שיחה:משנת חסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים פסקה|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===בתורת חב"ד=== | ===בתורת חב"ד=== | ||
המגיד ממזריטש מבאר את המוזכר בספר הזוהר "זכור לדכורא ושמור לנוקבא" | המגיד ממזריטש מבאר את המוזכר בספר הזוהר "זכור לדכורא ושמור לנוקבא" כי הזכירה היא דבר חדש מה שלא נאמר מקודם, כמו ויזכור [[אלקים]] את רחל, שלא נאמר שום אמירה ודבור קודם לזה. אבל גבי [[שרה]] נאמר וה' פקד את שרה, כי כבר נאמר מקודם שיהיה בן לשרה, שנאמר אבל שרה אשתך וגו', לכך נאמר עתה וה' פקד, ר"ל פקד הדבר שנאמר מקודם. וכן נאמר זכור את אשר עשה לך [[עמלק]], ובפעם ב', גבי [[שאול]], נאמר (פקד) פקדתי, כיון שכבר כתוב בתורה הדבר ההוא. נמצא כי הפקידה והשמירה מקבלים מן דבר אחר הנאמר מקודם לכן, ולכך נקראים נוקבא. וכן בתפילה שלפני העקידה, ופקדנו בפקודת כו', כתוב במשנת חסידים בפקודת נוקבא, כוונתו אל הנזכר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/16/99&search=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D אור תורה יתרו צט].}} | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד ש[[תרי"ג מצות התורה]] נמשכות מחיוורתא ד[[אריך אנפין]] שהוא [[רצון העליון]] מקור החסדים. וב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים. | ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד ש[[תרי"ג מצות התורה]] נמשכות מחיוורתא ד[[אריך אנפין]] שהוא [[רצון העליון]] מקור החסדים. וב[[אגרת התשובה - פרק ג']] מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
{{HebrewBooks|עמנואל חי ריקי|משנת חסידים|34082}} | {{HebrewBooks|עמנואל חי ריקי|משנת חסידים|34082}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[:קטגוריה:ספרי קבלה]] | [[:קטגוריה:ספרי קבלה]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:36, 29 במאי 2022
לערך יש חשיבות, אבל לא כרגע. הפסקא "בתורת חב"ד" צריכה להימחק, כי מצחיק שספר שמובא מאות פעמים יובאו סתם 3-4 דוגמאות אקראיות. כשתימחק לא ישאר ערך, לכן דין הערך למחיקה. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 20:15, ב' בחשוון ה'תשפ"א
העברה מהערך[עריכת קוד מקור]
משנת חסידים הוא ספר קבלה שחיבר המקובל רבי עמנואל חי ריקי, על פי קבלת האר"י הקדוש. מוזכר פעמים רבות בספרי חסידות. גם הרבה ממנהגי חב"ד מבוססים על ספר זה[1].
בתורת חב"ד[עריכת קוד מקור]
המגיד ממזריטש מבאר את המוזכר בספר הזוהר "זכור לדכורא ושמור לנוקבא" כי הזכירה היא דבר חדש מה שלא נאמר מקודם, כמו ויזכור אלקים את רחל, שלא נאמר שום אמירה ודבור קודם לזה. אבל גבי שרה נאמר וה' פקד את שרה, כי כבר נאמר מקודם שיהיה בן לשרה, שנאמר אבל שרה אשתך וגו', לכך נאמר עתה וה' פקד, ר"ל פקד הדבר שנאמר מקודם. וכן נאמר זכור את אשר עשה לך עמלק, ובפעם ב', גבי שאול, נאמר (פקד) פקדתי, כיון שכבר כתוב בתורה הדבר ההוא. נמצא כי הפקידה והשמירה מקבלים מן דבר אחר הנאמר מקודם לכן, ולכך נקראים נוקבא. וכן בתפילה שלפני העקידה, ופקדנו בפקודת כו', כתוב במשנת חסידים בפקודת נוקבא, כוונתו אל הנזכר[2]
בליקוטי אמרים - פרק מ"א מזכיר אדמו"ר הזקן בשם משנת חסידים מסכת א"א פ"ד שתרי"ג מצות התורה נמשכות מחיוורתא דאריך אנפין שהוא רצון העליון מקור החסדים. ובאגרת התשובה - פרק ג' מזכיר אדמו"ר הזקן כי מנין התעניתים שיש להתענות על חטא מוזכר בספר משנת חסידים.
בליקוטי תורה[3] מבואר הפסוק כי בצלם אלקים עשה את האדם, פי' צלם הוא צורה בולטת שכשמדפיסים בה נעשה שוקע כמבואר גבי רצועות של תפילין של ראש שאדם הוא כחותם המתהפך משמאל של מעלה נעשה ימין למטה. ומציין שם בסוגריים כי כן הוא במשנת חסידים בתיקון תפילין פרק י"ד אות ה' שהאדם הוא לגבי ז"א כחותם המתהפך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
עמנואל חי ריקי, משנת חסידים, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ כמו למשל המנהג שלא לכפול "לעילא ולעילא" בעשרת ימי תשובה, כמבואר בשער הכולל
- ↑ אור תורה יתרו צט.
- ↑ פרשת עקב