|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (62 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעבודה}}
| | [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]] |
| {{הפיצול בחב"ד|
| | '''התייסדות חסידות חב"ד''' הינו אירוע היסטורי בו הכירו בשיטת [[אדמו"ר הזקן]] ובחסידיו כחסידות חב"ד. |
| |שם=התפצלות החסידות (תקנ"ז) | |
| |תאריך התחלה=[[תקנ"ז]] | |
| |מייסדי הענפים=רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], [[אדמו"ר הזקן]]
| |
| |אירועים משמעותיים=
| |
| }}
| |
| '''התפצלות החסידות''' הוא מהלך בו התפצלה ה[[חסידות]] בזמן [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ז]], אולם הפיצול בפועל התרחש החל משנת [[תקס"ב]]. הפיצול עצמו החל בעקבות ויכוח של [[אדמו"ר הזקן]] עם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] על [[ספר התניא]]. | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
| {{ציטוט צף|וכל זה היה רק מעשה שטן רח"ל, המבלבל העולם תמיד וכשאר ראה כי לא עלה בידו להסתיר דרך רבינו והילוכו בקודש,על כן יגע ומצא להסית ברבינו חבריו ואוהביו לו מכבר|[[בית רבי]], עמ' 120}}
| | {{ערך מורחב|אדמו"ר הזקן}} |
| | |
| לאחר עליית [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] ל[[ארץ ישראל]], פנה רבי מנחם מענדל ל[[אדמו"ר הזקן]], בבקשה שישמש כמנהיג החסידים ב[[רוסיה]], יחד עם רבי [[ישראל מפולוצק]] ורבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]{{הערה|כמובא במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן אות ז', [[ד' אדר]] [[תקמ"ב]].}}. למרות זאת, סירב [[אדמו"ר הזקן]] לקבל עליו את עול הנשיאות.
| |
| | |
| לרבי מנחם מענדל מויטבסק הצטרף רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], אשר שלח מכתב ל[[אדמו"ר הזקן]], בו הוא מפציר בו להתמנות לנשיא. במכתב זה כתב בין היתר:
| |
| | |
| {{ציטוטון|והנה בענין המעשה רב להם כבוד אהובינו וידידנו ידיד ה' אור יקר כק"ש מו"ה שניאור זלמן נ"י שיחי', מלא כבוד ד' ברוח חכמה ובינה ודעת את ד' להורות להם הדרך, בטחוננו בחסדי ד' ית' שיפתח להם את אוצרו הטוב ביראת ה'}}.
| |
| | |
| לאחר הפצרות רבות קיבל [[אדמו"ר הזקן]] עליו את עול הנשיאות בשנת [[תקמ"ו]]. בשנת [[תקמ"ח]] נפטר [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]], ולאור זאת, רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] החליף אותו בהנהגת החסידים ב[[ארץ ישראל]]. כקודמו, גם רבי אברהם מקאליסק שלח מכתבי עידוד ל[[אדמו"ר הזקן]] וכן תמך בתקנותיו{{הערה|[[בית רבי]], ט"ו, א.}}.
| |
| | |
| [[אדמו"ר הזקן]] היה שולח בחזרה מכתבים לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בו הוא משבחו ומכנהו: {{ציטוטון|יושבי ארה"ק ומלכם בראשם הרב הכהן הגדול מאחיו מו' אברהם שי}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], אגרת כ"ז}}, ולעיתים גם {{ציטוטון|הרב הכהן הגדול מאחיו}}{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], אגרת ל, ל"ג.}}.
| |
| | |
| כמו כן, רבי [[ברוך ממז'יבוז]] התבטא בעת שקיבל את [[ספר התניא]] שזהו "ספר השכל"{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, ח"ג, עמ' 314.}}.
| |
| | |
| ==הפיצולים==
| |
| {{חלונית
| |
| |כותרת = מכתבו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]
| |
| |תוכן =
| |
| {{ציטוטון|וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי}}
| |
| |מקור = אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.
| |
| }}
| |
| ===הפיצול הראשון===
| |
| בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר התניא]] שהיה באותם ימים חידוש עצום. לאחר הוצאת הספר, כתב רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מכתב ל[[אדמו"ר הזקן]]], בו הוא תוקף את ספרו. במכתב העלה טיעון, כי החסידים צריכים להתנהג ב[[יראת שמים]] פשוטה, ואילו סודות התורה אותם חשף [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]], יש להגביל לבני עלייה בלבד.
| |
| | |
| את שיטתו ביסס רבי אברהם על הפסוק: "וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|[[מסכת מכות]], כד,א.}}, עליה כותב במכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]: "מה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה"{{הערה|אגרות בעה"ת אגרת ק}}. בשנת [[תק"ס]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] מכתב לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], בו הוא מתנצל על האיחור בכתיבת על המכתב{{הערה|מפני מאסרו.}}, ומסביר את שיטתו בעניין זה{{הערה|מכתב זה אבד במשך השנים.}}.
| |
| | |
| בעקבות כך, הוציא רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] מכתב בו הוא מתחרט מהביקורת על אדמו"ר הזקן{{הערה|תולדות חב"ד בארה"ק, ד, "וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד"}}.
| |
| ===הפיצול השני===
| |
| רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היה שולח שלוחים ל[[רוסיה]], בכדי שיאספו כסף בשביל יהודי [[ארץ ישראל]]. אותם שלוחים היו מציקים ל[[אדמו"ר הזקן]] רבות, וכאשר היו חוזרים בחזרה לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] היו מלשינים על [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], עמ' 120 - 132}}.
| |
| | |
| אחד מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] שעלה ל[[ארץ ישראל]], הגיע לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בכדי ללמוד אצלו, אולם אותו חסיד לא רווה מרבי אברהם ותכנן לחזור בחזרה ל[[רוסיה]] ל[[אדמו"ר הזקן]]. רבי אברהם שחיבב את אותו חסיד, הזהיר אותו מפני הסכנות שבדרך, אולם אותו חסיד ענה שהוא לא מפחד מפני שהוא חסיד של אדמו"ר הזקן. הדברים עוררו קנאה אצל רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], ובעקבות כך בשנת [[תקס"ב]] יצא נגד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=בית רבי}}.
| |
| | |
| שלוחיו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], הגיעו לרבי [[ברוך ממז'יבוז]], רבי [[מרדכי מלכוויץ]] ורבי [[אשר מסטולין]], ודברו נגד [[אדמו"ר הזקן]]. בעקבות כך, הצטרפו גם הם לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], נגד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=בית רבי}}.
| |
| | |
| רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שלח מכתב לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] בו הוא מסית נגד [[אדמו"ר הזקן]] וטוען שהוא סוטה מדרך [[המגיד ממזריטש]] ו[[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]]{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]] נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}, אך רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שלח מכתב בתגובה בו תומך ב[[אדמו"ר הזקן]], בהמשך הוא אף התבטא ש"כולנו אכלנו מתוך קערה אחת אך {{מונחון|ה"ליטאי"|אדמור הזקן}} לקח את השמנונית ואת העיקר"{{הערה|[[תורת שלום]], [[ספר השיחות]], עמ' 51 - 52.}}.
| |
| | |
| במכתב משנת [[תקס"ה]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]],שהוא לא תלמידו, והוא לא צריך את האישור לכתיבת ספרי חסידות{{הערה|אגרות קודש ל[[אדמו"ר הזקן]], עמ' ק"כ - קכ"ט.}}.
| |
| | |
| ==היחסים בין שני הצדדים==
| |
| בשנת [[תקס"ה]] בעקבות המחלוקת פרש רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] יחד עם רבי [[אשר מסטולין]] ורבי [[מרדכי מלכוויץ]] מ"קופת מעות ארץ הקודש" שבראשה עמד [[אדמו"ר הזקן]], והם הקימו קופה חדשה. רבי [[מרדכי לכוויץ]] מינה אתר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא להיות שני הגבאים הכללים של הקופה.
| |
| | |
| בעקבות ההתפצלות שונה שם הקופה "קופת מעות ארץ הקודש" ל"כולל חב"ד", כאשר הגבאי הראשי הוא ר' יעקב סלימאן.{{הערה|נזכר לראשונה בתפקיד זה באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק מחודש אדר תקמ"ב (1782) (יעקב ברנאי, איגרות חסידים מארץ ישראל, עמ' 93). האזכור האחרון המתוארך משנת תקס"ה (1805), אגרת הקודש עמ' קכח.}}
| |
| | |
| הסכסוך השפיע על חסידי חב"ד בארה"ק והם נאלצו לעבור יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מ[[טבריה]] ל[[צפת]].בעקבות הפיצול כונו חסידי אדמו"ר הזקן, לראשונה בשם "חב"ד".
| |
| ===היחס בין רבי ברוך ממזיבוז לאדמו"ר הזקן===
| |
| {{ציטוט צף|והנה מכל מה שכתבנו מובן, שמחלוקתם לא הייתה פשוטה, כי אם בדברים גבוהים ונעלים ברומו של עולם, וגם בעת מחלוקתם לא הייתה שנאתם שלימה, רק כשנסתעף הדבר לענפים כו' ובפרט לאנשי המון, בא הדבר למחלוקת של זלזול, אך הם בעצמם, גם בעת המחלוקת היו חוששים זה על כבוד חבירו כו'|בית רבי עמ' 132}}
| |
| רבי [[ברוך ממז'יבוז]] בתחילה היה מאוהבי [[אדמו"ר הזקן]], אולם כשאר שמע שהרבנית [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|פריידא]] אומרת [[חסידות]] הוא התנגד לכך נחרצוות, לאחר מכן הוא התפייס בחזרה עם [[אדמו"ר הזקן]], אולם עם התעוררות המחלוקת בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] הוא הצטרף למתנגדים ויצא נגד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בית רבי, כ"א}}.
| |
| | |
| אחד מחסידי רבי [[ברוך ממז'יבוז]] הזכיר פעם את שמו של [[אדמו"ר הזקן]] לא השם "רבי" לפני רבי ברוך, בתגובה תקף רבי ברוך את אותו חסיד ואמר שעונשו גדול מאוד, אותו חסיד התחנן לפני רבי ברוך שיקל בעונשו, אולם רבי ברוך אמר שיפנה ל[[אדמו"ר הזקן]], אותו חסיד הלך ל[[אדמו"ר הזקן]] (ששהה אז ב[[ברדיטשוב]]) וביקש את מחילתו, [[אדמו"ר הזקן]] ענה שהוא לא יכול לבטל את עונשו אולם יקל ממנו את העונש{{הערה|שם=בית רבי}}.
| |
| | |
| רבי [[ברוך ממז'יבוז]] אמר באחת הפעמים שמי שיפגע ב[[אדמו"ר הזקן]] מובטח לו שיהיה לו [[גן עדן]], אחד מחסידיו של רבי סרוך ששמע זאת חיכה להזדמנות בה היה [[אדמו"ר הזקן]] לבדו ואז זרק עליו אבן ופגע בו, [[אדמו"ר הזקן]] בתגובה הביט בו ולפתע החל אותו חסיד לרעוד, החסיד בתחילה סבר זה יעבור לו, אולם לאחר שראה שזה לא קרה הוא רץ לרבי ברוך שירפא אותו, כאשר סיפר החסיד שהוא זרק אבן על [[אדמו"ר הזקן]] כשאר ציווה אותו, השיב לו רבי ברוך: "את אשר הבטחתי אקיים, אולם את מה שקיבלת לא אטול ממך", ואכן החסיד נשאר כל ימיו רועד, כאשר הדבר עבר גם לבניו ונכדיו.{{הערה|שם=אוצר|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]], עמ' 488}} {{הערה|רבי [[זלמן לייב אסטולין]] סיפר שחותנו רבי [[חיים בנימין ברוד]] הכיר את נכדיו של אותו איש ואף ראה אותם רועדים {{הערה|שם=אוצר}}}}
| |
| | |
| רבי [[נחמן מברסלב]] התבטא פעם על רבי ברוך בפני [[אדמו"ר הזקן]] ש"מפטרבורג כבר נפטרתם, מהדוד ברוך עדיין לא"{{הערה|בית רבי, עמ' 191}}
| |
| ===מסע ברדיטשוב===
| |
| {{ערך מורחב|מסע ברדיטשוב}} | |
| בשנת [[תק"ע]] יצא [[אדמו"ר הזקן]] למסע שנועד בין השאר בשביל לבקר אצל רבי ברוך ולהתפייס איתו{{הערה|'שבחי הרב' עמ' 31; אגרות קודש (עמ' קטו)}}, במהלך המסע הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לבקר אצל רבי [[נחמן מברסלב]] שכל אותו הזמן ניסה לגשר בין שני הצדדים.
| |
| | |
| בחודש [[אדר]] הגיע [[אדמו"ר הזקן]] לרבי ברוך והחל לדברו בעניין המחלוקת, בפגישה הוכיח אותו [[אדמו"ר הזקן]] על היותו כפי טובה, שהוא נסאר פעמיים רק בשביל סבו [[הבעש"ט]] למרות שהיה יכול להפיל האשמה עליו שהרי הוא נכדו, בהמשך שאל אותו ר' ברוך שזה לא לכבודו שהוא ינדוד בין עיירות ויאסוף כסף ל[[פדיון שוביים]] ולעניים, רבי ברוך בתגובה השיב שמה אכפת לכם מאותם אנשים. בהמשך השיחה הבהיר לו [[אדמו"ר הזקן]] שכל הדברים שאמרו עליו לפניו הם [[לשון הרע]]{{הערה|אגרות קודש עמ' קמא - קמב.}}.
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
