אהרון שור: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:19, 31 בינואר 2024

הרב אהרון שור (תרל"ח – י"ט בחשוון תרצ"ז) היה ממקימי בית הכנסת חב"ד בתל אביב בשנותיה הראשונות של ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש, וסוחר מצליח שעסק רבות במתן צדקה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה ליאדי בשנת תרל"ח לאביו הרב נחום שור ששימש כחוזר בבית מדרשו של אדמו"ר הרש"ב בתקופת החגים.

בהיות בגיל שבע עשרה הוסמך לרבנות, והחל לעסוק במסחר עצים, והצליח בעסקיו. בעקבות עסקיו המסועפים, עברה משפחתו להתגורר בעיר גומל השוכנת בחוף הים, והוא הפך לסוחר בעל השפעה על חוגי השלטון.

את קשריו עם אישי הממשל, ניצל לעזרה לבני קהילתו, בהשגת אישורי פטור מעבודת הצבא, הקמת בית רפואה יהודי, בית תבשיל לנצרכים, ועוד מעשי חסד רבים. כחלק מפעולותיו לטובת עניי העיר, הקים לשכה מיוחדת בה ישב פקיד שחילק צדקה במשך כל שעות היום והלילה.

לאחר המהפכה הקומוניסטית שהחלה בשנת תרע"ח, נאלץ לנדוד יחד עם בני משפחתו מחשש אנשי השלטון החדש שהתנכל לבעלי ממון והחרים את רכושם, והוא הפליג עם משפחתו על ספינת פליטים, עד שהורשו לרדת בבולגריה, משם המשיך את מסעו והתיישב בווינה שבאוסטריה.

בשנת תרצ"ג עזב את אוסטריה ועלה לארץ הקודש והתגורר חודשים ספורים בחדרה, ולאחריהם עבר להשתקע בקהילת חב"ד בתל אביב שהייתה אז בשלבי התפתחות ראשוניים, והקים מכספו את בית הכנסת הראשון של קהילת חב"ד בתל אביב ברחוב מונטיפיורי 36 בשנת תרצ"ה^[1].

בכ"ה ניסן של אותה שנה, קיבל מאדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך בן תשעה עמודים, בו עורר אותו על כך שהינו מגזע חסידי חב"ד, דבר המחייב אותו לקבוע עיתים ללימוד תורת החסידות למרות עיסוקיו הרבים במסחר^[2].

נפטר בי"ט מר חשון תרצ"ז, בהיותו בן חמישים ותשע שנה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו, הרב אלתר שור^[3].

חמש בנותיו, עלו יחד עמו לארץ הקודש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ש. אורי, נסיך הצדקה - תולדות חייו של הרב אהרון שור, בשבועון כפר חב"ד, גליון 271 עמוד 38.

הערות שוליים

↑ בית הכנסת זה שימש את הקהילה במשך חמש שנים, עד שנת ת"ש, אז החליטה הקהילה לעבור למבנה ברחוב נחלת בנימין, המשרת עד היום את קהילת חב"ד בעיר.
↑ האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד שיב. אגרות נוספות הממוענות אליו נסמנו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חל' יא עמוד תא.
↑ נזכר בהקדמה לספר 'פלח הרימון' לר' הלל מפאריטש על כך שמסר את כתבי ר' הלל מעזבון אביו, ר' נחום.

[1] בית הכנסת זה שימש את הקהילה במשך חמש שנים, עד שנת ת"ש, אז החליטה הקהילה לעבור למבנה ברחוב נחלת בנימין, המשרת עד היום את קהילת חב"ד בעיר.

[2] האגרת נדפסה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד שיב. אגרות נוספות הממוענות אליו נסמנו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חל' יא עמוד תא.

[3] נזכר בהקדמה לספר 'פלח הרימון' לר' הלל מפאריטש על כך שמסר את כתבי ר' הלל מעזבון אביו, ר' נחום.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''אהרון שור''' היה ממקימי [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[תל אביב]] בשנותיה הראשונות של ההתיישבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], וסוחר מצליח שעסק רבות במתן צדקה.
+הרב '''אהרון שור''' ([[תרל"ח]] – [[י"ט בחשוון]] [[תרצ"ז]]) היה ממקימי [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[תל אביב]] בשנותיה הראשונות של ההתיישבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], וסוחר מצליח שעסק רבות במתן צדקה.
 ==תולדות חיים==
 נולד ב[[עיירה]] [[ליאדי]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[נחום שור]] ששימש כ[[חוזר]] בבית מדרשו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בתקופת החגים.
 בהיות בגיל שבע עשרה הוסמך לרבנות, והחל לעסוק במסחר עצים, והצליח בעסקיו. בעקבות עסקיו המסועפים, עברה משפחתו להתגורר בעיר גומל השוכנת בחוף הים, והוא הפך לסוחר בעל השפעה על חוגי השלטון.
 את קשריו עם אישי הממשל, ניצל לעזרה לבני קהילתו, בהשגת אישורי פטור מעבודת הצבא, הקמת בית רפואה יהודי, בית תבשיל לנצרכים, ועוד מעשי חסד רבים. כחלק מפעולותיו לטובת עניי העיר, הקים לשכה מיוחדת בה ישב פקיד שחילק [[צדקה]] במשך כל שעות היום והלילה.
-לאחר המהפכה הקומוניסטית שהחלה בשנת [[תרע"ח]], נאלץ לנדוד יחד עם בני משפחתו מחשש אנשי השלטון החדש שהתנכל לבעלי ממון והחרים את רכושם, והוא הפליג עם משפחתו על ספינת פליטים, עד שהורשו לרדת בבולגריה, משם המשיך את מסעו והתיישב ב[[וינה]] שב[[אוסטריה]].
+לאחר ה[[ברית המועצות|מהפכה הקומוניסטית]] שהחלה בשנת [[תרע"ח]], נאלץ לנדוד יחד עם בני משפחתו מחשש אנשי השלטון החדש שהתנכל לבעלי ממון והחרים את רכושם, והוא הפליג עם משפחתו על ספינת פליטים, עד שהורשו לרדת בבולגריה, משם המשיך את מסעו והתיישב ב[[ווינה]] שב[[אוסטריה]].
 בשנת [[תרצ"ג]] עזב את אוסטריה ועלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר חודשים ספורים ב[[חדרה]], ולאחריהם עבר להשתקע בקהילת חב"ד ב[[תל אביב]] שהייתה אז בשלבי התפתחות ראשוניים, והקים מכספו את [[בית הכנסת]] הראשון של קהילת חב"ד בתל אביב ברחוב מונטיפיורי 36 בשנת [[תרצ"ה]]{{הערה|בית הכנסת זה שימש את הקהילה במשך חמש שנים, עד שנת ת"ש, אז החליטה הקהילה לעבור למבנה ברחוב נחלת בנימין, המשרת עד היום את קהילת חב"ד בעיר.}}.
-בכ"ה [[ניסן]] של אותה שנה, קיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך בן תשעה עמודים, בו עורר אותו על כך שהינו מגזע חסידי חב"ד, דבר המחייב אותו לקבוע עיתים ללימוד [[תורת החסידות]] למרות עיסוקיו הרבים במסחר{{הערה|1=האגרת נדפסה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=352 אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד שיב]. אגרות נוספות הממוענות אליו נסמנו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=433 אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חל' יא עמוד תא].}}.
+בכ"ה [[ניסן]] של אותה שנה, קיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ארוך בן תשעה עמודים, בו עורר אותו על כך שהינו מגזע חסידי חב"ד, דבר המחייב אותו לקבוע עיתים ללימוד [[תורת החסידות]] למרות עיסוקיו הרבים במסחר{{הערה|1=האגרת נדפסה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=352 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד שיב]. אגרות נוספות הממוענות אליו נסמנו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=433 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חל' יא עמוד תא].}}.
 נפטר ב[[י"ט מר חשון]] [[תרצ"ז]], בהיותו בן חמישים ותשע שנה.
 ==משפחתו==
 אחיו, הרב אלתר שור{{הערה|נזכר בהקדמה לספר 'פלח הרימון' לר' [[הלל מפאריטש]] על כך שמסר את כתבי ר' הלל מעזבון אביו, ר' נחום.}}.
 חמש בנותיו, עלו יחד עמו לארץ הקודש.
@@ שורה 24: / שורה 23: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *ש. אורי, '''נסיך ה[[צדקה]] - תולדות חייו של הרב אהרון שור''', ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 271 עמוד 38.
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שור אהרון]]
+{{מיון רגיל:שור, אהרון}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שור אהרון]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]
+[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]