משתמש:חיים נהר/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ערכים לטיפול דחוף: פסקה חדשה) |
|||
| (50 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== | ==טיפולים== | ||
* | *חלק קטן מתרומותי הראשונות נרשמו בטעות על כתובת איי פי זו [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=66.176.227.11 66.176.227.11]. | ||
* | *להוספה ל[[פורטל:ניגוני חב"ד]], בסיום המלאכה - רשימת ניגונים ע"פ קטגוריה של מקומות: [[ניגוני קלימוביץ']] | [[ניגוני ניקולייב]] | [[ניגוני פולין]] | [[ניגוני נעוול]]. ניגונים ע"פ בעלי מנגנים: [[שמריהו פלדמן]] | [[איסר דער חזן]] | [[יחיאל הלפרין]] | [[שניאור זלמן לוין]] | [[שמעון לייב גרינברג]]. | ||
* | *[[פורטל:תורת החסידות]] - מיזם זה כולל סיווג הערכים לקטגוריות מתאימות, בניית פורטל מקיף, איחוד ערכים כפולים, הפניות, שיפור, שיכתוב ושיכלול ערכים קיימים. | ||
* | *איחוד הערכים [[אוצר חידושים בש"ס]] ו[[רשימות הרבי על פרק שנים אוחזין]], על פי [[שיחת משתמש:שלום#ספרי רבותינו נשיאינו בנגלה]]. | ||
== | ==[[:קטגוריה:ספר התניא|פרוייקט תניא]] (מושהה עד לסיום פרוייקט ימי חב"ד ופרשות השבוע)== | ||
א. יצירת תבנית לכל אחד מפרקי התניא. ב. יצירת כלי ניווט בין כל חלקי התניא. ג. סיכום כל פרקי התניא. ד. הקדמה קצרה לכל פרק. ה. צילום התניא. ו. קישורים פנימיים וחיצונים | |||
א. יצירת תבנית לכל אחד מפרקי התניא. | |||
ב. יצירת כלי ניווט בין כל חלקי התניא. | |||
ג. סיכום כל פרקי התניא. | |||
ד. הקדמה קצרה לכל פרק. | |||
ה. צילום התניא. | |||
ו. קישורים פנימיים וחיצונים | |||
==הקדמה וסיכום פרקי התניא== | ==הקדמה וסיכום פרקי התניא== | ||
| שורה 124: | שורה 54: | ||
הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות. | הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
__NEWSECTIONLINK__ | __NEWSECTIONLINK__ | ||
גרסה אחרונה מ־18:41, 19 בדצמבר 2010
טיפולים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלק קטן מתרומותי הראשונות נרשמו בטעות על כתובת איי פי זו 66.176.227.11.
- להוספה לפורטל:ניגוני חב"ד, בסיום המלאכה - רשימת ניגונים ע"פ קטגוריה של מקומות: ניגוני קלימוביץ' | ניגוני ניקולייב | ניגוני פולין | ניגוני נעוול. ניגונים ע"פ בעלי מנגנים: שמריהו פלדמן | איסר דער חזן | יחיאל הלפרין | שניאור זלמן לוין | שמעון לייב גרינברג.
- פורטל:תורת החסידות - מיזם זה כולל סיווג הערכים לקטגוריות מתאימות, בניית פורטל מקיף, איחוד ערכים כפולים, הפניות, שיפור, שיכתוב ושיכלול ערכים קיימים.
- איחוד הערכים אוצר חידושים בש"ס ורשימות הרבי על פרק שנים אוחזין, על פי שיחת משתמש:שלום#ספרי רבותינו נשיאינו בנגלה.
פרוייקט תניא (מושהה עד לסיום פרוייקט ימי חב"ד ופרשות השבוע)[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. יצירת תבנית לכל אחד מפרקי התניא. ב. יצירת כלי ניווט בין כל חלקי התניא. ג. סיכום כל פרקי התניא. ד. הקדמה קצרה לכל פרק. ה. צילום התניא. ו. קישורים פנימיים וחיצונים
הקדמה וסיכום פרקי התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק??? הוא הפרק ה?? בחלקו הראשון של ספר התניא
פרק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמות - לכל איש ישראל יש שתי נשמות
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא[1] כותבת שמשביעים את הנשמה "תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". אימרה זו סותרת את המשנה[2] בה נאמר "ואל תהי רשע בפני עצמך"[3]. וגם קשה, שהרי אם יחזיק עצמו לרשע, כיצד יוכל לעבוד את ה' בשמחה[4].
בכדי להבין זאת, יש להקדים שמצינו בגמרא חמישה חלוקות; צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו[5], רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. בינוני במשמעות שחצי ממעשיו הם עבירות וחצי מצוות, הוא רק לעניין שכר ועונש, היינו שם מושאל. אבל התואר בינוני בהגדרתו האמיתית הוא אחד שאין לו שום עבירה[6].
ביאור העניין על פי מה שכתב ר' חיים ויטאל שלכל איש מישראל, צדיק ורשע, יש שתי נשמות וכמו שכתוב "ונשמות אני עשיתי": נפש בהמית - מקורה מקליפת נוגה המעורבת טוב ורע וממנה באות ארבעה מידות-יסוד רעות. מנפש זו גם באה אצל יהודי מידות טובות שבטבע תולדתו, מה שאין כן נפש הגוי שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי.
פרק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנפש האלוקית היא חלק אלוקה ממעל
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנפש השנית שיש לכל אחד מישראל היא הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוקי ממעל ממש", שהרי על עם ישראל נאמר "בני בכורי ישראל" ובן הרי נמשך ממוח האב, נמצא, שישראל נמשכו ממחשבתו וחכמתו יתברך, שהוא וחכמתו אחד. אמנם יש חילוקי מדרגות בנשמות, אך כולם מקורם ושורשם ממוח העליון. כמו למשל, בן, שאפילו ציפורני הרגליים שלו נמשכו ממוח אביו, ככה "ממש כביכול" בנשמות ישראל. וגם עמי הארץ יונקים באמצעות הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדור.
ומה שכתוב בזהר[דרוש מקור] שעיקר קדושת הולד הוא תלוי בהתקדשות בשעת תשמיש, היינו הלבוש לנשמת בנו, אבל הנשמה עצמה לא תלויה בזה ולפעמים נשמה של אדם גבוה יורד להיות בנו של אדם נבזה ושפל.
פרק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשר
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה (נר"ן) כלולה מעשר מידות שהם כנגד עשר ספירות עליונות. עשרה אלו חלוקים לשנים; שכל - חכמה, בינה ודעת (חב"ד) ומידות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות (חג"ת נהי"מ).
החכמה היא כוח המשכיל בנפש, זו שדרכה נכנסים ההברקות לראש. ההתבוננות בהברקות אלו, בכוח הבינה. חכמה ובינה נקראות "אב ואם" שמולידות את המידות - רגשות.
ההתקשרות אל הדבר, בתקיעת הדעת בחוזק ובהתמדה, זו היא הדעת הכוללת את החסד (אהבה) והגבורה (יראה) שנולדים מהתבוננות זו. שאר המידות הן הסתעפויות מאהבה ויראה.
פרק ד'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לבושים
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לעשרה כוחות המאפיינים כל נפש אלוקית, ישנם שלושה לבושים בהם מתלבשת הנפש האלוקית; מחשבה, דיבור ומעשה. כאשר אדם לומד בפרד"ס התורה הרי כוחות השכל מלובשים בלבוש ה"מחשבה". וכשהוא עוסק בדברי תורה ומקיים את המצוות, אזי מידותיו מלובשים בלבושי ה"דיבור" ו"מעשה". כיון שאהבה (ספירת החסד) היא שורש לכל מצוות עשה ויראה (ספירת הגבורה) היא שורש לכל מצוות לא תעשה.
לבושים אלו, למרות שבדרך כלל הלבוש הינו טפל למלובש, בכל זאת לבושי הנפש גבהה וגדלה מעלתם על הנפש עצמה. זאת כיון שהתורה, שהיא רצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא - אחד הם. שהרי אצל הקב"ה, חוכמתו, החכמה והמושא הנחכם - דבר אחד הם ("הוא המדע, הוא היודע והוא הידוע"[7]). ובהיות שכך האפשרות היחידה שלנו "לתפוס" את הקב"ה הוא, כפי שהוא עצמו החליט - רק באמצעות האור שבתורה ומצוות.
ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא[דרוש מקור]", שבעולם הבא נהנים מזיו אורו יתברך ובעולם הזה, על ידי התורה והמצוות, כאמור, תופסים במהותו ועצמותו ממש.
פרק ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ומזון
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות.