מכירת הבכורה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (added Category:חומש בראשית using HotCat) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[תורת החסידות]] מבואר שהסיבה שבגללה רצה [[יעקב]] את הבכורה, היא בגלל שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד ב[[עבודת הקרבנות]] (וב[[בית המקדש]]), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל ש[[יעקב]] היה צריך להקריב קרבנות, הוא היה צריך לבקש מ[[עשיו]] שיקריב בשבילו, ומשום כך הוא רצה את הבכורה לעצמו). בנוסף, הוא האמין שבשל רשעותו של [[עשיו]], אין זה מתאים כי הוא יעבוד ב[[בית המקדש]] (בסופו של דבר, בשל חטא העגל, זכות העבודה במקדש נשללה מן הבכורות והועברה ללויים ולהכהנים){{הערה|שם=חסידות}}. | ב[[תורת החסידות]] מבואר שהסיבה שבגללה רצה [[יעקב]] את הבכורה, היא בגלל שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד ב[[עבודת הקרבנות]] (וב[[בית המקדש]]), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל ש[[יעקב]] היה צריך להקריב קרבנות, הוא היה צריך לבקש מ[[עשיו]] שיקריב בשבילו, ומשום כך הוא רצה את הבכורה לעצמו). בנוסף, הוא האמין שבשל רשעותו של [[עשיו]], אין זה מתאים כי הוא יעבוד ב[[בית המקדש]] (בסופו של דבר, בשל חטא העגל, זכות העבודה במקדש נשללה מן הבכורות והועברה ללויים ולהכהנים){{הערה|שם=חסידות}}. | ||
לפי הסבר אחר {{הערה|של [[רבי אברהם אבן עזרא]]}}, מכיוון שהבכור נוטל פי שניים | לפי הסבר אחר {{הערה|של [[רבי אברהם אבן עזרא]].}}, מכיוון שהבכור נוטל פי שניים מ[[ירושה|ירושת]] אביו, רצה יעקב לרכוש מעשיו את חלקו ולקבל אחר פטירת אביו פי שתיים מהירושה. | ||
במפרשים דנו פעמים רבות על כך | במפרשים דנו פעמים רבות על כך שכיצד קנה [[יעקב]] את הבכורה, הרי אי אפשר לקנות "[[דבר שלא בא לעולם]]"{{הערה|אור החיים תולדות - כ"ה, ל"א. רא"ש, הובא בשו"ת ריב"ש סימן שכ"ח ובטור על התורה פרשת תולדות לג}}? | ||
ב[[מדרש]] מובאת תשובה, שקודם [[מתן תורה]] היה מותר לקנות "דבר שלא בא לעולם", אולם לאחר [[מתן תורה]] זה נאסר{{הערה|שם=קצוות|קצוות החושן, סימן קע"ח, סעיף י"ג}}, בעל ה"קצוות החושן" מביא שבאמת אי אפשר למכור את הבכורה, אולם הבכור עצמו יכול להסתלק מהבכורה{{הערה|ו[[עשיו]] הסתלק מהבכורה בדבריו ש"ולמה זה לי בכורה?", וכך יכל [[יעקב]] לקחת אותה{{הערה|שם=קצוות}}}}.ה[[אור החיים]] מוסיף שבמכירה אי אפשר להעביר את הבכורה אולם ב[[שבועה]] אפשר | ב[[מדרש]] מובאת תשובה, שקודם [[מתן תורה]] היה מותר לקנות "דבר שלא בא לעולם", אולם לאחר [[מתן תורה]] זה נאסר{{הערה|שם=קצוות|קצוות החושן, סימן קע"ח, סעיף י"ג.}}, בעל ה"קצוות החושן" מביא שבאמת אי אפשר למכור את הבכורה, אולם הבכור עצמו יכול להסתלק מהבכורה{{הערה|ו[[עשיו]] הסתלק מהבכורה בדבריו ש"ולמה זה לי בכורה?", וכך יכל [[יעקב]] לקחת אותה{{הערה|שם=קצוות}}.}}.ה[[אור החיים]] מוסיף שבמכירה אי אפשר להעביר את הבכורה אולם ב[[שבועה]] אפשר{{הערה| ולכן נשבע [[עשיו]] ל[[יעקב]] על הדבר הזה:"וישבע לו על הדבר הזה".}}. | ||
ע"פ [[תורת החסידות]], [[יעקב]] הוא היה הבכור האמיתי {{הערה|ע"פ המשל שמובא ב[[רש"י]] בראשית כה, כו, שיעקב היה ראשון ליצירה.}}, כמו טיפה שהיא נכנסת לתוך שפופרת ראשונה ויוצאת אחרונה, ו[[יעקב]] רצה להיות בכור גם במציאות הגלויה{{הערה|שם=חסידות|[https://daat.org.il/shut/%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94/ מכירת הבכורה ע"פ חסידות].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש בראשית]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:56, 20 ביוני 2021
מכירת הבכורה הינו מאורע בספר בראשית, שבו מוכר עשיו את הבכורה שלו ליעקב תמורת "נזיד עדשים".
הסיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל אומרים, שיום זה היה יום פטירתו של אברהם אבינו, ויעקב בישל אז נזיד עדשים, בעוד עשיו חזר מהשדה עייף, במקרא מסופר כך:
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מבואר שהסיבה שבגללה רצה יעקב את הבכורה, היא בגלל שהבכורים היו אלו שנועדו לעבוד בעבודת הקרבנות (ובבית המקדש), ויעקב רצה לזכות בכך (עד אז בשביל שיעקב היה צריך להקריב קרבנות, הוא היה צריך לבקש מעשיו שיקריב בשבילו, ומשום כך הוא רצה את הבכורה לעצמו). בנוסף, הוא האמין שבשל רשעותו של עשיו, אין זה מתאים כי הוא יעבוד בבית המקדש (בסופו של דבר, בשל חטא העגל, זכות העבודה במקדש נשללה מן הבכורות והועברה ללויים ולהכהנים)[1].
לפי הסבר אחר [2], מכיוון שהבכור נוטל פי שניים מירושת אביו, רצה יעקב לרכוש מעשיו את חלקו ולקבל אחר פטירת אביו פי שתיים מהירושה.
במפרשים דנו פעמים רבות על כך שכיצד קנה יעקב את הבכורה, הרי אי אפשר לקנות "דבר שלא בא לעולם"[3]?
במדרש מובאת תשובה, שקודם מתן תורה היה מותר לקנות "דבר שלא בא לעולם", אולם לאחר מתן תורה זה נאסר[4], בעל ה"קצוות החושן" מביא שבאמת אי אפשר למכור את הבכורה, אולם הבכור עצמו יכול להסתלק מהבכורה[5].האור החיים מוסיף שבמכירה אי אפשר להעביר את הבכורה אולם בשבועה אפשר[6].
ע"פ תורת החסידות, יעקב הוא היה הבכור האמיתי [7], כמו טיפה שהיא נכנסת לתוך שפופרת ראשונה ויוצאת אחרונה, ויעקב רצה להיות בכור גם במציאות הגלויה[1].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מכירת הבכורה ע"פ חסידות.
- ↑ של רבי אברהם אבן עזרא.
- ↑ אור החיים תולדות - כ"ה, ל"א. רא"ש, הובא בשו"ת ריב"ש סימן שכ"ח ובטור על התורה פרשת תולדות לג
- ↑ 4.0 4.1 קצוות החושן, סימן קע"ח, סעיף י"ג.
- ↑ ועשיו הסתלק מהבכורה בדבריו ש"ולמה זה לי בכורה?", וכך יכל יעקב לקחת אותה[4].
- ↑ ולכן נשבע עשיו ליעקב על הדבר הזה:"וישבע לו על הדבר הזה".
- ↑ ע"פ המשל שמובא ברש"י בראשית כה, כו, שיעקב היה ראשון ליצירה.