יוסיפון (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה") |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת המלכים [[כורש]] ו[[דריוש]], עד לחורבן הבית על ידי [[טיטוס]]. | |||
'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת | |||
==מחבר הספר== | ==מחבר הספר== | ||
| שורה 15: | שורה 8: | ||
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד. | רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל [[הערוך]]{{הערה|בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").}}, [[רש"י]]{{הערה|[[ספר דניאל|דניאל]] פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").}}, בעל ה'מדרש לקח טוב'{{הערה|בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".}} ועוד. | ||
בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן | בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר ב[[לשון הקודש]] הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן שהתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו. | ||
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. | כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. | ||
וכן כתב גם [[הרבי]] | וכן כתב גם [[הרבי]] שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ג, ע' 345.}}. | ||
==סמכות הספר== | ==סמכות הספר== | ||
הספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות. | |||
[[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה| | [[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|בפרק ג'.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}, וכן ב[[ספר החקירה]]{{הערה|עמוד נ' בסופו.}} מובא הספר כראיה לכך שגם הגויים מאמינים בנפלאות, שכן בספרו מגולל את ניסי חנניה מישאל ועזריה. | ||
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}. | וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}. | ||
וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}. | וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין '''"...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א'..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.''' | ||
במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי: | במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי: | ||
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ. הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיוצא בזה]] | |||
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | {{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | ||
בהוספה ל[[ליקוטי שיחות]] מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף"{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}{{הערה| כתי"ק שבתמונה}}. | |||
==דעות נוספות== | |||
הרב [[דוד גנז]], מתלמידי של [[הרמ"א]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון: | |||
== | {{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | ||
הרב [[דוד גנז]], | |||
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים | |||
== הקריאה בו == | |||
==הקריאה בו== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: | [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: | ||
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} | {{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 54: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:ספרים]] | [[קטגוריה:ספרים]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:50, 27 ביולי 2023
יוסיפון הינו ספר הסוקר את היסטוריית עם ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת המלכים כורש ודריוש, עד לחורבן הבית על ידי טיטוס.
מחבר הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך הדורות הספר נתייחס ליוסף בן גוריון הכהן, כשהכוונה כנראה ליוסף בן מתתיהו הכהן (המכונה יוספוס פלאוויוס) שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל הערוך[1], רש"י[2], בעל ה'מדרש לקח טוב'[3] ועוד.
בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר בלשון הקודש הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן שהתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן הגאונים ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.
וכן כתב גם הרבי שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש[4].
סמכות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר מצויין במאמרי ושיחות רבותינו נשיאנו פעמים רבות.
הצמח צדק[5] מביא ראיה מדברי הספר[6] "שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו", וכן בספר החקירה[7] מובא הספר כראיה לכך שגם הגויים מאמינים בנפלאות, שכן בספרו מגולל את ניסי חנניה מישאל ועזריה.
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה[8].
וכן בליקוטי שיחות הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א'..."[9].
במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי[10] (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.
בהוספה לליקוטי שיחות מעיר הרבי, שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "רבי יוסף"[12], ובמקום אחר כתב: "הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה"[13].
דעות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דוד גנז, מתלמידי של הרמ"א, מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."
— "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט
הקריאה בו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך הרב על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות בשבת, ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
"...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)"
— שולחן ערוך הרב על אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר יוסיפון בהוצאת ורשה
- ספר יוסיפון באתר 'דעת'.
- הרב מרדכי מנשה לאופר, על ספר 'יוסיפון', ניצוצי רבי, התקשרות גליון 906.
הערות שוליים
- ↑ בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").
- ↑ דניאל פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").
- ↑ בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".
- ↑ לקוטי שיחות, חלק כ"ג, ע' 345.
- ↑ אור התורה שמות ח"ג ע' תשצד.
- ↑ בפרק ג'.
- ↑ עמוד נ' בסופו.
- ↑ ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17
- ↑ במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.
- ↑ נדפסה בלקוטי שיחות חלק ל' עמ' 277.
- ↑ הוספה ללקוטי שיחות כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).
- ↑ כתי"ק שבתמונה