כלב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''כלב''' הוא [[בהמה]] טמאה שמשמשת בחסידות משל לחוצפה ועזות מצד הסטרא אחרא.
+{{מפנה|כלב}}
+[[קובץ:כלב1.jpg|ממוזער|כלב]]
+'''כלב''' הוא חיה (או [[בהמה]]{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בהמה]]}}) טמאה שמשמשת בחסידות משל לחוצפה ועזות מצד הסטרא אחרא.
 בזמר [[בני היכלא]] שחיבר [[האריז"ל]] נמשלים הקליפות לכלבים - "לבר נפקין ולא עלין הני כלבין דחציפין". כמו כן בזוהר הקדוש נמשלים אנשים שמשוקעים בתאוות המשגל לכלבים "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"{{הערה|מובא בראשית חכמה שער הקדושה פרק טו}}.
-כלב הוא הדבר הכי טוב שקרה לאנושות אם תגידו משהו אחר אז אתם תישנו ולא תקומו כי כלב זה נפלא וגם חמוד דורי הוא כלב גוי
+==== כולו לב ====
+זה קשור למה שמובא בספרים הקדושים{{הערה|מאורי אור, ערך כלב.}} ש"כלב" הוא מלשון "כולו לב". הפירוש בזה הוא, שטבע האדם בתולדתו וטבע יצירתו שה[[מוח]] שליט על ה[[לב]], ואדם שהוא בבחינת כלב הוא בקצה ההפכי. שלא רק שהלב שליט על המוח, אלא יתירה מזו שהוא '''כולו''' לב. ולכן כל ענינו הוא למלאות תאות לבו. שזה מסמל את האדם בדרגא הכי תחתונה שכמו כלב שאינו עובד את המלך ורצונו הוא שיושפע לו יותר ויותר גשמיות{{הערה|ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א, סה"מ מלוקט ח"ג, תו"מ התוועדויות חס"ד ע' 43.}}.
-כשהיו ישראל זכאים היה ה[[אש]] של מעלה רובץ על ה[[מזבח]] כארי, ור"ל שבא מ[[עולם היצירה]] [[מט"ט]], וכשלא היו זכאים היה רובץ ככלב, ר"ל שבא מלמטה מ[[עולם העשייה]] ששם שולט [[שם ב"ן]] [[גימטריא]] כלב שהוא כלב דקדושה, והכלבים אומרים בשירתם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו כי הם מעולם העשייה.
+==== בהמה ====
+ב[[משנה]], נחלקו ה[[תנאים]] האם הכלב משתייך לבהמה או לחיה: {{ציטוטון|כלב, מין חיה. רבי מאיר אומר, מין בהמה}}{{הערה|משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ו'}}.
+כלב הוא ב[[גימטריא]] בהמה, ולפעמים לשון "בהמה" בפסוק הכוונה לכלב, כמו למשל הכתוב נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, ומפרש הראב"ד "בהמה זו הכלב כי בהמה בגימ' כלב, והקב"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס הכלבים, ולפיכך ברא לו הקב"ה הסגולה זו כל מה שאוכל שוהא במיעיו ג' ימים ואחר כך מתעכל, וזש"ה נותן לבהמה לחמה"{{הערה|פירוש הראב"ד לספר יצירה - הקדמה}}.
+==שרשה בקדושה==
+כשהיו ישראל זכאים היה ה[[אש]] של מעלה רובץ על ה[[מזבח העולה|מזבח]] כארי, ור"ל שבא מ[[עולם היצירה]] [[מט"ט]], וכשלא היו זכאים היה רובץ ככלב, ר"ל שבא מלמטה מ[[עולם העשייה]] ששם שולט [[שם ב"ן]] [[גימטריא]] כלב שהוא כלב דקדושה, והכלבים אומרים{{הערה|[[פרק שירה]].}} בשירתם בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו כי הם מעולם העשייה.
 ובזה העולם שולט החיים והמות, החיים בא מ[[אליהו]] בגי' ב"ן שנמצא בעולם העשייה ונכרת עמו ברית החיים והשלום, וכשאליהו בא לעיר כלבים שוחקים, והמות בא מצד ה[[רע]] שגובר בזה העולם, שאז תסתלק הקדושה וכלבים בוכים, כי אז שולטים כלבים רעים עזי נפש לא ידעו שבעה מצד הסטרא אחרא{{הערה|מלבים על שמות פרשת תרומה - סדר רמזי המשכן}}.
@@ שורה 13: / שורה 23: @@
 כמו כן נמשל האדם החושב רק על טובתו ותענוגיו במקום על צער השכינה לכלב הצועק הב הב{{הערה|1=[
 אל תעש תפילתך קבע, ר"ל אל יתפלל אדם על עסקי צרכיו <לבד>, רק יתפלל תמיד בשביל השכינה שתגאל מהגלות. וז"ש אלא רחמים ותחנונים, ר"ל שיתפלל תמיד לפני המקום, כלומר עבור השכינה הנקרא מקום כנודע. [וכן הזהר קורא אותן המתפללין בשביל עצמן ולא בשביל השכינה (וקוראן) כלבים עזי נפש הצועקים הב הב]. כתר שם טוב בשם הזוה"ק]}}.
-{{הערות שוליים|}}
+== שכר הכלב ==
+נאמר בתורה{{הערה|שמות כב, ל.}} שבשר טרפה "לכלב תשליכון אותו" - מותא לתת בשר טרפה גם לגוי כי היא מותרת בהנאה, אך התורה מפרטת לתת לכלב כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ומכיון שב[[יציאת מצרים]] נאמר{{הערה|שמות יא, ז.}} "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"{{הערה|הרבי מסביר שבדרך כלל הכלב חורץ באמצע הלילה, היו פעם אומרים לא לפחד כי הכלב נובח על הלבנה, ולא עליך), והחידוש הוא שאפילו אז ב[[מכת בכורות]] לא נבחו הכלבים (שיחו"ק [החדש]{{מקור}}).}} לכן אמר הקב"ה תנו לכלב את שכרו{{הערה|רש"י על הפסוק ממכילתא.}}.
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:בעלי חיים]]