עורב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עורב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עורב]]
[[קובץ:עורב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עורב]]
'''עורב''' הוא ציפור המשמשת כמשל לאכזריות - העורב מתאכזר על בניו ואינו מעניק להם אוכל מכיון שהם אינם דומים לו.
'''עורב''' הוא שם כללי לסוג מסויים של ציפורים{{הערה|ראה חולין סג, א שישנם סוגים שונים של עורבים}}. העורב נחשב לאכזר (בכך שאינו מעניק לבניו אוכל מכיון שהם אינם דומים לו){{הערה|עירובין כב, א. כתובות מט, ב.}}, ושקרן{{הערה|גיטין מה, א}}.


==אכזריותו==  
==אכזריותו==  
בעופות משמש ה[[נשר]] דוגמא לעוף שרחמני על בניו והעורב משמש דוגמא לעוף שטבעו אכזרי.
בעופות משמש ה[[נשר]] דוגמא לעוף שרחמני על בניו והעורב משמש דוגמא לעוף שטבעו אכזרי.


אדמו"ר הזקן מוכיח מעובדה זאת שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה מ[[מדת האכזריות]] אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים{{הערה|וכמ"ש בגמרא עירובין דכ"ב א' כתובות מ"ט ב' וע"ש בתוס'.}}, מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מ[[עולם התהו]] שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד [[פרצופים]] וקוין שהוא בחינת ההתכללות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/11/37c&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 ליקוי תורה אמור לז ג.]}}.
אדמו"ר הזקן מוכיח מעובדה זאת שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה מ[[מדת האכזריות]] אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים, מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מ[[עולם התהו]] שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד [[פרצופים]] וקוין שהוא בחינת ההתכללות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/11/37c&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 ליקוטי תורה אמור לז ג.]}}.


==צבע כנפיו==
==צבע כנפיו==
העורב משמש בפסוק דוגמא לצבע שחור "שחורות כעורב". בחסידות נתבאר כי הכוונה היא לנגלות התורה שיש בהם דקדוקי דינים קשים וגבורות קשות, והם בחינת שערות שהם דינים והמשכות מהאור העליון, אך אי אפשר לטעום מהאור עליון מבלי עיסוק בנגלות התורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/17/30c&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 לקוטי תורה בהעלותך]}}. ובחינה זו היא שערות זעיר אנפין שמשם שורש ה[[לא תעשה]] שבתורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/9b&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 לקוטי תורה שיר השירים]}}.
העורב משמש בפסוק דוגמא לצבע שחור "שחורות כעורב". בחסידות נתבאר כי הכוונה היא ל[[תורה#נגלה|נגלות התורה]] שיש בהם דקדוקי דינים קשים וגבורות קשות, והם בחינת [[שערות]] שהם דינים והמשכות מהאור העליון, אך אי אפשר לטעום מהאור עליון מבלי עיסוק בנגלות התורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/17/30c&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 לקוטי תורה בהעלותך].}}. ובחינה זו היא שערות זעיר אנפין שמשם שורש ה[[לא תעשה]] שבתורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/9b&search=%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91 לקוטי תורה שיר השירים].}}.


האר"י זבשער הכוונות קובע כי רצועות התפילין צריכים להיות שחורות משני צידיהם כמו שנאמר שחורות כעורב.
הארי"ל קובע{{הערה|שער הכונות דרושי תפילין דרוש ד.}} כי רצועות התפילין צריכים להיות שחורות משני צידיהם כמו שנאמר שחורות כעורב.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]

גרסה אחרונה מ־13:00, 3 ביולי 2023

עורב

עורב הוא שם כללי לסוג מסויים של ציפורים[1]. העורב נחשב לאכזר (בכך שאינו מעניק לבניו אוכל מכיון שהם אינם דומים לו)[2], ושקרן[3].

אכזריותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעופות משמש הנשר דוגמא לעוף שרחמני על בניו והעורב משמש דוגמא לעוף שטבעו אכזרי.

אדמו"ר הזקן מוכיח מעובדה זאת שאין בנשר הרכבה מאכזריות כלל שמטבע העורב, וכן להיפוך בעורב אין כלל מטבע הנשר, שאין בו נטיה ממדת האכזריות אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב אחד פעם א' רחמים, מחמת כי נבראו טבעם במדה א' בלתי התכללות ממדות אחרות. והיינו לפי ששרשם מעולם התהו שהיו הספירות זה תחת זה ולא היו בסוד פרצופים וקוין שהוא בחינת ההתכללות[4].

צבע כנפיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

העורב משמש בפסוק דוגמא לצבע שחור "שחורות כעורב". בחסידות נתבאר כי הכוונה היא לנגלות התורה שיש בהם דקדוקי דינים קשים וגבורות קשות, והם בחינת שערות שהם דינים והמשכות מהאור העליון, אך אי אפשר לטעום מהאור עליון מבלי עיסוק בנגלות התורה[5]. ובחינה זו היא שערות זעיר אנפין שמשם שורש הלא תעשה שבתורה[6].

הארי"ל קובע[7] כי רצועות התפילין צריכים להיות שחורות משני צידיהם כמו שנאמר שחורות כעורב.

הערות שוליים

  1. ראה חולין סג, א שישנם סוגים שונים של עורבים
  2. עירובין כב, א. כתובות מט, ב.
  3. גיטין מה, א
  4. ליקוטי תורה אמור לז ג.
  5. לקוטי תורה בהעלותך.
  6. לקוטי תורה שיר השירים.
  7. שער הכונות דרושי תפילין דרוש ד.