נתן גוראריה (וויעטקא): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו"ר הזקן|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת אדמו"ר הזקן|אחר=פירוש אחר|ראו=נתן גוראריה (פירושונים)}} | ||
הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' | |||
הגאון החסיד רבי '''נתן גוראריה''' (? - [[תקצ"ט]]), נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' כיהן כרב ור"מ בעיר [[וויעטקא]] והיה מגדולי התלמידים המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
==אודותיו== | |||
נולד לאביו הרב ר' אריה לייב. | |||
ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו"ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא. | ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני [[אדמו"ר הזקן]] עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]], ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא. | ||
אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. | עוד סופר שפעם חלקו על ענין א' בלימוד, וביקשו מ[[אדמו"ר הזקן]] לחוות דעתו ואמר: "נתן נתן שפיר קאמרת!". | ||
אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר [[וויעטקא]], וקבע שמה ישיבה. | |||
כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו"ר האמצעי. | כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו"ר האמצעי. | ||
בשעה שהגיע לאזנו השמועה | בשעה שהגיע לאזנו השמועה על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר". | ||
ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' [[דובער ליפשיץ]] | ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' [[דובער ליפשיץ]] מ[[וויעטקא]] בעל "גולת עליות" על [[מסכת מקוואות]]. | ||
אביו הרב | אביו הרב אריה לייב, שבא לגור ב[[פלך מוהילוב]], הביא בידו יקר - סהדותא מגילת יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[מהר"ל מפראג|יהודה ליווא]] זצוק"ל האב"ד | ||
דק"ק [[פראג]] בעל ספר "גור אריה" על התורה. | דק"ק [[פראג]] בעל ספר "גור אריה" על התורה. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
ר' נתן נפטר ביום [[שבת קודש]] [[א' חשוון|ב' דר"ח מר חשון]] [[תקצ"ט]] בעיר [[וויעטקא]] ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' [[אייר]] [[תר"ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]]{{הערה|אהלי שם, פינסק תער"ב עמ' 76. אהלי ליובאוויטש ב', ניסן אייר תשנ"ה עמ' 31.}}. | |||
==משפחתו== | |||
לר' נתן היו שני בנים: | |||
== | *בנו, הרב דוד שנפטר רך בשנים. | ||
**בנו, הרב אריה לייב (אביו של הרה"ג הרב שמואל, רב ודיין בחאראל). | |||
*הרב דוד שנפטר רך בשנים. | **בנו, הרב שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל). | ||
*הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה"ק ר' [[הלל מפאריטש]]: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים{{הערה|1=נזכר בשו"ת "תשובות מהרי"ש" סימן ס"ד "הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר"ר מאיר גוראריה". | *בנו, הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה"ק ר' [[הלל מפאריטש]]: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים{{הערה|1=נזכר בשו"ת "תשובות מהרי"ש" סימן ס"ד "הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר"ר מאיר גוראריה".}}. | ||
}}. | **בנו, הרב מרדכי. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 232. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גוראריה, נתן}} | {{מיון רגיל:גוראריה, נתן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | [[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בוויעטקא]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:20, 28 באוגוסט 2024
הגאון החסיד רבי נתן גוראריה (? - תקצ"ט), נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' כיהן כרב ור"מ בעיר וויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של אדמו"ר הזקן.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב ר' אריה לייב.
ר' נתן היה מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר' נתן כל כך מצא חן בעיני אדמו"ר הזקן עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו אדמו"ר האמצעי, ושני צנתרי דדהבא אלו התעמקו כל כך בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא.
עוד סופר שפעם חלקו על ענין א' בלימוד, וביקשו מאדמו"ר הזקן לחוות דעתו ואמר: "נתן נתן שפיר קאמרת!".
אחרי שר' נתן נתדלדל ממעמדו, היה מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה.
כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם אדמו"ר האמצעי.
בשעה שהגיע לאזנו השמועה על הסתלקות אדמו"ר הזקן, לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, אדמו"ר האמצעי, יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר".
ר' נתן היה רבו של הגאון החסיד ר' דובער ליפשיץ מוויעטקא בעל "גולת עליות" על מסכת מקוואות.
אביו הרב אריה לייב, שבא לגור בפלך מוהילוב, הביא בידו יקר - סהדותא מגילת יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו יהודה ליווא זצוק"ל האב"ד דק"ק פראג בעל ספר "גור אריה" על התורה.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' נתן נפטר ביום שבת קודש ב' דר"ח מר חשון תקצ"ט בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב' ח' אייר תר"ג בעיר קרמנצ'וג[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לר' נתן היו שני בנים:
- בנו, הרב דוד שנפטר רך בשנים.
- בנו, הרב אריה לייב (אביו של הרה"ג הרב שמואל, רב ודיין בחאראל).
- בנו, הרב שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר' שמואל, ר' נתן. והר' מנחם מענדל).
- בנו, הרב מאיר - אשר עליו אמר הרה"ק ר' הלל מפאריטש: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים[2].
- בנו, הרב מרדכי.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 232.