שדי חמד: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←הדפסת הספר: הועבר) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב=שער הספר בהוצאת ה'תרנ"ו | |כיתוב=שער הספר בהוצאת ה'תרנ"ו | ||
|סוג=[[אנציקלופדיה]] | |סוג=[[אנציקלופדיה]] | ||
|מאת=רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] | |מאת=רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] מכונה החח"מ{{הערה|וככה חותם במכתבו}} | ||
|הוצאה= | |הוצאה= | ||
|שנת הוצאה=[[ה'תרנ"ה]] | |שנת הוצאה=[[ה'תרנ"ה]] | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==תוכן ומבנה הספר== | ==תוכן ומבנה הספר== | ||
הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכים בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. מבנה הספר מתבסס על מבנה אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. | הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכים בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. מבנה הספר מתבסס על מבנה אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. | ||
==הדפסת הספר== | |||
בחודש [[אדר]] [[תש"ח]] הביע [[אדמו"ר הריי"צ]] את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב [[דוד ברוורמן]]{{הערה|יושב ראש ועד כפר חב"ד}}, שניהל אז את הדפסת ספרי [[קה"ת]] ב[[אירופה]], וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה. | |||
לאחר קבלת אישור מהרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור, במהדורה מפוארת ומשובחת{{הערה|בספר [[נלכה באורחותיו]] עמ' 254 הורה הרבי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם בשדי חמד הוצאת קה"ת}}. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים. | |||
הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזר{{הערה|במכתב מ[[ז' באדר א']] [[תש"ח]] כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: {{ציטוטון|ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים. | |||
כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספר, והדפיסו אותו ב[[פולין]] בתרצ"ט-ת"ש. אבל יחד עם מליוני הקרבנות הקדושים, שנספו על ידי הרוצחים ימ"ש, הושמד גם ספר זה, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאד}}.}}, ואת המימון העיקרי יותר העניק ה[[חסיד]] ר' [[יוסף רובינסון]]{{הערה|בהשתדלות ר' [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] ור' [[יעקב כ"ץ]] מ[[שיקגו]].}}. | |||
הדפסת הסדרה הושלמה ב[[תשי"ב]] והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שונים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את ה'שדי חמד' ללא רשות מ[[קה"ת]], שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם. | |||
ב[[ראש חודש]] [[סיוון]] [[תש"י]] [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] ב-[[770]]. התוועדות זו ציינה את סיום תשלום המשכנתא על 770, בנדבת ר' יוסף רובינסון. בערב ראש חודש התלווה מר רובינסון לרבי ל[[האוהל|אוהל]], שם, על פי הצעת ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת שדי חמד. בהתוועדות עצמה הסב רובינסון ליד הרבי, ובמהלכה פנה אל הרבי וביקש "לבאר עניין בשדי חמד". | |||
הרבי הגיב כי "עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך התוועדות מיוחדת", ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד{{הערה|הרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לרב [[יהודה לייב גרונר]]. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה "איזה כרך?", השיב הרבי, "איזה שיעלה בידך"...}} משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב"מערכת ד' מינים") בנוגע לתשלום מיידי עבור [[אתרוג]]. הרבי הזכיר את מנהג [[אדמו"ר הריי"צ]] שלא לשלם מיד, וביארו{{הערה|קישור לשיחה: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311]}}. | |||
במהלך הכנת הספרים במהדורתם המחודשת ע"י הוצאת קה"ת הגיעה אל הרבי ידיעה שגורמים שונים במחנות הפליטים של גרמניה החליטו ליזום את הדפסת ה'שדי חמד' במתכונת המהדורה הישנה. באותה תקופה שוחח הרבי עם הרב יצחק דוד גרונר על הדפסת ה'שדי חמד' ותוך כדי הדברים הרבי התבטא בפניו בכאב ובצער על כל "השווייס און בלוט" [=זיעה ודמים] שהשקיע ב"שדי חמד". בכ"ו טבת תש"ט {{הערה|אגרות קודש, כרך ג, עמ' עט.}} כתב הרבי אגרת לר' דוד ברוורמן הממונה על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה: "יצא פה קול שמדפיסים בקעמפס [=מחנות הפליטים בגרמניה] את ה"שדי חמד", ומטובו להודיעני אם כן הוא, ולפרסם באופן אופיציאלי [=רשמי], שרשות ההדפסה שלנו הוא, וש"קהת" כבר מדפיסו". | |||
לאחר תקופה התברר התברר שאכן כן הוא והרבי {{הערה|אג"ק שם, שם עמ' קסב}} כותב כי "מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי-חמד כמו שנדפס מאז". הדפסה זו גרמה להפסד כספי ניכר לאחר שדמים מרובים הושקעו בהדפסה. תקופה מסוימת לאחר מכן, שוב נדפסו הספרים ללא רשות, והיו שהעלו סברא להגיש תביעה משפטית כנגד משיגי הגבול, אולם כאשר הרבי נשאל על כך הגיב בכתב יד קודשו בשולי אגרת מז' אדר שני תשי"א: "לנהל משפט ע"ד [=על דבר] השד"ח [=השדי חמד] עם... לדעתי אין כדאי". {{הערה| קונטרס אוצר החסידים, סקירה מקיפה אודות זכויות היוצרים של הוצאת קה"ת על ספרי רבותינו נשיאינו, עמ' 7-6, ושם צילומי כתי"ק ממכתבי הרבי. וראו גם בהתקשרות גליון 512, במדור "ניצוצי רבי".}}. יש אומרים שמכיוון שהרבי שמע שהרב [[משה שטרן]] מדברצן [ראה בערכו] היה שותף לדבר (המהדורה נדפסה ע"י המדפיס פרידמן, יהודי הונגרי מניו יורק, אך הרב שטערן ערך את המהדורה והתקין לה מפתחות), הורה להימנע מכך משום כבודו של הרב שטרן {{הערה|המכלול, ערך שדי חמד}}. | |||
בשנת [[תשנ"ח]] מכר הרב [[ישראל שמוטקין]] בנו של הרב יהודה שמוטקין את זכות ההדפסה להרב עזרא הלוי חטאבי המתעתד להוציאו לאור עולם ברוב פאר והדר{{הערה|ספר שדי חמד בתחילתו ירושלים תשנ"ח.}}. | |||
===התייחסות לספר בחב"ד=== | ===התייחסות לספר בחב"ד=== | ||
| שורה 33: | שורה 54: | ||
*"פרק בפני עצמו הם מידותיו התרומיות, ענוותנותו וצדקתו - ומקצת מהם יש לראות בצוואתו שנדפסה בסוף ספרי שדי-חמד"{{הערה|הרבי ציין כך בראשי-פרקים ל"תולדות המחבר".}}. | *"פרק בפני עצמו הם מידותיו התרומיות, ענוותנותו וצדקתו - ומקצת מהם יש לראות בצוואתו שנדפסה בסוף ספרי שדי-חמד"{{הערה|הרבי ציין כך בראשי-פרקים ל"תולדות המחבר".}}. | ||
*הרבי מציין את ספרו 'אור לי', שהודפס על ידי הרב מדיני בשנת תרכ"ח תוך העלמת שמו כמחבר - "לגודל ענוותנותו", ואומר שהספר "כולל תשובות ופלפולי דאורייתא בסגנונו הצח". ובהמשך כותב: "ויאצל מרוחו עליהם - על יהודי קרים שאצלם שימש ברבנות ל"ג שנים - וישרש גם מידות טובות בלבותם". | *הרבי מציין את ספרו 'אור לי', שהודפס על ידי הרב מדיני בשנת תרכ"ח תוך העלמת שמו כמחבר - "לגודל ענוותנותו", ואומר שהספר "כולל תשובות ופלפולי דאורייתא בסגנונו הצח". ובהמשך כותב: "ויאצל מרוחו עליהם - על יהודי קרים שאצלם שימש ברבנות ל"ג שנים - וישרש גם מידות טובות בלבותם". | ||
*בנוגע לאישיותו המיוחדת ("ואופייני הוא") כותב הרבי: "אשר את | *בנוגע לאישיותו המיוחדת ("ואופייני הוא") כותב הרבי: "אשר את שלוש בנותיו השיא לתלמידיו מופלגי תורה בעלי מלאכה. האחד - סנדלר, השני - חייט, השלישי - עושה כובעים". | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*התקשרות גליון 510 | רבי חיים-חזקיהו מדיני וסדרת ספריו - 'שדי חמד'. | |||
התקשרות גליון 512 | 'שדי חמד' - "אנציקלופדיה חשובה ביותר". | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CRzsQfT6irXjelLpg8C1Zeso5ZJtGdWj/view הערות ביבליוגרפיות - שדי חמד]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשפ"ג עמוד 236{{הערה|ראו שם בהערה 1 רשימה של הגליונות שפרסמו עד עתה האברכים העוסקים מטעם קה"ת בההדרת השדי חמד.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:51, 25 ביולי 2024
| שדי חמד | ||
|---|---|---|
| ||
| שער הספר בהוצאת ה'תרנ"ו | ||
| מידע כללי | ||
| מאת | רבי חיים חזקיהו מדיני מכונה החח"מ[1] | |
| סוג | אנציקלופדיה | |
| הוצאה | ||
| שנת הוצאה | ה'תרנ"ה | |
| מהדורות נוספות | ||
| מהדורות נוספות | ה'תרנ"ו, ה'תש"ח ועוד | |
הספר "שדי חמד" הוא ספר ערכים לנושאים הלכתיים ואקטואליים שנידונו בספרות השו"ת. הספר נכתב על ידי רבי חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1833 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1905), רבם של יהודי חצי האי קרים ושל העיר חברון. הספר זכה להערכה רבה בקרב רבותינו נשיאנו ונדפס על ידי הוצאת קה"ת בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
תוכן ומבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר כולל פסקים וחידושים וכללים בערכים בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. מבנה הספר מתבסס על מבנה אנציקלופדיה, המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן.
הדפסת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אדר תש"ח הביע אדמו"ר הריי"צ את רצונו בהדפסת הספר. באותו חודש פנה הרבי לרב דוד ברוורמן[2], שניהל אז את הדפסת ספרי קה"ת באירופה, וביקש ממנו לברר את אפשרות הדפסת הספר ומחיריה.
לאחר קבלת אישור מהרב יהודה שמוטקין מתל אביב שמשפחתו החזיקה בזכויות ההדפסה של הסט, החל הרבי להתעסק בעצמו בהוצאת הספרים לאור, במהדורה מפוארת ומשובחת[3]. בין היתר, נוספו בהוצאה זו מפתחות כלליים לכל חלקי הסדרה: מפתח עניינים, מפתח מחברים וספרים.
הדפסת הסדרה עלתה כסף רב. את המימון הראשוני העניק נדיב בשם ר' צבי אליעזר קרויזר[4], ואת המימון העיקרי יותר העניק החסיד ר' יוסף רובינסון[5].
הדפסת הסדרה הושלמה בתשי"ב והרבי השתדל בהפצת הסדרה במקומות שונים. כאשר גורמים אחרים הדפיסו את ה'שדי חמד' ללא רשות מקה"ת, שלל הרבי תביעה משפטית כנגדם.
בראש חודש סיוון תש"י התוועד הרבי ב-770. התוועדות זו ציינה את סיום תשלום המשכנתא על 770, בנדבת ר' יוסף רובינסון. בערב ראש חודש התלווה מר רובינסון לרבי לאוהל, שם, על פי הצעת ר' ישראל ג'ייקובסון, התחייב לשלם את השלמת הדפסת סדרת שדי חמד. בהתוועדות עצמה הסב רובינסון ליד הרבי, ובמהלכה פנה אל הרבי וביקש "לבאר עניין בשדי חמד".
הרבי הגיב כי "עבור ההוצאה-לאור של השדי-חמד ראוי היה לערוך התוועדות מיוחדת", ואז ביקש שיביאו לו כרך של שדי חמד[6] משהובא כרך, עלעל בו הרבי, הצביע על נקודה מסויימת שנתבארה בו (ב"מערכת ד' מינים") בנוגע לתשלום מיידי עבור אתרוג. הרבי הזכיר את מנהג אדמו"ר הריי"צ שלא לשלם מיד, וביארו[7].
במהלך הכנת הספרים במהדורתם המחודשת ע"י הוצאת קה"ת הגיעה אל הרבי ידיעה שגורמים שונים במחנות הפליטים של גרמניה החליטו ליזום את הדפסת ה'שדי חמד' במתכונת המהדורה הישנה. באותה תקופה שוחח הרבי עם הרב יצחק דוד גרונר על הדפסת ה'שדי חמד' ותוך כדי הדברים הרבי התבטא בפניו בכאב ובצער על כל "השווייס און בלוט" [=זיעה ודמים] שהשקיע ב"שדי חמד". בכ"ו טבת תש"ט [8] כתב הרבי אגרת לר' דוד ברוורמן הממונה על הדפסת ספרי קה"ת בגרמניה: "יצא פה קול שמדפיסים בקעמפס [=מחנות הפליטים בגרמניה] את ה"שדי חמד", ומטובו להודיעני אם כן הוא, ולפרסם באופן אופיציאלי [=רשמי], שרשות ההדפסה שלנו הוא, וש"קהת" כבר מדפיסו". לאחר תקופה התברר התברר שאכן כן הוא והרבי [9] כותב כי "מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי-חמד כמו שנדפס מאז". הדפסה זו גרמה להפסד כספי ניכר לאחר שדמים מרובים הושקעו בהדפסה. תקופה מסוימת לאחר מכן, שוב נדפסו הספרים ללא רשות, והיו שהעלו סברא להגיש תביעה משפטית כנגד משיגי הגבול, אולם כאשר הרבי נשאל על כך הגיב בכתב יד קודשו בשולי אגרת מז' אדר שני תשי"א: "לנהל משפט ע"ד [=על דבר] השד"ח [=השדי חמד] עם... לדעתי אין כדאי". [10]. יש אומרים שמכיוון שהרבי שמע שהרב משה שטרן מדברצן [ראה בערכו] היה שותף לדבר (המהדורה נדפסה ע"י המדפיס פרידמן, יהודי הונגרי מניו יורק, אך הרב שטערן ערך את המהדורה והתקין לה מפתחות), הורה להימנע מכך משום כבודו של הרב שטרן [11].
בשנת תשנ"ח מכר הרב ישראל שמוטקין בנו של הרב יהודה שמוטקין את זכות ההדפסה להרב עזרא הלוי חטאבי המתעתד להוציאו לאור עולם ברוב פאר והדר[12].
התייחסות לספר בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת הספר (בהוצאת קה"ת) הקדיש הרבי מספר שורות לתולדותיו ולדמותו של המחבר. בין היתר מתאר הרבי את המחבר בשלל ביטויים נדירים: "עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו. בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו".
עוד כותב הרבי כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".
התבטאויות של הרבי על המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "המחבר של הספר 'שדי חמד' היה יהודי ספרדי, צדיק גדול", דברי הרבי בראש-חודש סיוון תש"י[13].
- "פרק בפני עצמו הם מידותיו התרומיות, ענוותנותו וצדקתו - ומקצת מהם יש לראות בצוואתו שנדפסה בסוף ספרי שדי-חמד"[14].
- הרבי מציין את ספרו 'אור לי', שהודפס על ידי הרב מדיני בשנת תרכ"ח תוך העלמת שמו כמחבר - "לגודל ענוותנותו", ואומר שהספר "כולל תשובות ופלפולי דאורייתא בסגנונו הצח". ובהמשך כותב: "ויאצל מרוחו עליהם - על יהודי קרים שאצלם שימש ברבנות ל"ג שנים - וישרש גם מידות טובות בלבותם".
- בנוגע לאישיותו המיוחדת ("ואופייני הוא") כותב הרבי: "אשר את שלוש בנותיו השיא לתלמידיו מופלגי תורה בעלי מלאכה. האחד - סנדלר, השני - חייט, השלישי - עושה כובעים".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התקשרות גליון 510 | רבי חיים-חזקיהו מדיני וסדרת ספריו - 'שדי חמד'.
התקשרות גליון 512 | 'שדי חמד' - "אנציקלופדיה חשובה ביותר".
- הערות ביבליוגרפיות - שדי חמד, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשפ"ג עמוד 236[15].
הערות שוליים
- ↑ וככה חותם במכתבו
- ↑ יושב ראש ועד כפר חב"ד
- ↑ בספר נלכה באורחותיו עמ' 254 הורה הרבי לפרט בקטלוג מסויים את המעלות המיוחדות שישנם בשדי חמד הוצאת קה"ת
- ↑ במכתב מז' באדר א' תש"ח כותב לו הרבי אודות מעלת הסדרה: "ספר-אנציקלופדיה זה אשר מו"ח הרבי בחר בו [בנמען] לזכות אותו בזכות הנצחית של המזכה את הרבים, היא אנציקלופדיה חשובה ביותר המכילה פסקי דינים להנהגתו של יהודי, יחיד ורבים, על פי האחרונים ואחרוני אחרונים. כבר לפני המלחמה האחרונה אזל הספר, והדפיסו אותו בפולין בתרצ"ט-ת"ש. אבל יחד עם מליוני הקרבנות הקדושים, שנספו על ידי הרוצחים ימ"ש, הושמד גם ספר זה, כך שהנחיצות להחיות שוב ולהדפיס יקר מציאות זה, היא גדולה מאד".
- ↑ בהשתדלות ר' שלמה אהרן קזרנובסקי ור' יעקב כ"ץ משיקגו.
- ↑ הרבי הוציא מכיסו את מפתח חדרו ומסרו לרב יהודה לייב גרונר. הורה להם להביא מחדרו כרך אחד של השדי-חמד. על השאלה "איזה כרך?", השיב הרבי, "איזה שיעלה בידך"...
- ↑ קישור לשיחה: [1]
- ↑ אגרות קודש, כרך ג, עמ' עט.
- ↑ אג"ק שם, שם עמ' קסב
- ↑ קונטרס אוצר החסידים, סקירה מקיפה אודות זכויות היוצרים של הוצאת קה"ת על ספרי רבותינו נשיאינו, עמ' 7-6, ושם צילומי כתי"ק ממכתבי הרבי. וראו גם בהתקשרות גליון 512, במדור "ניצוצי רבי".
- ↑ המכלול, ערך שדי חמד
- ↑ ספר שדי חמד בתחילתו ירושלים תשנ"ח.
- ↑ לפי גירסה נוספת הוסיף הרבי גם את התארים "גאון, צדיק וכו'" - 'ימי בראשית' עמ' 162.
- ↑ הרבי ציין כך בראשי-פרקים ל"תולדות המחבר".
- ↑ ראו שם בהערה 1 רשימה של הגליונות שפרסמו עד עתה האברכים העוסקים מטעם קה"ת בההדרת השדי חמד.