שמואל יהודה ויינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "וינפלד" ב־"ויינפלד") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (קטגוריה, עדכון לפי ספר החסידים) |
||
| (40 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבויינפלד.png|ממוזער|220px|הרב שמואל יהודה ויינפלד]] | [[קובץ:הרבויינפלד.png|ממוזער|220px|הרב שמואל יהודה ויינפלד]] | ||
[[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל | [[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל וינפלד אצל [[הרבי]]]] | ||
הרב '''שמואל יהודה הלוי | הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[ה'תרצ"ז]]) הוא מזקני וחשובי חסידי חב"ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל הפירוש '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם | [[קובץ:עקיבא פרידמן ושמואל ויינפלד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ויינפלד בצעירותו (מימין)]] | ||
נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו הרב יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים. | |||
בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. | בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. למד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים ובשנת [[ה'תשי"ג]] עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים. | ||
בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]], בתפקידו כמנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו"חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן. | |||
בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש. | בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש. | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
===שי למורא=== | ===שי למורא=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}} | ||
לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול ויינפלד]] מנהל "אשכול", התפצלה | לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול ויינפלד]] מנהל הוצאת ספרים "אשכול", התפצלה הוצאת הספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא". | ||
בשנת [[ה'תשכ"א]] בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם | בשנת [[ה'תשכ"א]] לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן. | ||
בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב | בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב וינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב וינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים. | ||
ב[[יחידות]] של הרב | ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}. | ||
בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב | בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם}}. | ||
כאשר הוציא הרב | כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר. | ||
הרב | הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[דוד יואל ויינפלד]] - משפיע באלעד | |||
*הרב דוד יואל | *בנו, הרב [[צבי מאיר ויינפלד]] - גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים | ||
*הרב [[צבי מאיר ויינפלד]] | *בנו, הרב [[קלמן ויינפלד]] - רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר הנהלת [[כשרות OK]] | ||
*הרב [[קלמן ויינפלד]] רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר | *בנו, הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי בית כנסת חב"ד ברחוב זוועהיל ב[[ביתר עילית]] | ||
*הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי | *בנו, הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד | ||
*הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד | *בנו, הרב [[שלמה חיים ויינפלד]] יו"ר הנהלת וועד הכשרות העולמי [[OK]] | ||
*הרב [[שלמה חיים ויינפלד]] | *בתו מרת חווה, רעיית הרב אהרן דוד דושינסקי | ||
*בתו מרת חנה, רעיית הרב מרדכי ביכלר | |||
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[שמעון אייזנבך]] - אילת | |||
*הרב אהרן דוד דושינסקי | *בתו מרת מירה, רעיית ר' בנימין גולובנציץ | ||
*הרב מרדכי ביכלר | *בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] - שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים | ||
*הרב [[שמעון אייזנבך]] | *בתו מרת שרה, רעיית הרב [[יצחק קורץ]] - שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים. | ||
* | {{הערות שוליים}} | ||
*הרב ישראל ליפסקר | |||
*הרב [[יצחק קורץ]] | |||
{{מיון רגיל:ויינפלד, שמואל יהודה}} | {{מיון רגיל:ויינפלד, שמואל יהודה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]] | [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:31, 1 בספטמבר 2024
הרב שמואל יהודה הלוי וינפלד (יליד ה'תרצ"ז) הוא מזקני וחשובי חסידי חב"ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל הפירוש 'שי למורא'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת ה'תרצ"ז לאביו הרב יעקב שאול ויינפלד בעיר ירושלים, מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ בה'תרצ"ה מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים.
בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של תניא בבית חב"ד במאה שערים ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. למד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים ובשנת ה'תשי"ג עבר ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים.
בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת, בתפקידו כמנהל צעירי אגודת חב"ד בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו"חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן.
בשנת תשט"ז התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.
שי למורא[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שי למורא |
לאחר פטירת אביו הרב יעקב שאול ויינפלד מנהל הוצאת ספרים "אשכול", התפצלה הוצאת הספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא".
בשנת ה'תשכ"א לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על התורה בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן.
בשנת ה'תשל"ב הגיע הרב וינפלד אל הרבי לרגל יום הבהיר י"א ניסן, יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ההתוועדות הכריז הרבי על הקמת ע"א מוסדות חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב וינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים.
ביחידות של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת תש"מ בירך אותו הרבי: "אלף פעמים ככה".
בשנת ה'תשל"ד שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" [1].
כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח בי"ג בניסן ה'תנש"א צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר.
הרב וינפלד זכה להוציא לאור תניא בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב דוד יואל ויינפלד - משפיע באלעד
- בנו, הרב צבי מאיר ויינפלד - גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים
- בנו, הרב קלמן ויינפלד - רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר הנהלת כשרות OK
- בנו, הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי בית כנסת חב"ד ברחוב זוועהיל בביתר עילית
- בנו, הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד
- בנו, הרב שלמה חיים ויינפלד יו"ר הנהלת וועד הכשרות העולמי OK
- בתו מרת חווה, רעיית הרב אהרן דוד דושינסקי
- בתו מרת חנה, רעיית הרב מרדכי ביכלר
- בתו מרת לאה, רעיית הרב שמעון אייזנבך - אילת
- בתו מרת מירה, רעיית ר' בנימין גולובנציץ
- בתו מרת אסתר, רעיית הרב ישראל ליפסקר - שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים
- בתו מרת שרה, רעיית הרב יצחק קורץ - שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.
הערות שוליים
- ↑ על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם