מרים הנביאה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''מִרְיָם הנביאה''' היא בת [[עמרם]] ו[[יוכבד]] מ[[שבט לוי]], אחות [[אהרון הכהן]] ו[[משה רבינו]]. נמנית על שבע ה[[נביא|נביאות]] שקמו לישראל. בגלות מצריים הייתה מן המיילדות העבריות שהצילו את תינוקי ישראל, בניגוד לציווי [[פרעה]]. שמרה על משה וסייעה בהצלתו כאשר אימו יוכבד נאלצה להשאירו ביאור. לאחר יציאת מצרים, קיבלו בני ישראל מים מבאר ניסית שניתנה להם בזכותה - באר מרים. | '''מִרְיָם הנביאה''' היא בת [[עמרם]] ו[[יוכבד]] מ[[שבט לוי]], אחות [[אהרון הכהן]] ו[[משה רבינו]]. נמנית על שבע ה[[נביא|נביאות]] שקמו לישראל. בגלות מצריים הייתה מן המיילדות העבריות שהצילו את תינוקי ישראל, בניגוד לציווי [[פרעה]]. שמרה על משה וסייעה בהצלתו כאשר אימו יוכבד נאלצה להשאירו ביאור. לאחר יציאת מצרים, קיבלו בני ישראל מים מבאר ניסית שניתנה להם בזכותה - באר מרים. | ||
נולדה ב'שס"א{{הערה|סדר הדורות}}. | נולדה ב'שס"א{{הערה|סדר הדורות}}. | ||
נפטרה י'{{הערה|שולחן ערוך | נפטרה י'{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תל}} ניסן{{הערה|חומש במדבר פרק כ}} ב'תפ"ח{{הערה|סדר הדורות}}. | ||
==עצת מרים== | ==עצת מרים== | ||
המדרש מתאר כיצד פרש עמרם ומאשתו, ובזכות דברי מרים החזיר עמרם את אשתו ובהמשך לכך נולד משה. "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן"{{הערה|בבלי סוטה יב א}}. | המדרש מתאר כיצד פרש עמרם ומאשתו, ובזכות דברי מרים החזיר עמרם את אשתו ובהמשך לכך נולד [[משה]]. "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן"{{הערה|בבלי סוטה יב א}}. | ||
==משה ביאור== | ==משה ביאור== | ||
כאשר הונח משה ביאור, כדי להצילו מגזירת פרעה להרוג את ילדי ישראל, שמרה עליו מרים כמתואר בפסוק: "ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו{{שמות, ב' ד'}}". המדרש מרחיב ומפרט: "למה עמדה מרים מרחוק? אמר רב עמרם בשם רב: לפי | כאשר הונח משה ביאור, כדי להצילו מגזירת פרעה להרוג את ילדי ישראל, שמרה עליו מרים כמתואר בפסוק: "ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו{{הערה|שמות, ב' ד'}}". המדרש מרחיב ומפרט: "למה עמדה מרים מרחוק? אמר רב עמרם בשם רב: לפי שהייתה מרים מתנבאת ואומרת - עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל. וכיון שנולד נתמלא כל הבית אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. ...וכיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה על ראשה ואמרה לה: היכן היא נבואתך? היינו דכתיב: ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו - לדעת מה יהא בסוף נבואתה{{הערה|שמות רבה א}}. | ||
כאשר ראתה את בתיה בת פרעה אוספת את משה, הציעה לה כמינקת את אמה: "ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד?; ותאמר לה בת פרעה לכי, ותלך העלמה ותקרא את אם הילד{{הערה|שמות ב', ז'-ח'}}". | כאשר ראתה את בתיה בת פרעה אוספת את משה, הציעה לה כמינקת את אמה: "ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד?; ותאמר לה בת פרעה לכי, ותלך העלמה ותקרא את אם הילד{{הערה|שמות ב', ז'-ח'}}". | ||
==מן המיילדות== | ==מן המיילדות== | ||
מרים מזוהה בחז"ל כאחת מן המילדות העבריות, שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים (לצד אמא יוכבד - אם משה): "דתניא: שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... | מרים מזוהה בחז"ל כאחת מן המילדות העבריות, שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים (לצד אמא יוכבד - אם משה): "דתניא: שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל{{הערה|בבלי סוטה יא ב}}. | ||
==שירת מרים== | ==שירת מרים== | ||
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הג' חוי כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]] | ||
שירת מרים מתוארת בתורה במילים הבאות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:{{הערה|פסוקים כ' וכ"א בפרק ט"ו בחומש שמות}}. | שירת מרים מתוארת בתורה במילים הבאות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:{{הערה|פסוקים כ' וכ"א בפרק ט"ו בחומש שמות}}. | ||
===תוף מרים=== | ===תוף מרים=== | ||
משירה מרים, קיבל הכלי 'תוף מרים' את שמו. כלי זה מורכב ממסגרת עץ או פלסטיק בה משולבים זוגות של מצילות, ועליה נמתחת יריעה. | משירה מרים, קיבל הכלי 'תוף מרים' את שמו. כלי זה מורכב ממסגרת עץ או פלסטיק בה משולבים זוגות של מצילות, ועליה נמתחת יריעה. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
התוף מוחזק בדרך כלל בידיו של המתופף. הניגון נעשה על ידי הכאה על היריעה באזורים שונים ובאופנים שונים, וכן על ידי צלצול במצילות בעזרת האצבעות או על ידי נענוע התוף כולו. | התוף מוחזק בדרך כלל בידיו של המתופף. הניגון נעשה על ידי הכאה על היריעה באזורים שונים ובאופנים שונים, וכן על ידי צלצול במצילות בעזרת האצבעות או על ידי נענוע התוף כולו. | ||
תוף מרים מסמל את האמונה והבטחון בגאולה. שאף שהיו בגלות קשה, היו מלאות בטחון ושמחה על הגאולה הצפויה. כלשונו של הרבי: "הוראה מיוחדת ועיקרית בנוגע לענין השירה - כמודגש בשירת מרים ושירת דבורה: כשם שביציאת מצרים "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להן ניסים והוציאו תופים ממצרים", כך גם בהגאולה מגלות זה, האחרון, שנשי ישראל הצדקניות צריכות להיות מובטחות | תוף מרים מסמל את האמונה והבטחון בגאולה. שאף שהיו בגלות קשה, היו מלאות בטחון ושמחה על הגאולה הצפויה. כלשונו של הרבי: "הוראה מיוחדת ועיקרית בנוגע לענין השירה - כמודגש בשירת מרים ושירת דבורה: כשם שביציאת מצרים "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להן ניסים והוציאו תופים ממצרים", כך גם בהגאולה מגלות זה, האחרון, שנשי ישראל הצדקניות צריכות להיות מובטחות ובוודאי מובטחות הן, שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, ועד שמתחילות תיכף (ברגעי הגלות האחרונים) בשירה, ובתופים ומחולות, על בוא הגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|משיחות ש"פ בא וש"פ בשלח תשנ"ב}}. | ||
==הדיבור במשה== | ==הדיבור במשה== | ||
{{ | בפרשת [[בהעלותך]] מסופר{{הערה|במדבר יב, טז.}} שמרים שמעה כי אחיה משה פרש מאשתו ציפורה, והיא דיברה נגד משה באזני [[אהרן]]. ה' החשיב זאת כ[[לשון הרע]] והעניש אותה ב[[צרעת]]. משה התפלל להחלמתה "א-ל נא רפא נא לה", אך היא עדיין הוצרכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה וכל העם חיכה לה עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן. | ||
זכירת מעשה מרים נכלל ב[[שש הזכירות]], בהקשר של הזהירות מלשון הרע. | |||
==באר מרים== | ==באר מרים== | ||
"אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים{{הערה|בבלי שבת לה א}} | בפרשת [[חוקת]] מסופר שכשהגיעו בני ישראל לקדש שבמדבר צין, נפטרה מרים והעם צמא למים: | ||
{{ציטוט|וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן|במדבר כ, א-ב.}} | |||
רש"י מסביר שזאת כיון שבכל זמן שמרים הייתה בחיים, היה עם העם בארה של מרים, אך משנפטרה, הסתלקה הבאר. בהמשך לכך, ציווה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים, שם הם אמורים לדבר אל הסלע לפני כל העדה והסלע יתן מים. אך במקום לדבר אל הסלע, משה היכה בסלע פעמיים והסלע החל להוציא מים. ה' אמר למשה ואהרן שכיון שהם לא קידשו את שמו של הקב"ה לעיני כל ישראל, הם לא יכנסו לארץ ישראל. התורה קוראת למים "מי מריבה". | |||
בגמרא מובא: "אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים{{הערה|בבלי שבת לה א}}". | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 39: | שורה 49: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נביאים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | ||
[[קטגוריה:נשים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:22, 3 ביולי 2024
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מִרְיָם הנביאה היא בת עמרם ויוכבד משבט לוי, אחות אהרון הכהן ומשה רבינו. נמנית על שבע הנביאות שקמו לישראל. בגלות מצריים הייתה מן המיילדות העבריות שהצילו את תינוקי ישראל, בניגוד לציווי פרעה. שמרה על משה וסייעה בהצלתו כאשר אימו יוכבד נאלצה להשאירו ביאור. לאחר יציאת מצרים, קיבלו בני ישראל מים מבאר ניסית שניתנה להם בזכותה - באר מרים. נולדה ב'שס"א[1]. נפטרה י'[2] ניסן[3] ב'תפ"ח[4].
עצת מרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המדרש מתאר כיצד פרש עמרם ומאשתו, ובזכות דברי מרים החזיר עמרם את אשתו ובהמשך לכך נולד משה. "וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! ... עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן"[5].
משה ביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הונח משה ביאור, כדי להצילו מגזירת פרעה להרוג את ילדי ישראל, שמרה עליו מרים כמתואר בפסוק: "ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו[6]". המדרש מרחיב ומפרט: "למה עמדה מרים מרחוק? אמר רב עמרם בשם רב: לפי שהייתה מרים מתנבאת ואומרת - עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל. וכיון שנולד נתמלא כל הבית אורה. עמד אביה ונשקה על ראשה. אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך. ...וכיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה על ראשה ואמרה לה: היכן היא נבואתך? היינו דכתיב: ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו - לדעת מה יהא בסוף נבואתה[7].
כאשר ראתה את בתיה בת פרעה אוספת את משה, הציעה לה כמינקת את אמה: "ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד?; ותאמר לה בת פרעה לכי, ותלך העלמה ותקרא את אם הילד[8]".
מן המיילדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרים מזוהה בחז"ל כאחת מן המילדות העבריות, שלא צייתו לפקודת פרעה להמית את הזכרים (לצד אמא יוכבד - אם משה): "דתניא: שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? ... שהייתה פועה ברוח הקודש, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל[9].
שירת מרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שירת מרים מתוארת בתורה במילים הבאות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:[10].
תוף מרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
משירה מרים, קיבל הכלי 'תוף מרים' את שמו. כלי זה מורכב ממסגרת עץ או פלסטיק בה משולבים זוגות של מצילות, ועליה נמתחת יריעה.
התוף מוחזק בדרך כלל בידיו של המתופף. הניגון נעשה על ידי הכאה על היריעה באזורים שונים ובאופנים שונים, וכן על ידי צלצול במצילות בעזרת האצבעות או על ידי נענוע התוף כולו.
תוף מרים מסמל את האמונה והבטחון בגאולה. שאף שהיו בגלות קשה, היו מלאות בטחון ושמחה על הגאולה הצפויה. כלשונו של הרבי: "הוראה מיוחדת ועיקרית בנוגע לענין השירה - כמודגש בשירת מרים ושירת דבורה: כשם שביציאת מצרים "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להן ניסים והוציאו תופים ממצרים", כך גם בהגאולה מגלות זה, האחרון, שנשי ישראל הצדקניות צריכות להיות מובטחות ובוודאי מובטחות הן, שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, ועד שמתחילות תיכף (ברגעי הגלות האחרונים) בשירה, ובתופים ומחולות, על בוא הגאולה האמיתית והשלימה[11].
הדיבור במשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרשת בהעלותך מסופר[12] שמרים שמעה כי אחיה משה פרש מאשתו ציפורה, והיא דיברה נגד משה באזני אהרן. ה' החשיב זאת כלשון הרע והעניש אותה בצרעת. משה התפלל להחלמתה "א-ל נא רפא נא לה", אך היא עדיין הוצרכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה וכל העם חיכה לה עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן.
זכירת מעשה מרים נכלל בשש הזכירות, בהקשר של הזהירות מלשון הרע.
באר מרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרשת חוקת מסופר שכשהגיעו בני ישראל לקדש שבמדבר צין, נפטרה מרים והעם צמא למים:
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן
— במדבר כ, א-ב.
רש"י מסביר שזאת כיון שבכל זמן שמרים הייתה בחיים, היה עם העם בארה של מרים, אך משנפטרה, הסתלקה הבאר. בהמשך לכך, ציווה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים, שם הם אמורים לדבר אל הסלע לפני כל העדה והסלע יתן מים. אך במקום לדבר אל הסלע, משה היכה בסלע פעמיים והסלע החל להוציא מים. ה' אמר למשה ואהרן שכיון שהם לא קידשו את שמו של הקב"ה לעיני כל ישראל, הם לא יכנסו לארץ ישראל. התורה קוראת למים "מי מריבה".
בגמרא מובא: "אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל - טהור, וזהו בארה של מרים[13]".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחות
- עיבוד לשיחת הרבי על-פי לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 55, שירת מרים - שירה נבואית, באתר צעירי חב"ד, מתוך גליון שיחת השבוע
- עיבוד לשיחת הרבי על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 139, שירת הנשים אז והיום, באתר צעירי חב"ד, מתוך גליון שיחת השבוע
- קטע מתורגם משיחה שנאמרה בהתוועדות מוצש"ק פ' חוקת תשל"ט בארה של מרים במוצאי שבת, אתר
- מאמרים
- איילת לייבמן, בעקבותיה של אישה גאולתית, באתר
מתוך מגזין עטרת חיה