל, ישראל}} | {{מיון רגיל:מייזל, ישראל}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | [[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:18, 19 בספטמבר 2022
הרב ישראל מייזל[1] (תרע"ח - י' שבט תשי"א), היה ידיד חב"ד, מהעסקנים שפעלו בשיתוף עם אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הסובייטית, ראש ועד הקהילה בקייב, ולאחר עלייתו ארצה היה מייסד וגבאי בית הכנסת הכלל חסידי ברחוב יבנה בתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ח (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות בוורשה.
משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב אליהו חיים מייזל רבה של לודז'.
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו.
נמנה על חסידי צ'ורטקוב, והיה מקפיד על נסיעות קבועות אל רבו רבי דוד משה מצ'ורטקוב, ולצד זה גם היה מקושר לצדיקי בויאן.
לאחר התיישבותו בקייב, שלח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמשך השנים הלכה השפעתו וגדלה עד שמונה לתפקיד ראש הקהל בקייב.
בתקופה זו נמשך לעולמה של חסידות חב"ד, ולצד התעמקותו בכתבי החסידות החל גם לשתף פעולה בעסקנות הכלל וסייע לפעולותיו של אדמו"ר הריי"צ.
שילב על שולחנו תורה וגדולה, והיה מגדולי הסוחרים בקייב, והיה לו עסקים גם עם חצר המלוכה בפטרבורג. לצד שאר מעלותיו, שימש גם כראש החברא קדישא בקייב, והיה בעל מנגן.
נמנה על ידידיו הקרובים של הרב שלמה יוסף זוין והינו אחד מהמקורות שבעל פה לסיפורי חסידים שבספריו, וכן עם דמויות חסידיות בולטות כמו הרב זוסיא פרידמן רבה של אודסה, ר' שלמה טלינגטור, ועוד.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ הלכו והתהדקו לאורך השנים, עד שאדמו"ר הריי"צ כינה אותו באחד ממכתביו "ידיד נפשי"[2], ובמכתב אחר כתב בנוגע לפגישה משותפת שלהם ש"הוא דבר נחוץ במאוד. אבל לא אדע איך יהיה הדבר הזה". בנוסף, כינה אותו אדמו"ר הריי"צ במכתבים בתואר 'מחותני', אף שלעת עתה לא ידוע הקשר המשפחתי שלו עם אדמו"ר הריי"צ.
לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון, החל לפעול עבור עלייה לארץ הקודש, ובזכות סיועו של מחותנו, הרב שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל אביב, הצליח לקבל סרטיפיקט, ובחודש אייר תרפ"ה יצא את ברית המועצות וכעבור חודש הגיע לארץ והתיישב בתל אביב, שם קבע את מגוריו ברחוב בן זכאי 2.
הקשר עם אדמו"ר הריי"צ נמשך אף לאחר עלייתו לארץ הקודש, כשהרבי אף מתעניין בפרנסתו והסתדרותו בעניניו האישיים[3].
גם חתנו של הרבי, הרב שמריהו גוראריה שמר עמו על קשרי מכתבים, כך לדוגמא שיגר לו מכתב בו סיכם את המבצע לאספקת מצות ליהודי רוסיה.
עם עלייתו לארץ הקודש, על אף שרוב רכושו נשאר בברית המועצות, החל לעסוק בהקמת בית כנסת כלל-חסידי בו התפללו דמויות ההוד של החסידים יוצאי רוסיה ווהולין, שהפך עד מהרה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והידועים ביותר בתל אביב שכונה 'יבנה שוהל' על שם הרחוב בו הוא הוקם, ובהמשך מונה כגזבר החברא קדישא בתל אביב.
נפטר בי' שבט תשי"א, בגיל 83, ונטמן בבית העלמין על שם טרומפלדור בתל אביב.
על המצבה נכתב: "חסיד ותמים דרך, אציל הרוח, תלמיד חכם, אוהב שלום גומל חסד לכל".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, נחמן מייזל - עורך ומבקר ספרות אידית, ארה"ב-ישראל
- בתו מרת גיטל מייזל-בן-חיים - מתרגמת יידית ומבקרת ספרות ישראלית
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, מפעל עזר המצה, בתוך שבועון בית משיח