בית כנסת גאולת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גאולת ישראל.JPG ‏|250px|ממוזער|שמאל|חזית ביהכנ"ס מבחוץ. מתוך '[[שטורעם]]'.]]
[[קובץ:גאולת ישראל.JPG ‏|250px|ממוזער|שמאל|חזית ביהכנ"ס מבחוץ. מתוך '[[שטורעם]]'.]]
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת.]]
'''בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל חב"ד -בית משה'''' הוא [[בית כנסת]] גדול וותיק בצידה הצפוני של גינת שיינקין שבמרכז שכונת לב העיר [[תל אביב]].


בשנת [[תער"ב]] יזמו בעלי סדנאות ובתי מלאכה משפחתיים רכישת קרקע מצפון-מזרח לשכונת "אחוזת בית", במקום שנקרא תחילה "שכונת מחניים". הקמת השכונה התאפשרה רק אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]].
'''בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל חב"ד -בית משה'''' הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של [[חסידי חב"ד]] בעיר [[תל אביב]].


בשנת [[תרפ"ז]] הקימו התושבים בית כנסת בשכונה בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת [[תרצ"ג]]. ביום [[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]] נחנך מבנה הקבע.
==היסטוריה==
בשנת [[תער"ב]] יזמו מספר בעלי מלאכה רכישת קרקע ב[[תל אביב]] סמוך לשכונת "אחוזת בית" ובשנת [[תרפ"ז]] הקימו התושבים את בית הכנסת בשכונה. בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת [[תרצ"ג]]. ביום [[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]] נחנך מבנה הקבע.


מאז ימי בית הכנסת הראשונים הובטחו מסגרות הלימוד למבוגרים ולנשים וגם כיום מתקיימים בבית הכנסת [[שיעורי תורה]] למבוגרים (במסגרת [[כולל תפארת זקנים]]) ולנשים.
בערך בשנת [[תש"מ]] מונה הרב [[יוסף שמואל יהושע גערליצקי]], המשמש כשליח [[הרבי]] הראשי ב[[תל אביב]] ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר, לרב בית הכנסת. עם כניסתו לתפקיד הרשמי, פעל לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת.


בתחילת שנות המ"מים החל משמש הרב [[יוסף גרליצקי]], שליח [[הרבי]] ל[[תל אביב]] כרב בית הכנסת. עם כניסתם פעלו לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת. בבית הכנסת כ-580 מקומות ישיבה, כולל [[עזרת נשים]].
בין באי בית הכנסת נמנים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שיינקין משפיעה על פעילותו, ולא מעט מ[[בעלי התשובה]] המקומיים נמנים עם ה'שינקינאים' ש'הציצו ונפגעו'.


למקום מגיעים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שיינקין משפיעה על פעילותו, ולא מעט מ[[בעלי התשובה]] המקומיים נמנים עם ה"שינקינאים" ש"הציצו ונפגעו".
בברכת הרבי הוקם במקום כולל תפארת זקנים לוי יצחק בו לומדים מדי יום עשרות תלמידים, בראש הכולל עמד הרב [[אורי בן שחר]] ולאחר פטירתו המשיכו נכדו הרב [[שאול רייצס]] משלוחי הרבי לתל אביב.


בשנת [[תש"נ]] שופץ האולם הקטן בבית הכנסת על ידי ר' [[מרדכי דוד בוימלגרין| מרדכי דוד ורעייתו חנה בוימלגרין]] מ[[ארצות הברית]]. ובית הכנסת הועבר לרשות [[חסידות חב"ד]], ובקומתו העליונה נבנה [[בית חב"ד]] המרכזי של [[תל אביב]], אך עם זאת נשמר אופיו המיוחד של בית הכנסת.
בשנת [[תש"נ]] שופץ האולם הקטן בבית הכנסת על ידי ר' [[מרדכי דוד בוימלגרין| מרדכי דוד ורעייתו חנה בוימלגרין]] מ[[ארצות הברית]]. ובית הכנסת הועבר לרשות [[חסידות חב"ד]], ובקומתו העליונה נבנה [[בית חב"ד]] המרכזי של [[תל אביב]], אך עם זאת נשמר אופיו המיוחד של בית הכנסת.


ב-[[תשס"ט]] התחילו שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ ואולם הגדול נבנה מחדש.
ב-[[תשס"ט]] התחילו שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ ואולם הגדול נבנה מחדש, והחל לשמש כמרכז הכנסים של חב"ד בתל אביב.
 
מאז ימי בית הכנסת הראשונים מתקיימים בבית הכנסת [[שיעורי תורה]] לגברים (במסגרת [[כולל תפארת זקנים]]) ולנשים.
 
בבית הכנסת יש למעלה מ-550 מקומות ישיבה. בקומה העליונה של בית הכנסת נבנו משרדי [[מרכז חב"ד תל אביב]].


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 23: שורה 26:
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד בתל אביב]]
[[קטגוריה:מרכזים חב"דים לצעירים בתל אביב]]
[[קטגוריה:כוללים]]

גרסה אחרונה מ־14:14, 14 באוגוסט 2024

חזית ביהכנ"ס מבחוץ. מתוך 'שטורעם'.

בית כנסת המרכזי 'גאולת ישראל חב"ד -בית משה' הוא בית הכנסת המרכזי של חסידי חב"ד בעיר תל אביב.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תער"ב יזמו מספר בעלי מלאכה רכישת קרקע בתל אביב סמוך לשכונת "אחוזת בית" ובשנת תרפ"ז הקימו התושבים את בית הכנסת בשכונה. בעשר שנותיו הראשונות פעל בית הכנסת בצריף, עד שהצליחו מתפלליו לגייס תרומות לבניין הקבע ונידבו מיכולותיהם המקצועיות לבניית בית הכנסת המרכזי "גאולת ישראל" שהחל להיבנות בשנת תרצ"ג. ביום ח"י אלול תרצ"ז נחנך מבנה הקבע.

בערך בשנת תש"מ מונה הרב יוסף שמואל יהושע גערליצקי, המשמש כשליח הרבי הראשי בתל אביב ויו"ר מוסדות חב"ד בעיר, לרב בית הכנסת. עם כניסתו לתפקיד הרשמי, פעל לשילוב הקהילה המקומית בפעילויות בית הכנסת.

בין באי בית הכנסת נמנים רבים מתושבי הסביבה המוגדרים כשומרי מסורת. העובדה כי בית הכנסת נמצא בתוך רחוב שיינקין משפיעה על פעילותו, ולא מעט מבעלי התשובה המקומיים נמנים עם ה'שינקינאים' ש'הציצו ונפגעו'.

בברכת הרבי הוקם במקום כולל תפארת זקנים לוי יצחק בו לומדים מדי יום עשרות תלמידים, בראש הכולל עמד הרב אורי בן שחר ולאחר פטירתו המשיכו נכדו הרב שאול רייצס משלוחי הרבי לתל אביב.

בשנת תש"נ שופץ האולם הקטן בבית הכנסת על ידי ר' מרדכי דוד ורעייתו חנה בוימלגרין מארצות הברית. ובית הכנסת הועבר לרשות חסידות חב"ד, ובקומתו העליונה נבנה בית חב"ד המרכזי של תל אביב, אך עם זאת נשמר אופיו המיוחד של בית הכנסת.

ב-תשס"ט התחילו שיפוצים של בית הכנסת. האולם הקטן עבר שיפוץ ואולם הגדול נבנה מחדש, והחל לשמש כמרכז הכנסים של חב"ד בתל אביב.

מאז ימי בית הכנסת הראשונים מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה לגברים (במסגרת כולל תפארת זקנים) ולנשים.

בבית הכנסת יש למעלה מ-550 מקומות ישיבה. בקומה העליונה של בית הכנסת נבנו משרדי מרכז חב"ד תל אביב.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]