משתמש:ערנסקייט/א"ת ב"ש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הוצאת קטגוריה ממרחב אישי) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:את-בש.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח א"ת ב"ש]] | [[קובץ:את-בש.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח א"ת ב"ש]] | ||
א"ת ב"ש הנה שיטת לימוד. בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- [[א]]', שווה לאות הראשונה מהסוף- [[ת]]' וכן הלאה). | א"ת ב"ש הנה שיטת לימוד. בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- [[א]]', שווה לאות הראשונה מהסוף- [[ת]]' וכן הלאה). | ||
==שימושים== | ==שימושים== | ||
אנו מוצאים שימוש ב'''א"ת ב"ש''' כבר ב[[ספר נביאים]], על פי [[חז"ל]]. [[ירמיהו הנביא]] כתב: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית}} ומסבירה ה[[ברייתא]] של ל"ב מידות שה[[תורה]] נדרשת בהם {{מקור|מידה כ"ט | אנו מוצאים שימוש ב'''א"ת ב"ש''' כבר ב[[ספר נביאים]], על פי [[חז"ל]]. [[ירמיהו הנביא]] כתב: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית}} ומסבירה ה[[ברייתא]] של ל"ב מידות שה[[תורה]] נדרשת בהם {{מקור|מידה כ"ט}} כי "לב קמי" ב'''א"ת ב"ש''' הוא "כשדים" (בבליים). במקומות אחרים ירמיהו אומר "ששך" ושם כותבים מס' מפרשים מפרשים כי "ששך" היא "[[בבל]]" ב'''א"ת ב"ש'''. | ||
ב[[ספר דניאל]] מסופר על [[בלטשצאר]] מלך [[בבל]] שערך משתה, ובמשתה כתב מלאך על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב כי {{ציטוטון|וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא}} (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב). ב[[גמרא]] מסביר [[רב]] מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר- הצופן נכתב ב'''א"ת ב"ש'''. | ב[[ספר דניאל]] מסופר על [[בלטשצאר]] מלך [[בבל]] שערך משתה, ובמשתה כתב מלאך על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב כי {{ציטוטון|וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא}} (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב). ב[[גמרא]] מסביר [[רב]] מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר- הצופן נכתב ב'''א"ת ב"ש'''. | ||
גרסה אחרונה מ־05:21, 15 בפברואר 2021
א"ת ב"ש הנה שיטת לימוד. בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- א', שווה לאות הראשונה מהסוף- ת' וכן הלאה).
שימושים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אנו מוצאים שימוש בא"ת ב"ש כבר בספר נביאים, על פי חז"ל. ירמיהו הנביא כתב: "הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית" ומסבירה הברייתא של ל"ב מידות שהתורה נדרשת בהם [דרוש מקור: מידה כ"ט] כי "לב קמי" בא"ת ב"ש הוא "כשדים" (בבליים). במקומות אחרים ירמיהו אומר "ששך" ושם כותבים מס' מפרשים מפרשים כי "ששך" היא "בבל" בא"ת ב"ש.
בספר דניאל מסופר על בלטשצאר מלך בבל שערך משתה, ובמשתה כתב מלאך על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב כי "וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא" (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב). בגמרא מסביר רב מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר- הצופן נכתב בא"ת ב"ש.
חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא דורשת את צירופי הא"ת ב"ש לענין שכר הרשעים ועונש הצדיקים:
"א"ת ב"ש - אותי תעב, אתאוה לו? ב"ש - בי לא חשק, שמי יחול עליו? ג"ר - גופו טימא, ארחם עליו? ד"ק - דלתותי נעל, קרניו לא אגדע? עד כאן מדת רשעים; אבל מדת צדיקים: א"ת ב"ש - אם אתה בוש, ג"ר ד"ק - אם אתה עושה כן גור בדוק, ה"ץ ו"ף - חציצה הוי בינך לאף, ז"ע ח"ס ט"ן - ואין אתה מזדעזע מן השטן, י"ם כ"ל - אמר שר של גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לים כל! אמר הקדוש ברוך הוא: אח"ס בט"ע גי"ף - אני חס עליהם מפני שבעטו בגי"ף (בניאוף. רש"י), דכ"ץ - דכים הם, כנים הם, צדיקים הם, הל"ק - אין לך חלק בהן, ומרז"ן ש"ת - אמר גיהנם לפניו: רבונו של עולם, מרי, זניני מזרעו של שת! אמר לו: א"ל ב"ם, ג"ן ד"ס, להיכן אוליכן - לגן הדס, ה"ע ו"ף - אמר גיהנם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, עיף אנכי, ז"ץ ח"ק - הללו זרעו של יצחק, ט"ר י"ש כ"ת - טר, יש לי כיתות כיתות של נכרים שאני נותן לך"
ראשונים ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רמז ידוע שנתנו הראשונים על פי הא"ת ב"ש הוא סימן לזכירת הימים בשבוע בהם יחולו מועדי השנה על פי ימי חג הפסח:
א' (היום בשבוע בו חל יום א' של חג הפסח) = ת' (היום בשבוע בו יחול תשעה באב)
ב' (היום בשבוע בו יחול יום ב' של חג הפסח) = ש' (היום בשבוע בו יחול חג השבועות)
ג' (היום בשבוע בו יחול יום ג' של חג הפסח) = ר' (היום בשבוע בו יחול ראש השנה שאחריו וכן סוכות ושמיני עצרת)
ד' (היום בשבוע בו יחול יום ד' של חג הפסח) = ק' (קריאת התורה- היום בשבוע בו יחול בחו"ל שמחת תורה, בארץ ישראל: אסרו חג)
ה' (היום בשבוע בו יחול יום ה' של חג הפסח) = צ' (צום- היום בשבוע בו יחול יום הכיפורים וכן צום גדליה)
ו' (היום בשבוע בו יחול יום ו' של חג הפסח) = פ' (היום בשבוע בו חל פורים שעבר)