אשר מסטולין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תיקון קישור פנימי)
 
(15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''אשר מסטולין''' ([[תק"כ]] - [[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]) הינו האדמו"ר השלישי ב[[חסידות קרלין]].
{{דמות
|שם=רבי אשר מסטולין
|תאריך לידה=[[תק"כ]]
|תאריך פטירה=[[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]
|תפקידים נוספים=האדמו"ר השלישי ל[[חסידות קרלין]]
}}
רבי '''אשר מסטולין''' ([[תק"כ]] - [[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]]) היה האדמו"ר השלישי ב[[חסידות קרלין]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי [[אהרן מקרלין]] מייסד [[חסידות קרלין]], בשנת [[תקל"ב]] נפטר אביו והוא גדל אצל רבי [[שלמה מקרלין]].
נולד בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי [[אהרן מקרלין]], מייסד [[חסידות קרלין]]. לאחר שבשנת [[תקל"ב]] נפטר אביו, גדל במחיצת רבי [[שלמה מקרלין]].


לאחר פטירת רבי [[שלמה מקרלין]] בשנת [[תקנ"ב]] הוא מונה לאדמו"ר השלישי ל[[חסידות קרלין]], בתחילה הוא התגורר ב[[קרלין]] אולם לאחר מכן עבר לסטולין.
לאחר פטירת רבי [[שלמה מקרלין]] בשנת [[תקנ"ב]], מונה רבי אשר לאדמו"ר השלישי של [[חסידות קרלין]]. בתחילה התגורר ב[[קרלין]], אולם לאחר מכן עבר לסטולין.


עמד בקשרים עם [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע ל"קופת מעות ארץ הקודש"{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, ייסוד כולל וואהלין}}, בשנת [[תקנ"ט]] בעת שנאסר [[אדמו"ר הזקן]] נאסר יחד איתו רבי אשר מסטולין ורבי [[מרדכי מלכוויץ]] ששחררו ב[[נר חמישי של חנוכה]].
עמד בקשרים עם [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע ל"קופת מעות ארץ הקודש"{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, ייסוד כולל וואהלין.}}.


בשנת [[תקנ"ז]] [[התפצלות החסידות (תקנ"ז)|עם פרוץ המחלוקת]] בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]], עמד רבי אשר לצד רבי [[אברהם מקאליסק]]{{הערה|בית רבי, עמ' 120 - 132}}.
בשנת [[תקנ"ז]] עם פרוץ ה[[התייסדות חסידות חב"ד|מחלוקת]] בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, עמד רבי אשר לצד רבי אברהם מקאליסק{{הערה|בית רבי, עמ' 120 - 132.}}.


נפטר ב[[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]].
רבי אשר בלט במיוחד בתפילותיו, ואף רבי [[דוד מסטפין]] התבטא שב[[ביאת משיח]] יתנו לרבי אשר מסטולין לעמוד [[חזן]] בפני {{מונחון|"שבעת הרועים"|אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ובנימין}}{{הערה| אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' קע ועמ' קעב.}}.


רבי [[שלום שכנא]] חותנו של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר פטירת אשתו, שידך אותו [[אדמו"ר הזקן]] עם משפחת רבי אשר מסטולין
רבי אשר נפטר ב[[כ"ו תשרי]] [[תקפ"ז]].
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}
 
כמו כן, לאחר פטירת אשתו של רבי [[שלום שכנא]], הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], שידך אדמו"ר הזקן את רבי שלום עם אחות רבי אשר{{הערה|קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.}}.
==משפחתו==
*בנו, רבי [[אהרן מקרלין (השני)|אהרון]], בנו וממלא מקומו.
*בתו, פערל אשת רבי אהרן יפה מלכוויץ, בנו של רבי [[מרדכי מלכוויץ]].
{{סדרה|הקודם=רבי [[שלמה מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=רבי [[אהרן מקרלין (השני)]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

גרסה אחרונה מ־14:27, 13 בדצמבר 2022

רבי אשר מסטולין
לידה תק"כ
פטירה כ"ו תשרי תקפ"ז
תפקידים נוספים האדמו"ר השלישי לחסידות קרלין

רבי אשר מסטולין (תק"כ - כ"ו תשרי תקפ"ז) היה האדמו"ר השלישי בחסידות קרלין.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תק"כ לאביו רבי אהרן מקרלין, מייסד חסידות קרלין. לאחר שבשנת תקל"ב נפטר אביו, גדל במחיצת רבי שלמה מקרלין.

לאחר פטירת רבי שלמה מקרלין בשנת תקנ"ב, מונה רבי אשר לאדמו"ר השלישי של חסידות קרלין. בתחילה התגורר בקרלין, אולם לאחר מכן עבר לסטולין.

עמד בקשרים עם אדמו"ר הזקן ורבי אברהם מקאליסק בנוגע ל"קופת מעות ארץ הקודש"[1].

בשנת תקנ"ז עם פרוץ המחלוקת בין אדמו"ר הזקן לרבי אברהם מקאליסק, עמד רבי אשר לצד רבי אברהם מקאליסק[2].

רבי אשר בלט במיוחד בתפילותיו, ואף רבי דוד מסטפין התבטא שבביאת משיח יתנו לרבי אשר מסטולין לעמוד חזן בפני
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
"שבעת הרועים"[3].

רבי אשר נפטר בכ"ו תשרי תקפ"ז.

כמו כן, לאחר פטירת אשתו של רבי שלום שכנא, הרבנית דבורה לאה, שידך אדמו"ר הזקן את רבי שלום עם אחות רבי אשר[4].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
רבי שלמה מקרלין
אדמו"רי קרלין
? - ?
הבא:
רבי אהרן מקרלין (השני)

הערות שוליים

  1. תולדות חב"ד בארה"ק, ד, ייסוד כולל וואהלין.
  2. בית רבי, עמ' 120 - 132.
  3. אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' קע ועמ' קעב.
  4. קונטרס צדי"ק למלך חלק ז' עמ' 363.