משתמש:שמואל חיים/תמונת אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←רקע) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== מציאת הציור == | == מציאת הציור == | ||
[[קובץ:Boris schatz - 001.jpg|ממוזער|[[בוריס שץ]] הצייר שצייר את תמונתו של אדמו"ר הזקן בשנת [[תרמ"ח]]]] | [[קובץ:-Boris schatz - 001.jpg|ממוזער|[[בוריס שץ]] הצייר שצייר את תמונתו של אדמו"ר הזקן בשנת [[תרמ"ח]]]] | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]], נהג לנסוע פעמים רבות ל[[פטרבורג]]. בשנת [[תרט"ו]] בעת ביקורו ב[[פטרבורג]] הוא התארח אצל הגרף טישקעוויץ, ושם הבחין בציור, על אותו ציור היה רשום:"זלמן בארוחאוויץ איז לאזני""{{הערה|שמו של [[אדמו"ר הזקן]]}}, כמו כן היה רשום שמו של הצייר, גלאוואטשעווסקע. שם העיר בה צויר הציור היה [[פטרבורג]], והשנה הייתה [[תקנ"ט]], [[אדמו"ר המהר"ש]] חשב שזהו הציור של [[אדמו"ר הזקן]], ולאחר שחזר ל[[ליובאוויטש]] סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] - נכדו של רבי שנאור זלמן. בשנת [[תרי"ט]] ניסה אדמו"ר הצמח צדק לקנות את הציור אולם ניסיון הקניה לא צלח, רק בשנת [[תרכ"ב]] הצליח [[אדמו"ר המהר"ש]] להשאיל את הציור למשך שבועיים והוא הביא אותו לביתו של אדמו"ר הצמח צדק ב[[ליובאוויטש|ליובאוויטש]]. | |||
במשך שבועיים שהה את הציור בחדרו של הצמח צדק שב[[ליובאוויטש]], ולאחר שבועיים חזר בציור בחזרה לגרף. בזמן שהציור היה אצל הצמח צדק, הוא לא הוכרה התבטאות של הצמח צדק על התמונה אם היא אכן תמונתו של אדמו"ר הזקן או לא, אולם בשנים [[תרכ"ד]] - [[תרכ"ה]] העיד חסיד שמע את הצמח צדק אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". | |||
במשך שבועיים שהה את הציור בחדרו של הצמח צדק שב[[ליובאוויטש]], ולאחר שבועיים חזר בציור בחזרה לגרף. בזמן שהציור היה אצל הצמח צדק, הוא לא הוכרה התבטאות של הצמח צדק על התמונה אם היא אכן תמונתו של אדמו"ר הזקן או לא, אולם בשנים [[תרכ"ד]] - [[תרכ"ה]] העיד חסיד שמע את הצמח צדק אומר לבנו [[ | |||
== מציאת הציור ע"י רבי שמריהו שניאורסון == | == מציאת הציור ע"י רבי שמריהו שניאורסון == | ||
| שורה 36: | שורה 35: | ||
}} | }} | ||
[[רבי שמריהו שניאורסון]] {{הערה|בן רבי לוי יצחק שניאורסון מצאצאי אדמו"ר הזקן}} מהעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], פגש בשנת [[תרמ"ח]] ( | [[רבי שמריהו שניאורסון]] {{הערה|בן רבי לוי יצחק שניאורסון מצאצאי אדמו"ר הזקן}} מהעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], פגש בשנת [[תרמ"ח]] (1988) את הצייר בוריס (זלמן) שץ, בוריס שץ סיפר לו, על כך שהוא היה אצל גרף פולני אחד, והוא ראה אצלו תמונה של יהודי אחד, ועליה כתוב "הרב זלמן בן ברוך מלאדי,1798" לשאלתו ענה לו שזה רב יהודי מפורסם, רבי שמריהו ששמע על כך חשב שזה תמונתו של אדמו"ר הזקן, וביקש מהצייר בוריס שץ שיצייר לו את אותו ציור שאותו ראה, ואותו ציור התפרסם ברבים כתמונתו של אדמו"ר הזקן. | ||
לאחר פרסום הציור העידו כמה וכמה חסידים שזכו לראות את אדמו"ר הזקן שככה הוא היה נראה, וכן על סמך השמועה שרבי חיים אברהם (בנו של האדמו"ר הזקן) היה דומה לאביו, והציור היה דומה לרבי חיים אברהם. ראיה נוספת היא מהסיפור על מחלה שהיתה באפו של האדמו"ר הזקן, ושמזמן לזמן נפלו ממנו פיסות בשר, ובציור באמת היה שקע{{הערה|שנוצר מנשירת פיסות בשר מאפו}} באפו. | לאחר פרסום הציור העידו כמה וכמה חסידים שזכו לראות את אדמו"ר הזקן שככה הוא היה נראה, וכן על סמך השמועה שרבי חיים אברהם (בנו של האדמו"ר הזקן) היה דומה לאביו, והציור היה דומה לרבי חיים אברהם. ראיה נוספת היא מהסיפור על מחלה שהיתה באפו של האדמו"ר הזקן, ושמזמן לזמן נפלו ממנו פיסות בשר, ובציור באמת היה שקע{{הערה|שנוצר מנשירת פיסות בשר מאפו}} באפו. | ||
=== הסכמות הרבנים === | === הסכמות הרבנים === | ||
לציור זה קיבל רבי שמריהו שניאורסון מכתב מגאב"ד ורשה | לציור זה קיבל רבי שמריהו שניאורסון מכתב מגאב"ד ורשה רבי שמואל זנוויל קלפפיש שזהו באמת ציורו של אדמו"ר הזקן:{{ציטוטון|בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא תחת ידו תמונת הרב הגאון קדוש עליון נזר ישראל ותפארתו נודע שמו בשערים מרנא ורבנא הררש"ז זצוקללה"ה הנקרא בשם הרב מלאדי זיע"א בעהמ"ח [[ספר התניא]] והשו"ע וס' [[לקוטי תורה]] ותורה אור}} וכן מ[[חסידות קאפוסט|האדמו"ר מקאפוסט]] , קרוב משפחתו של האדמו"ר הזקן. קיבל שני מכתבי הסכמה שבהם הוא מעודד אותו להדפיס ואף מבקש לקנות ממנו את התמונה.{{הערה|שני המכתבים:א.{{ציטוטון|מכתבו קבלתי לנכון. והנני להשיבו שודאי טוב הדבר להדפיס תמונת [[אדמו"ר הזקן]] זיע"א. רק שישיג מעל' הסכמות ואזהרות מרבני זמניננו על השגת גבול כו'. כי אחרי שיתפזר התמונה על המדינה יוכלו אחרים גם כן להדפיס, ע"כ נצרך שיהיה מעל' בטוח מהשגת גבול. וכשיודפס ישלח לי ג' או ד' תמונות ואשלם לו במיטב כסף אי"ה. מוס"פ התעודה מהרב דווארשא לחזרה. והעיקר להשיג רשיון מהממשלה הרוממה כנימוס. לידידינו הג' ר"נ בירכנהיים שי' השבתי כעת כנ"ל}} ב.{{ציטוטון|מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'.שמעתי כמה פעמים מכבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית שתואר בנו הרב החסיד המפורסם מוהר"ר חיים אברהם היה דומה הרבה לתאר אביו [[קדש הקדשים]] [[אדמו"ר הזקן]] זיע"א. ותאר הר"ר [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] אני זוכר היטב וכמו הוא נצב חי לנגדי ודומה הרבה לתואר התמונה כו'}}.}} | ||
אמנם, שאר אדמו"רי חב"ד {{הערה|הכולל גם חב"ד ליאדי, חב"ד ניעזין}}, לא העניקו הסכמה, ו[[רבי יוסף רוזין]] אמר שכל עניין התמונה אינו מריח לו טוב. | אמנם, שאר אדמו"רי חב"ד {{הערה|הכולל גם חב"ד ליאדי, חב"ד ניעזין}}, לא העניקו הסכמה, ו[[רבי יוסף רוזין]] אמר שכל עניין התמונה אינו מריח לו טוב. | ||
| שורה 46: | שורה 45: | ||
== הפולמוס על הציור == | == הפולמוס על הציור == | ||
=== בשנת [[תרמ"ט]] === | === בשנת [[תרמ"ט]] === | ||
זמן קצר אחר פרסום הציור בשנת [[תרמ"ח]] פרסם בעיתון | זמן קצר אחר פרסום הציור בשנת [[תרמ"ח]] פרסם בעיתון המליץ אחד שכינה את עצמו "אחד מחסידי חב"ד" ב[[כ"ט באלול]] [[תרמ"ט]] מכתב, שבו נטען שהציור המפורסם הוא מזויף, את דעתו הוא מסביר באיסור החמור של "לא תעשה לך כל פסל או תמונה", ואי אפשר רק בשביל רק המצווה "והיו עיניך רואות את מוריך" לפרוץ את גדר ההלכה, בהמשך המכתב הוא מתרעם גם על הרבנים שנתנו הסכמה לתמונה, {{ציטוטון|עליהם אתפלא הפלא ופלא, איך זה הסכימו לעקור את הנטוע ולהתיר את האסור ועומד, ונותנים בזה פתחון פה לליצני הדור לאמר כי המה עושים סחורה בעבירה?!.}}, בסופו של המכתב הוא אומר שאינו מאמין שאדמו"ר הזקן היה באמת מסכים שיציירו אותו כך. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תר"נ]] כתב לו רבי שמריהו שניאורסון מכתב תגובה, שיש לו מספיק ראיות לכך שזה ציור אמיתי ולא מזויף, וכן הוסיף שכבר פורסם שאין איסור בתמונה שוקעת ולכן התמונה מותרת, וטען שאותו "אחד מחסידי חב"ד" מנסה להשיג את גבולו. | בחודש [[תשרי]] [[תר"נ]] כתב לו רבי שמריהו שניאורסון מכתב תגובה, שיש לו מספיק ראיות לכך שזה ציור אמיתי ולא מזויף, וכן הוסיף שכבר פורסם שאין איסור בתמונה שוקעת ולכן התמונה מותרת, וטען שאותו "אחד מחסידי חב"ד" מנסה להשיג את גבולו. | ||
| שורה 57: | שורה 56: | ||
=== בשנת [[תרצ"ח]] === | === בשנת [[תרצ"ח]] === | ||
בעיתון היומי | בעיתון היומי הארץ שיצא ביום ו' [[ד' בסיוון]] [[תרצ"ח]] (1938), התפרסם מאמר תחת הכותרת "לתולדות התמונה של ר' שניאור זלמן מלאדי" ותחתיה נטען ש"התמונה המקובלת אינה תמונתו". במאמר הובא עדותו של הצייר [[בוריס שץ]] מהשנה [[תרפ"ז]] ([[1927]]), שמספר שהוא היה מבאי ביתו של רבי שמריהו שניאורסון בעת שהיה בורשה, וסיפר שרבי שמריהו שניאורסון באותו העת ירד מנכסיו, ובשביל לעזור לו הוא צייר בשבילו את רבי שניאור זלמן מליאדי, אומנם הוא לא ידע כיצד נראה אדמו"ר הזקן, ולכן זייף את הציור, ובשביל שהיא תהיה דומה לאדמו"ר הזקן הוא צייר אותה דומה לרבי שמריהו שניאורסון שהיה דומה לאדמו"ר הזקן, וכך נכתב: | ||
"בכל תפוצות ישראל מצויה תמונת האדמו"ר רש"ז מלאדי, הנדפסת בזה. היא ידועה בפורטרטים הנדפסים בדפוס-אבן לשם תלייתם על הקירות, וכן בהעתקים שבספרים. בתמונה מתואר איש יהודי עבדקן "רן פס", שפניו מביעים מרץ ורוחניות, זקנו מסולסל וכומתא מכסה לראשו. תמונה זו נחשבת בחוגי החסידים והחוקרים לאמיתית, כפורטריט שצויר או שנרשם על פי קלסתר פניו ממש של הרב בהיותו אסור בפטרבורג. | "בכל תפוצות ישראל מצויה תמונת האדמו"ר רש"ז מלאדי, הנדפסת בזה. היא ידועה בפורטרטים הנדפסים בדפוס-אבן לשם תלייתם על הקירות, וכן בהעתקים שבספרים. בתמונה מתואר איש יהודי עבדקן "רן פס", שפניו מביעים מרץ ורוחניות, זקנו מסולסל וכומתא מכסה לראשו. תמונה זו נחשבת בחוגי החסידים והחוקרים לאמיתית, כפורטריט שצויר או שנרשם על פי קלסתר פניו ממש של הרב בהיותו אסור בפטרבורג. | ||
| שורה 67: | שורה 66: | ||
לגבי כך שהיו כמה זקנים שאמרו שהציור באמת דומה לאדמו"ר הזקן, הגיב כותב המאמר שעברו מאז 75 שנה, וככול הנראה זכרונם נשכח מעט והם לא זוכרים כיצד נראה אדמו"ר הזקן. | לגבי כך שהיו כמה זקנים שאמרו שהציור באמת דומה לאדמו"ר הזקן, הגיב כותב המאמר שעברו מאז 75 שנה, וככול הנראה זכרונם נשכח מעט והם לא זוכרים כיצד נראה אדמו"ר הזקן. | ||
פרופסור | פרופסור יהודה פריד הגיב למאמר זה וכתב שיש לו עדות מנשיא הקהילה היהודית [[יצחק אייזיק אסתרין]] מבאברויסק, שהוא ראה את הציור של אדמו"ר הזקן אצל הגרף טישקביץ. רבי [[חיים ליברמן]] מזכירו של [[אדמו"ר הריי"ת]] הגיב ואמר שאם הציור הזה הוא של רבי שמריהו שניאורסון, הרי היו אמורים לזהות שזה הוא.כמה וכמה מומחים שבדקו את התמונה אמרו שאין הגיוני שבוריס שץ יצייר כזה ציור כשהוא היה בן עשרים בלבד. | ||
[[ | [[אדמו"ר הריי"צ]] פירט חמישה ראיות לכך שהציור הזה הינו באמת ציורו של אדמו"ר הזקן<ref>בעיתון "התמים" של חודש [[כסלו]] [[תרצ"ט]]</ref>: | ||
1) עדות של שני חסידים זקנים מ[[בברויסק]] שהכירו את [[ | 1) עדות של שני חסידים זקנים מ[[בברויסק]] שהכירו את [[אדמו"ר הזקן]] וזיהו את הציור כתמונתו. | ||
2) [[ | 2) [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה את התמונה הזו עוד בשנת [[תרט"ו]], ב[[פטרבורג]]. | ||
3) הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל [[ | 3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל [[אדמו"ר הצמח-צדק]]. ובשנת [[תרנ"ו]] סיפרה: {{ציטוטון|כשיצאה תמונתו של [[אדמו"ר הזקן]] לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז}}. | ||
4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[ | 4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים". | ||
5) אימרתו של | 5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: {{ציטוטון|אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס}} [=כאשר אני מסתכל על הדוד [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|רח"א]] רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר הרב הר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של הרח"א לא היה בו שרטת"). | ||
במכתב אחר כתב [[ | |||
במכתב אחר כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|אגרות קודש, כרך יג ע' רנג-ד}}, שהוא אינו נוטה להאמין שזה לא הציור, ומשום שרבי שמריהו שניאורסון הוא איש נאמן והוא לא יעשה כך, אולם הוא לא שלל את האפשרות שהתמונה מזויפת. | |||
== היום == | == היום == | ||
[[קובץ:Schneur Zalman of Liadi.jpg | [[קובץ:-Schneur Zalman of Liadi.jpg|ממוזער|אחד העותקים של ההדפסה של הציור של אדמו"ר הזקן ושונה]] | ||
[[קובץ:334444עעעיט.jpg|ממוזער|תמונת אדמו"ר הזקן שנמצאה בשנת [[תשס"ט]]]] | [[קובץ:-334444עעעיט.jpg|ממוזער|תמונת אדמו"ר הזקן שנמצאה בשנת [[תשס"ט]]]] | ||
על אף כן ב[[חב"ד]] מפרסמים את התמונה כתמונתו של אדמו"ר הזקן, בהדפסה של [[ספר התניא]] בשנת [[תש"ג]] הודפסה התמונה{{הערה|ע' 352-327}} שמתחתיה כתוב:" בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד." | על אף כן ב[[חב"ד]] מפרסמים את התמונה כתמונתו של אדמו"ר הזקן, בהדפסה של [[ספר התניא]] בשנת [[תש"ג]] הודפסה התמונה{{הערה|ע' 352-327}} שמתחתיה כתוב:" בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד." וכן [[הרבי]] אמר כי מאדמו"ר הזקן ומאדמו"ר הצמח צדק 'ישנן התמונות המפורסמות'.{{הערה|ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד), וכן משמע ממקומות רבים נוספים.}}. | ||
אולם במקומות רבים הודפסה את התמונה כתמונה מזויפת, בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים'{{הערה| ספר שלישי כרך ראשון נספח יא}}נדפסה תמונת [[אדמו"ר הזקן]] מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: {{ציטוטון|"תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים"}}דברים דומים מופיעים גם בחוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה",{{הערה|יחידה 9-10, תל אביב תשנ"א, ע' 19,}} שם נדפסה תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ותחתיה הכיתוב: {{ציטוטון|"תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה".}} | אולם במקומות רבים הודפסה את התמונה כתמונה מזויפת, בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים'{{הערה| ספר שלישי כרך ראשון נספח יא}}נדפסה תמונת [[אדמו"ר הזקן]] מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: {{ציטוטון|"תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים"}}דברים דומים מופיעים גם בחוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה",{{הערה|יחידה 9-10, תל אביב תשנ"א, ע' 19,}} שם נדפסה תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ותחתיה הכיתוב: {{ציטוטון|"תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה".}} | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] תמונה, שהגיעה לישיבת חב"ד ב[[פטרבורג]] שע"פ המסורת היא תמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 פרסום התמונה באתר חב"ד און ליין]}}. | בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] תמונה, שהגיעה לישיבת חב"ד ב[[פטרבורג]] שע"פ המסורת היא תמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 פרסום התמונה באתר חב"ד און ליין]}}. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http:// | *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew מאמרו של הרב] [[יהושע מונדשיין]] בנושא | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:16, 16 בספטמבר 2020
תמונת אדמו"ר הזקן צוירה בשנת תקנ"ט בעת מאסרו, במשך שנים התפרסמו שמועות אודות מיקום הציור, בשנת תרמ"ח פרסם רבי שמריהו שניאורסון על מציאת הציור, והציור התפרסם בכל העולם כציורו של אדמו"ר הזקן, בשנת תרפ"ז פרסם הצייר בוריס שץ בעיתון הארץ שהציור מזויף, והדבר הביא לפולמוס נרחב.
על אף הפולמוס, בחב"ד מפרסמים את התמונה כתמונתו של ראדמו"ר הזקן.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תמונות וציורי רבותינו נשיאנו |
אדמו"רי חב"ד הראשונים נמנעו מלעמוד לצילום או לציור, בעיקר משום הבעיה ההלכתית שבדבר[1] ולכן קשה למצוא תמונות או ציורים מאדמו"רי חב"ד הראשונים (חוץ מתמונות או ציורים שבוצעו במחטף).
בשנת תקנ"ט (1978) נאסר אדמו"ר הזקן למשך חודשיים, במהלך המאסר הוא הוכרח על ידי אנשי בית הסוהר להתייצב לציור, ע"פ אחד הסבראות [2] הרעיון לצייר את קלסתר פניו של אדמו"ר הזקן היה של הרוזן צ'רטוריז'סקי, (ידידו של יורש-העצר אלכסנדר) שקנה את התמונה מאת הצייר גלבצ'בסקי במחיר 800 רובל כסף.
הציור עבר בירושה במשך כמה דורות עד שנקנה ע"י הגראף טישקעוויץ , שהחזיקו בביתו במשך כמה שנים בלי שאיש יגע בו. כל פעם שאורחיו או מכריו ראו את הסביר להם שהציור הזה הוא של אחד הרבנים היהודים הגדולים.[3].
מציאת הציור[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר המהר"ש, נהג לנסוע פעמים רבות לפטרבורג. בשנת תרט"ו בעת ביקורו בפטרבורג הוא התארח אצל הגרף טישקעוויץ, ושם הבחין בציור, על אותו ציור היה רשום:"זלמן בארוחאוויץ איז לאזני""[4], כמו כן היה רשום שמו של הצייר, גלאוואטשעווסקע. שם העיר בה צויר הציור היה פטרבורג, והשנה הייתה תקנ"ט, אדמו"ר המהר"ש חשב שזהו הציור של אדמו"ר הזקן, ולאחר שחזר לליובאוויטש סיפר על כך לאביו אדמו"ר הצמח צדק - נכדו של רבי שנאור זלמן. בשנת תרי"ט ניסה אדמו"ר הצמח צדק לקנות את הציור אולם ניסיון הקניה לא צלח, רק בשנת תרכ"ב הצליח אדמו"ר המהר"ש להשאיל את הציור למשך שבועיים והוא הביא אותו לביתו של אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.
במשך שבועיים שהה את הציור בחדרו של הצמח צדק שבליובאוויטש, ולאחר שבועיים חזר בציור בחזרה לגרף. בזמן שהציור היה אצל הצמח צדק, הוא לא הוכרה התבטאות של הצמח צדק על התמונה אם היא אכן תמונתו של אדמו"ר הזקן או לא, אולם בשנים תרכ"ד - תרכ"ה העיד חסיד שמע את הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים".
מציאת הציור ע"י רבי שמריהו שניאורסון[עריכה | עריכת קוד מקור]
דיווחים בעיתונים וספרים מאותה תקופה על מציאת התמונה
|
|---|
|
בימים אלו הופיע דבר חדש תמונתו היקרה שהיה טמון ונעלם משך תשעים שנה אצל השר הנ"ל שעמד לימין צדקו כנ"ל ובעת שהי' טרוד ברעיון עמוק עמד לנגדו וצייר תמונתו היטב ועד עתה היה אצל בניו ונכדיו ולא שזפתו עין רואה וה' סיבב שנתגלה עתה לעין כל. והרבי העיד על אמיתתו כי הוא היה מכיר את הרר"א בנו של אדמו"ר והרר"א היה בדמותו כצלמו של אדמו"ר. וגם נתן כתב הסכמה על זה ונדפס בהמודעה שנותנים עם התמונה ושם נדפס איך השיגו כל זה. ומתמונתו נראה כי נורא ואיום הוא, ה' יזכנו לראותו בביאת משיח צדקינו בב"א ולראות אור פניו האמיתי ולשמוע ממנו דברי קדשו דא"ח אשר כיסם עת"י אכי"ר. - רשימת 'תולדות אדמו"ר הזקן'. __________________________________ בשנים אלו האחרונות נתגלה על פני תבל ציור תואר תמונת רבינו כי בעת היותו בפטרבורג בשנת תקנ"ט צר אותה צייר א' בדקדוק גדול ובתכלית ההידור (כפי הנראה היה שייך זה לדבר המשפט כידוע). והשר ראש הזאנדארמים שהי' מחבב אותו מאד לקחה לביתו ואחר כך נשארה ביד יורשי השר בניו ונכדיו. ולאחר זמן קנה אותה מהם הגראף טישקעוויץ בעד סך רב והיתה ספונה וטמונה בביתו שנים רבות ולא שזפתה עין רואה. עד שנים האלו שנזדמן לאחד מהציירים מאחב"י להיות בבית עקד התמונות של הגראף הנ"ל ובתוך המון רבוי התמונות שנמצא שם מאינם יהודים וגם מיהודים ראה גם תמונה הזאת ונשתומם למראה מיופי התמונה שלא ראה כמוה. אך מי הוא לא ידע. ושאל להגראף על זה והשיב לו שהוא תמונת רב א' גדול ומפורסם בין היהודים. והראה לו שמו ושם אביו שם עירו רשום על התמונה בלשון רוסיא (בזה הלשון "זלמן בארוחאוויץ איז לאזני"). והנה בווארשא נמצא א' מנכדי רבינו נקרא בשמו ר' שמרי' בן ר' לוי"צ שניאורסון. ונזדמן להצייר הנ"ל להיות בביתו וסיפר לו לתומו את אשר ראה כו'. וכאשר שמע ר' שמריהו הנ"ל את דבריו נבהל משמוע כי מובן הדבר מי הוא הרב. וסיפר לו להצייר מעט ממהות הרב וכי הוא מנכדיו. ועל כן בקשו שיהיה לו לעזר להשיג רשיון מהגראף להעתיק התמונה ולהפיצה על פי תבל. ובעמל ויגיעה רבה השיגו הרשיון על זה והעתיקו אותה בדיוק גדול מאד. וגם העתיקו הכתב הרשום שם אמו ושם אביו ושם עירו כנ"ל. גם היה רשום שם שם הצייר גלאוואטשעווסקע. ושם העיר פטרבורג. וזמן השנה שנת 1798 למספרם. שזהו בתחלת שנת תקנ"ט למספר בני ישראל שאז היה רבינו בפטרבורג בפעם הראשונה כנ"ל. ונדפסה ברשיון הצענזור. ובהסכמת הגאב"ד דווארשא והסכמות הרבה מנכדי רבינו הרבנים שי'.- בית רבי:[5]
זה לא כביר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיה.. [=הרב זלמן בן ברוך מלאדי. 1796. נפלה כאן טעות וצריך להיות: 1798]. שאלתי את הגראף על אודותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפ"ב. מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן.. אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם, ובהיותו בפ"ב בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796 [כנ"ל, צריך להיות: 1798, מתאים לחורף תקנ"ט], בטח צרו שם צורתו על פי חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו). כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בל"ס [=בלי ספק] נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשים לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור.- מאמרו של בוריס שץ "מאכת מחשבת"' בעיתון היומי הצפירה' |
רבי שמריהו שניאורסון [6] מהעיר ורשה שבפולין, פגש בשנת תרמ"ח (1988) את הצייר בוריס (זלמן) שץ, בוריס שץ סיפר לו, על כך שהוא היה אצל גרף פולני אחד, והוא ראה אצלו תמונה של יהודי אחד, ועליה כתוב "הרב זלמן בן ברוך מלאדי,1798" לשאלתו ענה לו שזה רב יהודי מפורסם, רבי שמריהו ששמע על כך חשב שזה תמונתו של אדמו"ר הזקן, וביקש מהצייר בוריס שץ שיצייר לו את אותו ציור שאותו ראה, ואותו ציור התפרסם ברבים כתמונתו של אדמו"ר הזקן.
לאחר פרסום הציור העידו כמה וכמה חסידים שזכו לראות את אדמו"ר הזקן שככה הוא היה נראה, וכן על סמך השמועה שרבי חיים אברהם (בנו של האדמו"ר הזקן) היה דומה לאביו, והציור היה דומה לרבי חיים אברהם. ראיה נוספת היא מהסיפור על מחלה שהיתה באפו של האדמו"ר הזקן, ושמזמן לזמן נפלו ממנו פיסות בשר, ובציור באמת היה שקע[7] באפו.
הסכמות הרבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לציור זה קיבל רבי שמריהו שניאורסון מכתב מגאב"ד ורשה רבי שמואל זנוויל קלפפיש שזהו באמת ציורו של אדמו"ר הזקן:"בעזהשי"ת הנה כ' הרבני מוה"ר שניאורסאן נ"י נמצא תחת ידו תמונת הרב הגאון קדוש עליון נזר ישראל ותפארתו נודע שמו בשערים מרנא ורבנא הררש"ז זצוקללה"ה הנקרא בשם הרב מלאדי זיע"א בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע וס' לקוטי תורה ותורה אור" וכן מהאדמו"ר מקאפוסט , קרוב משפחתו של האדמו"ר הזקן. קיבל שני מכתבי הסכמה שבהם הוא מעודד אותו להדפיס ואף מבקש לקנות ממנו את התמונה.[8]
אמנם, שאר אדמו"רי חב"ד [9], לא העניקו הסכמה, ורבי יוסף רוזין אמר שכל עניין התמונה אינו מריח לו טוב.
הפולמוס על הציור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרמ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר אחר פרסום הציור בשנת תרמ"ח פרסם בעיתון המליץ אחד שכינה את עצמו "אחד מחסידי חב"ד" בכ"ט באלול תרמ"ט מכתב, שבו נטען שהציור המפורסם הוא מזויף, את דעתו הוא מסביר באיסור החמור של "לא תעשה לך כל פסל או תמונה", ואי אפשר רק בשביל רק המצווה "והיו עיניך רואות את מוריך" לפרוץ את גדר ההלכה, בהמשך המכתב הוא מתרעם גם על הרבנים שנתנו הסכמה לתמונה, "עליהם אתפלא הפלא ופלא, איך זה הסכימו לעקור את הנטוע ולהתיר את האסור ועומד, ונותנים בזה פתחון פה לליצני הדור לאמר כי המה עושים סחורה בעבירה?!.", בסופו של המכתב הוא אומר שאינו מאמין שאדמו"ר הזקן היה באמת מסכים שיציירו אותו כך.
בחודש תשרי תר"נ כתב לו רבי שמריהו שניאורסון מכתב תגובה, שיש לו מספיק ראיות לכך שזה ציור אמיתי ולא מזויף, וכן הוסיף שכבר פורסם שאין איסור בתמונה שוקעת ולכן התמונה מותרת, וטען שאותו "אחד מחסידי חב"ד" מנסה להשיג את גבולו.
בי"ד בחשוון תר"נ החזיר כותב המאמר מכתב תגובה, ובו תהה שאם אכן יש מעלה בראיית תמונות צדיקים, מדוע אין בנמצא תמונות של האריז"ל, רבי חיים ויטאל, הבעש"ט המגיד ממזריטש, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק ושאר הצדיקים, ואם אדמו"ר הזקן היה חושב שיש מעלה בציור היה מצייר את עצמו זה מכבר. כמו"כ טען שהציור אינו אמיתי משום שנראה יפה מידי.
בכ"ד בכסלו תר"נ פורסמה תגובתו של ישראל איסר פרח-זהב גולדבלום, כי הוא מכיר את הצייר בוריס שץ והציור אכן אמיתי וצוייר בעת שאדמו"ר הזקן היה במאסר. בסיום מכתבו ביקש מחסידי חב"ד לקנות את הציור ו"להביא ברכה אל ביתם".
את הויכוח חתם כותב המאמר במכתב שכתב בחודש שבט תר"נ שבו הוא מביא הוכחה לדבריו מסיפור [10] ש "תמונת ר' מנחם מענדיל זצ"ל נמצאה בידי רבים; אחד הפוטוגרפים [=צלמים!] התגנב בלאט לחדרו ויערוך את תמונתו למרות רצונו, כי רבני החסידים לא יחפצו להשאיר תמונותיהם לדור אחרון"
בשנת תרצ"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיתון היומי הארץ שיצא ביום ו' ד' בסיוון תרצ"ח (1938), התפרסם מאמר תחת הכותרת "לתולדות התמונה של ר' שניאור זלמן מלאדי" ותחתיה נטען ש"התמונה המקובלת אינה תמונתו". במאמר הובא עדותו של הצייר בוריס שץ מהשנה תרפ"ז (1927), שמספר שהוא היה מבאי ביתו של רבי שמריהו שניאורסון בעת שהיה בורשה, וסיפר שרבי שמריהו שניאורסון באותו העת ירד מנכסיו, ובשביל לעזור לו הוא צייר בשבילו את רבי שניאור זלמן מליאדי, אומנם הוא לא ידע כיצד נראה אדמו"ר הזקן, ולכן זייף את הציור, ובשביל שהיא תהיה דומה לאדמו"ר הזקן הוא צייר אותה דומה לרבי שמריהו שניאורסון שהיה דומה לאדמו"ר הזקן, וכך נכתב:
"בכל תפוצות ישראל מצויה תמונת האדמו"ר רש"ז מלאדי, הנדפסת בזה. היא ידועה בפורטרטים הנדפסים בדפוס-אבן לשם תלייתם על הקירות, וכן בהעתקים שבספרים. בתמונה מתואר איש יהודי עבדקן "רן פס", שפניו מביעים מרץ ורוחניות, זקנו מסולסל וכומתא מכסה לראשו. תמונה זו נחשבת בחוגי החסידים והחוקרים לאמיתית, כפורטריט שצויר או שנרשם על פי קלסתר פניו ממש של הרב בהיותו אסור בפטרבורג.
"אכן באמת אין זו תמונת הרב כלל - לפי העדות הבאה. בשנת 1927 (=תרפ"ז) העיד הפרופ' ב. שץ בפני החתומים-מטה, כי בהיותו תלמיד בית הספר לציור בווארשה, בערך בשנות 1887-1888 [תרמ"ז-ח], היה יוצא ונכנס לבית אחד מנכבדי הרב, ר' שמריה שניאורסון, שירד מנכסיו ונשבר מטה לחמו. ב. שץ, שידע את מלאכת הרשום, הציע לפני אותו ר' שמריהו שניאורסון, מתוך ידידות ורצון לעזור לו במצוקתו, שיצייר למענו את תמונת הרב מלאדי. באין מקור לתמונה ומכיון שהיו אומרים, כי קלסתר פניו של ר' שמריהו הנ"ל דומה לפני הרש"ז, צייר ב. שץ את התמונה לפי התיאור של הר' שמריהו שניאורסון.".
בהמשך נאמר שבשביל להוכיח זאת גם, הם פנו למוזיאון שבו היה האוסף של הגראף טישקביץ[11] ושאלו האם היה לגרף ציור הדומה לציור של המפורסם של אדמו"ר הזקן, ותגובתם של המוזיאון היה שאין כזה ציור דומה, הם פנו לכמה אנשים שהחזיקו באוסף שלו אולם אף אחד לא היה ציור הדומה לציור המפורסם של אדמו"ר הזקן.
לגבי כך שהיו כמה זקנים שאמרו שהציור באמת דומה לאדמו"ר הזקן, הגיב כותב המאמר שעברו מאז 75 שנה, וככול הנראה זכרונם נשכח מעט והם לא זוכרים כיצד נראה אדמו"ר הזקן.
פרופסור יהודה פריד הגיב למאמר זה וכתב שיש לו עדות מנשיא הקהילה היהודית יצחק אייזיק אסתרין מבאברויסק, שהוא ראה את הציור של אדמו"ר הזקן אצל הגרף טישקביץ. רבי חיים ליברמן מזכירו של אדמו"ר הריי"ת הגיב ואמר שאם הציור הזה הוא של רבי שמריהו שניאורסון, הרי היו אמורים לזהות שזה הוא.כמה וכמה מומחים שבדקו את התמונה אמרו שאין הגיוני שבוריס שץ יצייר כזה ציור כשהוא היה בן עשרים בלבד.
אדמו"ר הריי"צ פירט חמישה ראיות לכך שהציור הזה הינו באמת ציורו של אדמו"ר הזקן[12]:
1) עדות של שני חסידים זקנים מבברויסק שהכירו את אדמו"ר הזקן וזיהו את הציור כתמונתו.
2) אדמו"ר המהר"ש ראה את התמונה הזו עוד בשנת תרט"ו, בפטרבורג.
3) הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית בליובאוויטש, בשנת תרכ"ב, כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל אדמו"ר הצמח-צדק. ובשנת תרנ"ו סיפרה: "כשיצאה תמונתו של אדמו"ר הזקן לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז".
4) עדות של חסיד שבשנת תרכ"ב שמע את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים".
5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: "אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס" [=כאשר אני מסתכל על הדוד רח"א רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר הרב הר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של הרח"א לא היה בו שרטת").
במכתב אחר כתב אדמו"ר הריי"צ [13], שהוא אינו נוטה להאמין שזה לא הציור, ומשום שרבי שמריהו שניאורסון הוא איש נאמן והוא לא יעשה כך, אולם הוא לא שלל את האפשרות שהתמונה מזויפת.
היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף כן בחב"ד מפרסמים את התמונה כתמונתו של אדמו"ר הזקן, בהדפסה של ספר התניא בשנת תש"ג הודפסה התמונה[14] שמתחתיה כתוב:" בדור הקודם אתרחשי ניסא שתמונה וצורה הקדושה של הרב אשר נעשה על ידי אומן מומחה בי[ו]שבו בשנת תקנ"ט במאסר (בפעטערבורג) נמצא והי' בבית הגראף טשיקעוויטץ אשר אבותיו הנחילוהו בצוואה לשמרו כבבת עינו כי זהו צורה של איש אלקים קדוש, ונכדי המחבר שלמו בעד התמונה הון רב והעתיקוה בדפוס בשנת תרמ"ט בהסכמת הבד"צ דק"ק ווארשא גם נכדי המחבר האדמו"רים הגדולים עלו בהסכמה להו"ל על פי תבל צורה הקדושה אשר הודה זיו והדרה מעוררות ליראת שמים, מאז חביבה ביותר צורה הקדושה הזאת אצל אנ"ש חסידי חב"ד." וכן הרבי אמר כי מאדמו"ר הזקן ומאדמו"ר הצמח צדק 'ישנן התמונות המפורסמות'.[15].
אולם במקומות רבים הודפסה את התמונה כתמונה מזויפת, בדבריו של ר' מאהלר בספרו 'דברי ימי ישראל דורות אחרונים'[16]נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן מאוסף שבדרון שבספריה הלאומית בירושלים, כשמאחוריה הכיתוב: ""תמונה מדומה של ר' שניאור זלמן מלאדי - לאמיתו של דבר, תמונת אחד מנכדי ר' שניאור זלמן מראשית המאה העשרים""דברים דומים מופיעים גם בחוברת 'פולין' מטעם "האוניברסיטה הפתוחה",[17] שם נדפסה תמונת אדמו"ר הזקן ותחתיה הכיתוב: ""תמונתו של ר' שניאור זלמן מליאדי. לא ידוע מי ציירה ומתי, וייתכן שאינה שלו, אך בין חסידי חב"ד היא מוחזקת כמהימנה"."
תמונתו של אדמו"ר הזקן הודפסה והופצה כמה וכמה פעמים,אחד מהעותקים שנשארו מהדפסות הראשונות [18] היה ציור שהשתנה דמותו של אדמו"ר הזקן ללא סיבה.
בשנת תשס"ט חשף עיתון המבשר תמונה, שהגיעה לישיבת חב"ד בפטרבורג שע"פ המסורת היא תמונתו של אדמו"ר הזקן[19].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמרו של הרב יהושע מונדשיין בנושא
הערות שוליים
- ↑ משום איסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
- ↑ הספר 'קיסר און רבי', כרך רביעי, ניו-יארק 1949, ע' 17-11
- ↑ בית רבי,ע' 6 - 501
- ↑ שמו של אדמו"ר הזקן
- ↑ ע' 6 - 501
- ↑ בן רבי לוי יצחק שניאורסון מצאצאי אדמו"ר הזקן
- ↑ שנוצר מנשירת פיסות בשר מאפו
- ↑ שני המכתבים:א."מכתבו קבלתי לנכון. והנני להשיבו שודאי טוב הדבר להדפיס תמונת אדמו"ר הזקן זיע"א. רק שישיג מעל' הסכמות ואזהרות מרבני זמניננו על השגת גבול כו'. כי אחרי שיתפזר התמונה על המדינה יוכלו אחרים גם כן להדפיס, ע"כ נצרך שיהיה מעל' בטוח מהשגת גבול. וכשיודפס ישלח לי ג' או ד' תמונות ואשלם לו במיטב כסף אי"ה. מוס"פ התעודה מהרב דווארשא לחזרה. והעיקר להשיג רשיון מהממשלה הרוממה כנימוס. לידידינו הג' ר"נ בירכנהיים שי' השבתי כעת כנ"ל" ב."מכתבו גם התמונות קבלתי לנכון כו'.שמעתי כמה פעמים מכבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית שתואר בנו הרב החסיד המפורסם מוהר"ר חיים אברהם היה דומה הרבה לתאר אביו קדש הקדשים אדמו"ר הזקן זיע"א. ותאר הר"ר חיים אברהם אני זוכר היטב וכמו הוא נצב חי לנגדי ודומה הרבה לתואר התמונה כו'".
- ↑ הכולל גם חב"ד ליאדי, חב"ד ניעזין
- ↑ מתוך ממאמרו של ה' זיסקינד ראבינאוויץ הנדפס ב'האסיף' האחרון בשם "תולדות משפחת שניאורסאהן", וז"ל בהערתו בעמוד 167
- ↑ שע"פ דבריו של רבי שמריהו שניאורסון, בוריס שץ צייר את אדמו"ר הזקן ע"פ הציור שהיה אצל אותו גרף
- ↑ בעיתון "התמים" של חודש כסלו תרצ"ט
- ↑ אגרות קודש, כרך יג ע' רנג-ד
- ↑ ע' 352-327
- ↑ ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד), וכן משמע ממקומות רבים נוספים.
- ↑ ספר שלישי כרך ראשון נספח יא
- ↑ יחידה 9-10, תל אביב תשנ"א, ע' 19,
- ↑ ונשמר בספריית ליובאוויטש
- ↑ פרסום התמונה באתר חב"ד און ליין