שלמה רפאל'ס (וילנה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד ר' שלמה רפאל'ס, בנו של ר' מאיר רפאל'ס מוילנה|אחר=גאון בשם זה משווינציאן|ראו=[[שלמה רפאל'ס (שווינציאן)]]}} | ||
'''ר' שלמה (רפאל'ס) יפה'''{{הערה|פרטים נוספים אודותיו, בקובץ "התמים" חוברת ח' עמוד צב. שיחת חג השבועות תרצ"ד אות ח"י — י"ט. ספר השיחות תרצ"ו חורף ה'ש"ת ע' 85 ואילך. אגרות-קודש ח"ד ע' סח.}} מ[[וילנא]] היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | [[קובץ:חותמת שלמה רפאל'ס.jpg|ממוזער|חותמתו כתב ידו החסיד רבי [[שלמה רפאל'ס]]: '''שלמה בר מאיר רפאלס''']] | ||
'''ר' שלמה (רפאל'ס) יפה'''{{הערה|פרטים נוספים אודותיו, בקובץ "התמים" חוברת ח' עמוד צב. שיחת חג השבועות תרצ"ד אות ח"י — י"ט. ספר השיחות תרצ"ו חורף ה'ש"ת ע' 85 ואילך. אגרות-קודש ח"ד ע' סח.}} מ[[וילנא]] היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=162&hilite= בית רבי עמ' עג].}}. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקל"ד]] לאביו רבי [[מאיר רפאל'ס]]. היה חתנו של רבי [[מרדכי מליעפלי]]. | |||
בשנת [[תקמ"ט]] התקרב יחד עם אביו לאדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/2/1.htm תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביה, ווילנא בתקופת רבינו הזקן].}} | בשנת [[תקמ"ט]] התקרב יחד עם אביו לאדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/2/1.htm תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביה, ווילנא בתקופת רבינו הזקן].}} | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר אותו "שהיה מן האברכים המצוינים בווילנא, והיה בעל מדות טובות, רגשן גדול, ומסר נפשו על חסידות וחסידים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/8/1/419.htm ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 419].}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר אותו "שהיה מן האברכים המצוינים בווילנא, והיה בעל מדות טובות, רגשן גדול, ומסר נפשו על חסידות וחסידים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/8/1/419.htm ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 419].}}. | ||
היה תלמידו של הרב [[ברוך מרדכי מבברויסק]] שרוב תלמידיו התעניינו בספרי המוסר והחקירה ור' ברוך מרדכי נתן להם חומר רב בנאומיהם. ושלושה מתלמידיו: ר' שלמה רפאל'ס, ר' [[זיסקינד מווידז]] ור' [[משה מדריבין]] היו מהכי מצויינים בכשרון הנאום{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 35.}}. | |||
==מצאצאיו== | ==מצאצאיו== | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל | {{מיון רגיל:רפאל'ס, שלמה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:אישים בוילנה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:56, 2 בספטמבר 2024
ר' שלמה (רפאל'ס) יפה[1] מוילנא היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק[2].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקל"ד לאביו רבי מאיר רפאל'ס. היה חתנו של רבי מרדכי מליעפלי.
בשנת תקמ"ט התקרב יחד עם אביו לאדמו"ר הזקן[3]
על פי עצת אדמו"ר הזקן היה סוחר גדול במשקאות[4], ובעת המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, היה לו היזק רב. היה לו מרתף שהיה מלא במשקאות וכאשר התירו את דמם וממונם של החסידים, באו המתגדים למרתף ופתחו את כל הברזים ושפכו את כל היין לחוץ. אך הקב"ה היה בעזרו ובמשך זמן קצר מילא חסרונו.
אדמו"ר הריי"צ מתאר אותו "שהיה מן האברכים המצוינים בווילנא, והיה בעל מדות טובות, רגשן גדול, ומסר נפשו על חסידות וחסידים"[5].
היה תלמידו של הרב ברוך מרדכי מבברויסק שרוב תלמידיו התעניינו בספרי המוסר והחקירה ור' ברוך מרדכי נתן להם חומר רב בנאומיהם. ושלושה מתלמידיו: ר' שלמה רפאל'ס, ר' זיסקינד מווידז ור' משה מדריבין היו מהכי מצויינים בכשרון הנאום[6].
מצאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחת פרלמן החב"דית, וצאצאי מרת חיה צפורה הולצמן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "עצביהם כסף וזהב - מעשה ידי אדם", לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קע
הערות שוליים
- ↑ פרטים נוספים אודותיו, בקובץ "התמים" חוברת ח' עמוד צב. שיחת חג השבועות תרצ"ד אות ח"י — י"ט. ספר השיחות תרצ"ו חורף ה'ש"ת ע' 85 ואילך. אגרות-קודש ח"ד ע' סח.
- ↑ בית רבי עמ' עג.
- ↑ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביה, ווילנא בתקופת רבינו הזקן.
- ↑ ציטוט מהספר סיפורים נוראים.
- ↑ ספר השיחות תש"ו-תש"י עמוד 419.
- ↑ ספר השיחות תש"ב עמ' 35.