ישיבת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בשנת [[תר"א]] | {{קצרמר}} | ||
'''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"א]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 חלק ב' עמוד ק"ז].}}. | |||
בישיבה | תלמידי הישיבה נחלקו לשני מחלקות, מחלקה לתלמידים צעירים בגיל 14-17 ומחלקה מבוגרת לתלמידים בגיל 17-20, כל מחלקה נחלקה לשני כיתות כיתה קטנה בת 25 תלמידים וכיתה גדולה בת 30/40 תלמידים, סך הכל למדו בישיבה בשנה לערך 100 תלמידים. | ||
בראש הישיבה עמד | בראש הישיבה עמד הרב ר' [[ישראל נח שניאורסון]], בנו של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מוסר שם שיעורים ב[[נגלה]]. כמו כן מסר שיעורים בישיבה באופן קבוע חתנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ר' [[לוי יצחק זלמנסון]], עיקר הלימוד בישיבה היה ב[[גמרא]] ופוסקים, ומידי פעם פרק תניא, אך מאמרי חסידות למדו לעיתים נדירות ביותר. | ||
השמועה אומרת{{הערה|ראה [[היכל הבעש"ט]] גליון י"ט עמ' קל"ו.}} כי אף [[אדמו"ר המהר"ש]] למד תקופה מסוימת בישיבה זו. | |||
הישיבה נסגרה בשנת [[תרי"א]] עקב מלשינות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}. | |||
היכל הישיבה היה [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] ב'[[חצר רבותינו נשיאנו]]'{{מקור}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[יושבים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:28, 11 בנובמבר 2024
ישיבת ליובאוויטש נוסדה בשנת תר"א על ידי אדמו"ר הצמח צדק. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית לחסידות ליובאוויטש שמשכנה היה בעיירה ליובאוויטש[1].
תלמידי הישיבה נחלקו לשני מחלקות, מחלקה לתלמידים צעירים בגיל 14-17 ומחלקה מבוגרת לתלמידים בגיל 17-20, כל מחלקה נחלקה לשני כיתות כיתה קטנה בת 25 תלמידים וכיתה גדולה בת 30/40 תלמידים, סך הכל למדו בישיבה בשנה לערך 100 תלמידים.
בראש הישיבה עמד הרב ר' ישראל נח שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מוסר שם שיעורים בנגלה. כמו כן מסר שיעורים בישיבה באופן קבוע חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' לוי יצחק זלמנסון, עיקר הלימוד בישיבה היה בגמרא ופוסקים, ומידי פעם פרק תניא, אך מאמרי חסידות למדו לעיתים נדירות ביותר.
השמועה אומרת[2] כי אף אדמו"ר המהר"ש למד תקופה מסוימת בישיבה זו.
הישיבה נסגרה בשנת תרי"א עקב מלשינות מצד המשכילים[3].
היכל הישיבה היה הזאל הגדול ב'חצר רבותינו נשיאנו'[דרוש מקור].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמוד ק"ז.
- ↑ ראה היכל הבעש"ט גליון י"ט עמ' קל"ו.
- ↑ ראה קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה.
| ישיבות חב"ד קודם תומכי תמימים | ||
|---|---|---|
| ישיבת ליובאוויטש • ישיבת סטרדוב • יושבים • חדרים (אדמו"ר הזקן) • מגן אבות חברון |