חיים יהודה לייב ליטווין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (removed Category:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר הצמח צדק using HotCat) |
מ (הוספת קטגוריה:אישים בסמרגון באמצעות HotCat) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:חיים_ליב_ליטווין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לחותנו, ר' אברהם אבא, עם הוספה בכתב ידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]: {{ציטוטון|פ"ש ידידי חתנו המפולג המפורסם מהו' חיים ליב שי'}}{{הערה|1=כתב יד זה מתוארך לשנת [[תר"כ]]-[[תרכ"ו]], נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=379&hilite= עמוד שסא] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=429&hilite= עמוד תיג].}}]] | [[קובץ:חיים_ליב_ליטווין.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לחותנו, ר' אברהם אבא, עם הוספה בכתב ידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]: {{ציטוטון|פ"ש ידידי חתנו המפולג המפורסם מהו' חיים ליב שי'}}{{הערה|1=כתב יד זה מתוארך לשנת [[תר"כ]]-[[תרכ"ו]], נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=379&hilite= עמוד שסא] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=429&hilite= עמוד תיג].}}]] | ||
הרב '''חיים יהודה לייב ליטווין''' ([[ת"ר]] - [[י"א סיוון]] [[תרס"ג]]) היה [[חסיד חב"ד]] שנטש את דרך ה[[חסידות]], והיה [[רב]] בערים שונות, ביניהם [[ברודי]] ו[[סמרגון]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]], | נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב ישראל ליטווין, ב[[בברויסק]] שב[[רוסיה]]. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את ה[[ש"ס]]. | ||
בשנת [[תרי"ד]] התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה {{מונחון|"דער סאסניצער עילוי"|העילוי מסאָסניץ}}. | |||
באותה תקופה היה מה"[[יושבים]]" אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך ה[[חסידות]], ועבר מסוסניצה ל[[מינסק]]{{הערה|יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.}}. | |||
ב[[מינסק]] החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזבה משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.}}. | |||
לאחר שעזב את [[מינסק]], החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]]. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב [[יוסף שאול נתנזון]], אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם ל[[ראש הישיבה]] במקום. | |||
בשנת [[תרל"ח]] הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "[[שערי דעה]]". | |||
בשנת [[תרמ"ז]] | בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, סבל מקהילת קנאים חסידים{{דרושה הבהרה|מה הכוונה בתואר 'קנאים', בתור שיטה או התנהגות?}} שהציקו לו במקום. בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, ובעקבות אסונות אלו, עזב הרב יהודה חיים לייב את המקום, ואת משרת הרבנות{{הערה|נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל הרב יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.}}. | ||
בשנת [[תרמ"ז]] מונה לרבה של העיר [[סמרגון]], שם הוא התקרב ל[[תנועת המוסר]] והיה מתומכיה, וכמו כן, עמד במקום בראשות ישיבה גדולה. | |||
הרב ליטווין נפטר ב[[י"א סיוון]] [[תרס"ג]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* {{אוצר החכמה||שערי דעה (מהדורה חדשה)|173836|בראש הספר: [[יהושע מונדשיין]], "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב}} | * {{אוצר החכמה||שערי דעה (מהדורה חדשה)|173836|בראש הספר: [[יהושע מונדשיין]], "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ר]] | |||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסמרגון]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:54, 18 ביולי 2024
| רבי חיים יהודה לייב ליטווין | |
|---|---|
| לידה | ת"ר |
| פטירה | י"א סיוון תרס"ג |
| השתייכות | ליטא, חב"ד |
| תפקידים נוספים | מהיושבים בליובאוויטש, רבה של הערים ברודי וסמרגון |
הרב חיים יהודה לייב ליטווין (ת"ר - י"א סיוון תרס"ג) היה חסיד חב"ד שנטש את דרך החסידות, והיה רב בערים שונות, ביניהם ברודי וסמרגון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ת"ר לאביו הרב ישראל ליטווין, בבברויסק שברוסיה. ונדע כגאון, וכבר בגיל 13 סיים את הש"ס.
בשנת תרי"ד התחתן עם מרת פיגא בילא, בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב, מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, והתפרסם בגאונתו וכונה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "דער סאסניצער עילוי".
באותה תקופה היה מה"יושבים" אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוקנט על ידי חסידי חב"ד, ובעקבות כך, עזב את דרך החסידות, ועבר מסוסניצה למינסק[2].
במינסק החל הרב חיים יהודה לייב לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, ועל פי אחת הגרסאות, עזבה משום גט שכתב בניגוד לדעת הרב במקום[3].
לאחר שעזב את מינסק, החל לנדוד בערי גרמניה והונגריה. באחד מנידודיו, פגש אותו רבה של למברג, הרב יוסף שאול נתנזון, אשר התרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה בברודי שימנו אותו לרב, בתור ממלא מקום לרבה הקודם שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, ובברודי מונה הרב ליטווין גם לראש הישיבה במקום.
בשנת תרל"ח הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "שערי דעה".
בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, סבל מקהילת קנאים חסידים[דרושה הבהרה] שהציקו לו במקום. בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, ובעקבות אסונות אלו, עזב הרב יהודה חיים לייב את המקום, ואת משרת הרבנות[4].
בשנת תרמ"ז מונה לרבה של העיר סמרגון, שם הוא התקרב לתנועת המוסר והיה מתומכיה, וכמו כן, עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.
הרב ליטווין נפטר בי"א סיוון תרס"ג.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי דעה (מהדורה חדשה), בראש הספר: יהושע מונדשיין, "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ כתב יד זה מתוארך לשנת תר"כ-תרכ"ו, נדפס באגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק עמוד שסא ועמוד תיג.
- ↑ יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.
- ↑ אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו.
- ↑ נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל הרב יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.