חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
"חיים שניאור זלמן איטקין" היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], סוחר, תושב ה[[עיירה]] [[נעוול]].
'''חיים שניאור זלמן איטקין''' היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], סוחר, תושב ה[[עיירה]] [[נעוול]].
 
==תולדות חיים==
נולד בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דער מלמד" ואימו קריינא איטקין. היה נשוי לשיינא בת ר' חיים משה רכמן.
נולד בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דער מלמד" ואימו קריינא איטקין. היה נשוי לשיינא בת ר' חיים משה רכמן.


===הסתלקותו===
ביום [[כ"ט באדר]] [[ה'תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,
היה זה ביום שישי ערב שבת כ"ט [[אדר]] [[תר"פ]] בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית,
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן [[תר"פ]].  
הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן [[תר"פ]].  



גרסה אחרונה מ־17:06, 14 בדצמבר 2020

חיים שניאור זלמן איטקין היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב, סוחר, תושב העיירה נעוול.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתרמ"ד לאביו ר' פנחס זאב וואלף המכונה "וועלוועל דער מלמד" ואימו קריינא איטקין. היה נשוי לשיינא בת ר' חיים משה רכמן.

ביום כ"ט באדר ה'תר"פ בעת חזרתו לעיר נעוועל עם עגלה מלא סחורות, קפצו עליו שודדים ושדדו לו הכל, אחרי זה איימו לרצוח אותו כשהוא יגיע לבית, הוא רץ מהר הבייתה ואמר לאשתו לקבל שבת מוקדם, הדליקו נרות וערכו שלחן באותו לילה הוא לא קם, הוא היה בן 36, ונפטר בראש חודש ניסן תר"פ.

הלוויתו נערכה במוצאי שבת, באותו לילה אשתו חלמה שהוא בא אליה ומבקש את הקפוטה שלו והיא שואלת אותו למה, אז הוא אומר לה שהייתי בשמים זמן קצר מאד וראיתי הרבה נשמות רצים למקום אחד, וכששאל אותם לאן הם רצים הם אמרו לו שהרבי הרש"ב מגיע. למחרת היא שאלה להחסידים הזקנים בנעוועל לפשר החלום והם לא ידעו מה לענות לה. לאחרי כמה שבועות נודע שהרבי הרש"ב הסתלק באותו מוצאי שבת ב' ניסן תר"פ, ובגלל שהיה זמן של מלחמות נודע רק לאחרי כמה זמן.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' חיים שניאור זלמן נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.